המכנה המשותף לכל "תוכניות השלום" (אוסלו, ז'נבה, מפת הדרכים, ההתנתקות וכו') איננו שלום. הסיסמה המפוקפקת הישנה של "שטחים תמורת שלום" פינתה את מקומה למציאות של "שטחים" תמורת טרור. פרס א' פינה את מקומו לפרס ב', שמנסה לעשות את מה שלא הצליח פרס א': טרנספר.

למרות מכבסת המלים המעודנת - "העתקה", "הזזה", "פינוי", "הורדה" – ברור שמדובר בטרנספר, טרנספר של יהודים מבתיהם בארצם בגלל היותם יהודים. מדובר באיסור על יהודים לגור ביהודה – מקור שמו של העם היהודי - והפיכת יש"ע למקום היחיד בעולם שבו אסור ליהודים לחיות: יודנריין. אם אין זו גזענות, מהי גזענות? ומערכת אכיפת החוק, והתקשורת המגויסת למען "השלום" – שותקות.

למרות שאריאל שרון מנסה לקחת על עצמו משימה בלתי-אפשרית, מן הראוי להקדים תרופה למכה ולנקוט מספר פעולות להדיפת הגרזן המונף:

הגדרתית: לקרוא לטרנספר בשמו ולקבוע את אי-חוקיותו, ולא להסתפק בכינויים המעודנים שנכתבו לעיל.

חוקתית: לקבוע שפקודה לטרנספר בני-אדם מבתיהם בגלל לאומיותם/דתם היא פקודה בלתי-חוקית בעליל שדגל שחור מתנוסס עליה, ולפיכך אסור לתת אותה ואסור לבצעה. ואם יושג לכך רוב בכנסת? הכלל שצריך להנחות נקבע בעבר על-ידי אדמו"רי השמאל, שאיימו כי ישכבו תחת גלגלי המשאיות המיועדות לטרנספר של ערבים. כלומר: כשם שגם אם הכנסת תחליט פה אחד על עקירת ערבים מבתיהם, ההחלטה תיחשב כבלתי-דמוקרטית, אסורה ואף לא ניתנת לביצוע - כך גם לגבי יהודים. לכל מי שסוקר מה שיעור היהודים המוכנים לפנות את נצרים או בית אל, מסיק מכך מסקנות פוליטיות ואינו מזדעזע מכך, מוצע לסקור גם מה שיעור היהודים המוכנים לפנות את טייבה או אום-אל-פחם, ואל יזדעזע מכך.

כספית: להבהיר את עלותו הכספית של הטרנספר. הרעיון של עקירת יהודים מבתיהם כאילו היו מטלטלין נטולי כל זכויות ורצונות משל עצמם מנוגד לכל ערך ציוני, יהודי, אנושי ודמוקרטי. אפילו מפונים בהסכמה רשאים לקבוע היכן ברצונם לגור ולקבל פיצוי בהתאם, ולא להיות "מועתקים" למקום נידח וזול שייבחר עבורם. מומלץ למפונים הפוטנציאלים להבהיר כבר היום שיסכימו "להתפנות" רק להרצליה, למשל, ולדרוש פיצוי בהתאם. אין מדינה, אפילו לא "המדינות התורמות" לרשות הטרור הפלסטינית, שתהיה מסוגלת לממן טרנספר כזה.

מבצעית: להקיף במגן אנושי את היישובים המיועדים לטרנספר, בממדים שיהפכו את המשימה הבלתי-חוקית בעליל גם לבלתי-אפשרית בעליל.

מניעתית: למנוע פרובוקציות ופגיעות בחיילים, אשר ישחקו לידיהם של אדריכלי הפינוי וישמשו להסתה נגד רוב העם בישראל. לקח ההסתה נגד רוב העם בגלל פשעו של יחיד זכור לרעה מיום רצח רבין ועד היום, והשימוש המזוויע בתמונת רבין במדים נאציים על-ידי סוכן שב"כ אף הוא נעשה במטרה להבאיש את ריחו של מי שהשלטון אינו חפץ ביקרו.

הסברתית: לשלול את הטענה כאילו "תוכניות השלום" למיניהן – מביילין ועד שרון – נועדו להבטיח את עתיד ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. להפך: התוכניות סופן להפוך את ישראל ללא מדינה, לא יהודית ולא דמוקרטית:

לא מדינה, משום שמדינה הבורחת מהטרור, מקבלת את תכתיביו ומתחפרת מאחורי גדר קורי העכביש, סופה להישטף מערבה על-ידי הטרור שידלוק בעקבותיה, לנוכח גילויי החולשה שלה, עד שתחדל מלהיות מדינה.

לא יהודית, משום שמי שמוותר על הר הבית מוותר על ארץ ישראל. ירושלים, ובראש ובראשונה העיר העתיקה והר הבית, הם לב העם היהודי, ויהודה ושומרון הם שורשיו. בשנת ה-100 למותו של הרצל יש לזכור כי הציונות קמה במטרה לרכז את עם ישראל בארץ ישראל לפני היות "הקו הירוק", "השטחים", "הכיבוש" וכו'. מדינת ישראל המוותרת על הר הבית ומכירה בו כחו"ל איננה מדינה ואיננה יהודית.

לא דמוקרטית, משום שטרנספר של יהודים מבתיהם בלב ארצם בגלל היותם יהודים הופך את ישראל למדינה שאינה דמוקרטית. כיצד היינו מגיבים אם, למשל, היתה ממשלת צרפת מחליטה שמחצית פריז, וכן המחוזות הצמודים לבירת צרפת, יהיו אסורים למגורי יהודים? גם ישראלים המתנכרים לכל ערך יהודי, ואשר מוכנים להסגיר את הר הבית לאויב בלי להרגיש אפילו שמדובר ב"ויתורים כואבים", היו מתקוממים כנגד האנטישמיות הצרפתית. אבל מה שאסור בצרפת מותר בישראל. והאם אין טרנספר של יהודים בארצם נותן הכשר לאנטישמיות בעולם כולו?