המכנה המשותף לכל "תוכניות השלום" למיניהן איננו שלום. מזמן כבר לא מדובר על "שטחים" תמורת שלום, או "שלום", או ביטחון, או "ביטחון". על אלה ישראל הנהנתנית והמפוחדת מערפאת ומסייעניו כבר ויתרה. במקום כל אלה, הנימוק המרכזי לתוכניות השונות הוא דמוגרפי, כלומר: אם לא יושג פתרון מהיר, בהסכם או בלעדיו, תוך שנים ספורות יהיה רוב ערבי בארץ ישראל המערבית. אמירה כזאת היא בעייתית עד כדי הונאה. שאלות: א. האם בריחה מיש"ע יכולה למנוע רוב ערבי? ב. האם בריחה מיש"ע היא הדרך היחידה למניעת רוב ערבי? ג. האם מדובר ברוב של תושבים או ברוב של מצביעים?
קיימת עדיין הסכמה כללית, שאף בה נבעים סדקים ראשונים, שאין לאפשר שיבה של פליטים ערביים לתוך מדינת ישראל. אבל, דווקא אלה המאיימים בסכנה הדמוגרפית וברוב ערבי בין הים התיכון לנהר הירדן, הם הדוגלים בהקמת מדינה פלשתינאית ממערב לירדן, שאליה תותר שיבה של פליטים. כלומר, דווקא הקמתה של מדינה כזו היא הדרך הבדוקה לשינוי המאזן הדמוגרפי ממערב לירדן לרעת היהודים. אותם גורמים נוקטים בערפול מכוון, כאילו קליטת פליטים ממערב לירדן, אך לא בתוך ישראל, אין לה חשיבות דמוגרפית. למרבה הצער, ישנם גם שרים הנופלים למלכודת ההונאה הדמוגרפית. התשובה לשאלה הראשונה היא אפוא שלילית. על ישראל לשלול הגירת פליטים ערביים למקום כלשהו ממערב לירדן!
לגבי מדינת ישראל גופא, גם אם תעמוד בלחצים מבית ומחוץ להכניס לתוכה פליטים, מדובר בדחיקת הקץ בלבד, עד שהערבים אזרחי ישראל, יהפכו ממיעוט "קטן" בן כ-20% למיעוט גדול שבלעדיו לא ניתן להקים ממשלה בישראל, ובהמשך אף לרוב בעוד עשורים ספורים בלבד, אם מדינת ישראל תשרוד עד אז.
שוב נרתמת התקשורת להפצת האיום הדמוגרפי, כנימוק לבריחה מבוהלת או מוסכמת. האם ניתן ביטוי הולם לאמצעים אחרים להתמודדות עם הבעיה הדמוגרפית החמורה? להלן דרכי פעולה אפשריות אחדות לצמצום הבעיה הדמוגרפית:
א. טיפול בזליגה הבלתי-חוקית של זרים לתוך "הקו הירוק" ע"י אכיפה ולא ע"י בריחה;
ב. טיפול ב"התנחלות" של ערבים מהמדינות השכנות בתוך א"י המערבית ע"י בקרה יעילה יותר במעברי הגבול וע"י איחוד משפחות מטעמים הומניטריים בכיוון החוצה במקום פנימה;
ג. סיוע לפיתוח כלכלי בעבר-הירדן המזרחי כתמריץ להגירה מזרחה, במקום שישראל תהווה מוקד משיכה להגירה מערבה;
ד. אכיפת החוק וסילוק עובדים זרים בלתי-חוקיים וצמצום מספר העובדים הזרים החוקיים;
ה. פישוט וזירוז תהליכי הגיור של עולים שאינם יהודים.
הדרכים הללו הן צעדים חד-צדדיים התלויים בישראל בלבד, ואין כל סיבה לעכב את ביצועם, אלא אם כן הנסיגה מיש"ע היא מטרה ולא אמצעי להתמודד עם הבעיה הדמוגרפית. לפיכך גם התשובה לשאלה השניה היא שלילית.
בין הדרכים הנ"ל לא נמנו עידוד העליה ומניעת הירידה. פעולות חיוניות אלה קשות לביצוע במדינה שהשרים בה מתחרים ביניהם מי ייזום תוכנית שבמסגרתה יבוצע טרנספר גדול יותר של יהודים מלב ארצם רק בגלל היותם יהודים. רק מהפכה אמיתית בצורת החשיבה הישראלית, כלומר עיסוק מראש הממשלה ועד אחרון הישראלים בהשבת יהודים לארצם, במקום עיסוק ב"זכות" השיבה של ערבים לארץ ישראל, יכולה להביא עליה לארץ, שהיא הפתרון האמיתי לבעיה הדמוגרפית.
אבל, גם אם שיעור הערבים בקרב האוכלוסייה ממערב לירדן יישאר בעינו, עדיין יש למצוא פתרון לזכויות הדמוקרטיות והאזרחיות של ערביי ארץ ישראל המערבית, משני צדי "הקו הירוק", באופן שלהם תהיינה זכויות ולנו תהיה מדינה. הדרך לכך - ולמניעת טרנספר של אחת משתי האוכלוסיות ממערב לירדן - היא רק באמצעות מימוש זכויות אלה במדינה הפלשתינאית-ההאשמית, והצבעה לפרלמנט ברבת-עמון, ואין חשיבות לשם שהרוב הפלשתינאי יבחר למדינתו.
