שינוי שמה של הגדר לא ישנה את העובדות, זו גדר השקרים המוסכמים.
שקר מוסכם, שהערבים מתנגדים לגדר מפני שהיא עוברת בשטח "כבוש". גם אם תוקם בתחום הקו הירוק, הם יתנגדו כדי להמשיך בתהליך המסוכן של הפיכת הפלסטינים מישראל ומיש'ע לגוף אחד, ובטפילות הפלסטינית על גופה של מדינת היהודים: שוד מאורגן, הברחת טובין פגומים ומזוייפים, עבודה שחורה, הסתננות להגשמת "השיבה" ולרצח יהודים.
שקר מוסכם שאם תוזז הגדר, תופקע אדמתם של פלסטינים ישראלים וזיתיהם ייעקרו. ביחד עם שפוטיהם היהודים הם ישאלו, מדוע הם צריכים לשלם את מחיר הטרור הפלסטיני, יטענו שהגדר משליכה אותם לתוך זרועותיו.
שקר מוסכם הטיעון הביטחוני בפי השמאל, שמצא בגדר פטנט להחזרת הגבול הישן ולבידוד ההתנחלויות.
שקר מוסכם, שהבעייה עם האמריקנים והאו"ם היא השרוול לאריאל, שעליו שרון כבר ויתר. השארת הקטע הפתוח מול השרוול אינה אלא תירוץ למפלגות הימין להישאר בממשלה. תיקוני לפיד לגדר אינם רלוונטים. הבעייה היא החומות החוצצות בין ערבים לערבים בגבול המוניציפלי בירושלים, גבולה הריבוני של מדינת ישראל. רק החזרת קירות המגן מלפני ששת הימים, כלומר - חלוקת ירושלים, תספק את הערבים ותרגיע את "העולם", אולם בכך יפיל לפיד את ממשלת ישראל.
וכך עומד שרון בפני בית הדין הבינלאומי כשהוא מסובך עם הימין ועם השמאל, עם "העולם" ועם מפלגתו שלו, וגם עם עצמו. מלכתחילה לא חפץ בגדר, כעת הוא מזגזג - וחושף, לא בפעם הראשונה, ליקויים חמורים באסטרטגיה שלו.
אין להניח שהאריה הזקן, שחולשתו הכניסה את ישראל דרך מפת הדרכים למלכוד הבינלאומי הקרוי "קוורטט", יעז לסרב להופיע בבית הדין הבינלאומי, שהכרעתו נגדנו גזורה מראש. משפטניו גם לא יעזו להעלות שם את הנימוק היחיד העשוי לזכותנו לפחות בהפסד בכבוד ולהשאיר לנו פתחון פה לעתיד. למרות - שים לב, טומי לפיד, שנופפת לנו בדחליל דרום אפריקה - שבית הדין הזה יצר תקדים משפטי דווקא בעניין דרום אפריקה, שלשם שינוי הוא לטובתנו!
ומעשה שהיה כך היה: "אפריקה-הדרומית-מערבית" היתה מושבה גרמנית שנלקחה ממנה אחרי מלחמת העולם הראשונה ע"י חבר הלאומים ונמסרה לאפריקה הדרומית בצורת מנדט, כמעמד שניתן לבריטים בארץ ישראל. המנדט פקע, שם וכאן, אחרי מלחמת העולם השניה, עם ביטול חבר הלאומים.
בפני בית הדין הבינלאומי הובאה השאלה, האם מותר לדרום אפריקה להפלות את השחורים בניגוד להוראות של המנדט הבטל הזה? בית הדין ניפק חוות דעת (19501.C.J. Reports 128, 131 ff ) שקבעה, כי למרות פיזור חבר הלאומים ההתחייבויות המהותיות הכלולות במנדט עומדות בתוקפן כ-"פיקדון מקודש של הציוויליזציה". משפטנים בינלאומיים בולטים, הפרופסורים יוג'ין רוסטו וג'וליוס סטון, למדו גזירה שווה להוראות המהותיות של המנדט על ארץ ישראל, המחייבות היום את ישראל, כפי שחוייבה דרום אפריקה בשטח שהיום הוא נמיביה: "הכרה בקשר ההיסטורי של העם היהודי לפלסטיין ובנימוקים להקמה מחדש של ביתו הלאומי בארץ הזאת.. ..התנחלות צפופה של יהודים על הקרקע, לרבות אדמות מדינה.."
מדובר, כמובן, בשטחים שהסטטוס שלהם לא שונה ע"י החלת הריבונות הירדנית והישראלית, כלומר יש"ע וירושלים ההיסטורית.
שרון, שהקפיא את ההתישבות ביש"ע והתחייב להחריב יישובים יהודיים, חזקה עליו שלא יעלה בפני בית הדין הבינלאומי את הטיעון הזה, היחיד שיש בידו לקעקע את העמדה הערבית הבנוייה על ההנחה שיש"ע וירושלים הן טריטוריה פלסטינית ריבונית.
הוראות המנדט בדבר זכויות העם היהודי על יש"ע, ספק אם אפשר היה להעבירן היום בכנסת. ובכל זאת, הפרתן היתה נחשבת מעילה "בפקדון הציוויליזציה" גם אילו החזיק ביש"ע כח זר. עכשיו, שהעם היהודי, זה שלטובתו הופקד הפקדון בידי הבריטים הוא המחזיק, המעילה היא כפולה ומכופלת.
אי העלאת טיעון הזכות בפני בית הדין הבינלאומי תהיה אבן דרך בהידרדרות ישראל לשפל לאומי ומוסרי.
שרון, שבשטח נאלץ להעתיק את הגדר מערבה, ובבית הדין יצא וידיו על ראשו, דומה למי שאוכל דגים סרוחים וגם מגרשים אותו מן העיר.