יהיו מי שיאמרו כי פתרון זה אינו מציאותי. בהווה כנראה שאין פתרון בכלל. בעתיד עשוי דווקא פתרון זה להסתבר כמציאותי, בוודאי יותר מ"פתרונות" הזויים מסוג אוסלו/ג'נבה, או מבריחה בהסכמה או בלעדיה - והסתגרות מאחורי גדר קורי העכביש בתוואי כזה או אחר המשדרת חולשה ומזמינה לחצים וטרור נוספים וחמורים.
קיימת עדיין הסכמה כללית, שאף בה נבעים סדקים ראשונים, שאין לאפשר שיבה של פליטים ערביים לתוך מדינת ישראל. אבל, דווקא אלה המאיימים בסכנה הדמוגרפית וברוב ערבי בין הים התיכון לנהר הירדן, הם הדוגלים בהקמת מדינה פלשתינאית ממערב לירדן, שאליה תותר שיבה של פליטים. כלומר, דווקא הקמתה של מדינה כזו היא הדרך הבדוקה לשינוי המאזן הדמוגרפי ממערב לירדן לרעת היהודים. אותם גורמים נוקטים בערפול מכוון, כאילו קליטת פליטים ממערב לירדן, אך לא בתוך ישראל, אין לה חשיבות דמוגרפית. למרבה הצער, ישנם גם שרים הנופלים למלכודת ההונאה הדמוגרפית. התשובה לשאלה הראשונה היא אפוא שלילית. על ישראל לשלול הגירת פליטים ערביים למקום כלשהו ממערב לירדן!
לגבי מדינת ישראל גופא, גם אם תעמוד בלחצים מבית ומחוץ להכניס לתוכה פליטים, מדובר בדחיקת הקץ בלבד, עד שהערבים אזרחי ישראל, יהפכו ממיעוט "קטן" בן כ-20% למיעוט גדול שבלעדיו לא ניתן להקים ממשלה בישראל, ובהמשך אף לרוב בעוד עשורים ספורים בלבד, אם מדינת ישראל תשרוד עד אז.
שוב נרתמת התקשורת להפצת האיום הדמוגרפי, כנימוק לבריחה מבוהלת או מוסכמת. האם ניתן ביטוי הולם לאמצעים אחרים להתמודדות עם הבעיה הדמוגרפית החמורה? להלן דרכי פעולה אפשריות אחדות לצמצום הבעיה הדמוגרפית:
א. טיפול בזליגה הבלתי-חוקית של זרים לתוך "הקו הירוק" ע"י אכיפה ולא ע"י בריחה;
ב. טיפול ב"התנחלות" של ערבים מהמדינות השכנות בתוך א"י המערבית ע"י בקרה יעילה יותר במעברי הגבול וע"י איחוד משפחות מטעמים הומניטריים בכיוון החוצה במקום פנימה;
ג. סיוע לפיתוח כלכלי בעבר-הירדן המזרחי כתמריץ להגירה מזרחה, במקום שישראל תהווה מוקד משיכה להגירה מערבה;
ד. אכיפת החוק וסילוק עובדים זרים בלתי-חוקיים וצמצום מספר העובדים הזרים החוקיים;
ה. פישוט וזירוז תהליכי הגיור של עולים שאינם יהודים.
הדרכים הללו הן צעדים חד-צדדיים התלויים בישראל בלבד, ואין כל סיבה לעכב את ביצועם, אלא אם כן הנסיגה מיש"ע היא מטרה ולא אמצעי להתמודד עם הבעיה הדמוגרפית. לפיכך גם התשובה לשאלה השניה היא שלילית.
בין הדרכים הנ"ל לא נמנו עידוד העליה ומניעת הירידה. פעולות חיוניות אלה קשות לביצוע במדינה שהשרים בה מתחרים ביניהם מי ייזום תוכנית שבמסגרתה יבוצע טרנספר גדול יותר של יהודים מלב ארצם רק בגלל היותם יהודים. רק מהפכה אמיתית בצורת החשיבה הישראלית, כלומר עיסוק מראש הממשלה ועד אחרון הישראלים בהשבת יהודים לארצם, במקום עיסוק ב"זכות" השיבה של ערבים לארץ ישראל, יכולה להביא עליה לארץ, שהיא הפתרון האמיתי לבעיה הדמוגרפית.
אבל, גם אם שיעור הערבים בקרב האוכלוסייה ממערב לירדן יישאר בעינו, עדיין יש למצוא פתרון לזכויות הדמוקרטיות והאזרחיות של ערביי ארץ ישראל המערבית, משני צדי "הקו הירוק", באופן שלהם תהיינה זכויות ולנו תהיה מדינה. הדרך לכך - ולמניעת טרנספר של אחת משתי האוכלוסיות ממערב לירדן - היא רק באמצעות מימוש זכויות אלה במדינה הפלשתינאית-ההאשמית, והצבעה לפרלמנט ברבת-עמון, ואין חשיבות לשם שהרוב הפלשתינאי יבחר למדינתו.
יהיו מי שיאמרו כי פתרון זה אינו מציאותי. בהווה כנראה שאין פתרון בכלל. בעתיד עשוי דווקא פתרון זה להסתבר כמציאותי, בוודאי יותר מ"פתרונות" הזויים מסוג אוסלו/ג'נבה, או מבריחה בהסכמה או בלעדיה - והסתגרות מאחורי גדר קורי העכביש בתוואי כזה או אחר המשדרת חולשה ומזמינה לחצים וטרור נוספים וחמורים.