שקר מוסכם, שהערבים מתנגדים לגדר מפני שהיא עוברת בשטח "כבוש". גם אם תוקם בתחום הקו הירוק, הם יתנגדו כדי להמשיך בתהליך המסוכן של הפיכת הפלסטינים מישראל ומיש'ע לגוף אחד, ובטפילות הפלסטינית על גופה של מדינת היהודים: שוד מאורגן, הברחת טובין פגומים ומזוייפים, עבודה שחורה, הסתננות להגשמת "השיבה" ולרצח יהודים.
שקר מוסכם שאם תוזז הגדר, תופקע אדמתם של פלסטינים ישראלים וזיתיהם ייעקרו. ביחד עם שפוטיהם היהודים הם ישאלו, מדוע הם צריכים לשלם את מחיר הטרור הפלסטיני, יטענו שהגדר משליכה אותם לתוך זרועותיו.
שקר מוסכם הטיעון הביטחוני בפי השמאל, שמצא בגדר פטנט להחזרת הגבול הישן ולבידוד ההתנחלויות.
שקר מוסכם, שהבעייה עם האמריקנים והאו"ם היא השרוול לאריאל, שעליו שרון כבר ויתר. השארת הקטע הפתוח מול השרוול אינה אלא תירוץ למפלגות הימין להישאר בממשלה. תיקוני לפיד לגדר אינם רלוונטים. הבעייה היא החומות החוצצות בין ערבים לערבים בגבול המוניציפלי בירושלים, גבולה הריבוני של מדינת ישראל. רק החזרת קירות המגן מלפני ששת הימים, כלומר - חלוקת ירושלים, תספק את הערבים ותרגיע את "העולם", אולם בכך יפיל לפיד את ממשלת ישראל.
וכך עומד שרון בפני בית הדין הבינלאומי כשהוא מסובך עם הימין ועם השמאל, עם "העולם" ועם מפלגתו שלו, וגם עם עצמו. מלכתחילה לא חפץ בגדר, כעת הוא מזגזג - וחושף, לא בפעם הראשונה, ליקויים חמורים באסטרטגיה שלו.
אין להניח שהאריה הזקן, שחולשתו הכניסה את ישראל דרך מפת הדרכים למלכוד הבינלאומי הקרוי "קוורטט", יעז לסרב להופיע בבית הדין הבינלאומי, שהכרעתו נגדנו גזורה מראש. משפטניו גם לא יעזו להעלות שם את הנימוק היחיד העשוי לזכותנו לפחות בהפסד בכבוד ולהשאיר לנו פתחון פה לעתיד. למרות - שים לב, טומי לפיד, שנופפת לנו בדחליל דרום אפריקה - שבית הדין הזה יצר תקדים משפטי דווקא בעניין דרום אפריקה, שלשם שינוי הוא לטובתנו!
ומעשה שהיה כך היה: "אפריקה-הדרומית-מערבית" היתה מושבה גרמנית שנלקחה ממנה אחרי מלחמת העולם הראשונה ע"י חבר הלאומים ונמסרה לאפריקה הדרומית בצורת מנדט, כמעמד שניתן לבריטים בארץ ישראל. המנדט פקע, שם וכאן, אחרי מלחמת העולם השניה, עם ביטול חבר הלאומים.
בפני בית הדין הבינלאומי הובאה השאלה, האם מותר לדרום אפריקה להפלות את השחורים בניגוד להוראות של המנדט הבטל הזה? בית הדין ניפק חוות דעת (19501.C.J. Reports 128, 131 ff ) שקבעה, כי למרות פיזור חבר הלאומים ההתחייבויות המהותיות הכלולות במנדט עומדות בתוקפן כ-"פיקדון מקודש של הציוויליזציה". משפטנים בינלאומיים בולטים, הפרופסורים יוג'ין רוסטו וג'וליוס סטון, למדו גזירה שווה להוראות המהותיות של המנדט על ארץ ישראל, המחייבות היום את ישראל, כפי שחוייבה דרום אפריקה בשטח שהיום הוא נמיביה: "הכרה בקשר ההיסטורי של העם היהודי לפלסטיין ובנימוקים להקמה מחדש של ביתו הלאומי בארץ הזאת.. ..התנחלות צפופה של יהודים על הקרקע, לרבות אדמות מדינה.."
מדובר, כמובן, בשטחים שהסטטוס שלהם לא שונה ע"י החלת הריבונות הירדנית והישראלית, כלומר יש"ע וירושלים ההיסטורית.
שרון, שהקפיא את ההתישבות ביש"ע והתחייב להחריב יישובים יהודיים, חזקה עליו שלא יעלה בפני בית הדין הבינלאומי את הטיעון הזה, היחיד שיש בידו לקעקע את העמדה הערבית הבנוייה על ההנחה שיש"ע וירושלים הן טריטוריה פלסטינית ריבונית.
הוראות המנדט בדבר זכויות העם היהודי על יש"ע, ספק אם אפשר היה להעבירן היום בכנסת. ובכל זאת, הפרתן היתה נחשבת מעילה "בפקדון הציוויליזציה" גם אילו החזיק ביש"ע כח זר. עכשיו, שהעם היהודי, זה שלטובתו הופקד הפקדון בידי הבריטים הוא המחזיק, המעילה היא כפולה ומכופלת.
אי העלאת טיעון הזכות בפני בית הדין הבינלאומי תהיה אבן דרך בהידרדרות ישראל לשפל לאומי ומוסרי.
שרון, שבשטח נאלץ להעתיק את הגדר מערבה, ובבית הדין יצא וידיו על ראשו, דומה למי שאוכל דגים סרוחים וגם מגרשים אותו מן העיר.