הצולח הנצחי

שום דבר במהלכיו האחרונים של שרון – לא הפתיע את אנשי מנהיגות יהודית. האיש אשר צלח את התעלה לא קורץ מהחומר הנסוג. כשהוא נלחץ – הוא מחפש את ה'תפר' בין הארמיות, את הבטן הרכה – ולשם הוא מעביר את המערכה. זה פעל לטובת עם ישראל כשהיה שרון במדים. וזה פועל נגדו כשפשט אותם.

שרון נלחץ מכל הכוונים. לוחץ אותו השמאל הישראלי, לוחצים אותו בחקירות תחת אזהרה, לוחצים אותו האמריקנים והאירופאים, לוחצת אותו התקשורת מבית ומחוץ – כולם כולם לוחצים אותו. לשרון אין קו אסטרטגי/אידיאולוגי ברור. בליבו הוא עם ארץ ישראל – אך אמונתו זו חסרה את חוט השדרה האמוני – והוא עצמו הודה בכך לא פעם בשיחות גלויות עם אנשי יש"ע. מכיוון שאין לו את אותו חוט שדרה, מגוייסת כל האנרגיה של שרון לשמירת שרידותו האישית. לא – הוא לא יתפטר אם יחוש שאינו מסוגל לשמור על ערכים שבעבר הניף בגאון. נהפוך הוא – הוא ירמוס את אותם ערכים בכדי לשמור על שרידותו. מול כל הלחצים הוא מזהה בטן רכה אחת ברורה – ואותה הוא מחליט לתקוף, מדובר בהתיישבות המבודדת בחבל עזה ובצפון השומרון.

כל בר דעת מבין שחיסול התיישבות אינו פותר ולו זמנית שום בעיה. נהפוך הוא – אפילו קציני צה"ל שתמיד התקרנפו ויישרו קו עם תהליכי הקריסה, מחווים כיום דעתם שחיסול יישובים רק יעצים את הטרור והתיאבון הערבי. אולם כאן נגלה לעיננו במלוא כיעורו, בור התחתיות אליו התגלגל שרון.

כמו בעסקת השבויים האומללה, כך גם במקרה זה – אין להחלטות הללו שום קשר לאינטרס לאומי כל שהו. ההחלטות הפופוליסטיות הללו נשקלות על פי פרמטר אחד בלבד – האם הן מקלות את הלחץ מעל שרון. אם התעסקות אובססיות של התקשורת בעסקת השבויים – תעמיד את שרון באור "הומני" ותרחיק מעין העדשה את פרשיות השחיתות השונות – אזי נזריק לתוככי השטח כמה מאות מחבלים ונעודד את נסראללא לחטוף אזרחים נוספים – העיקר השבועיים הקרובים ואחרי המבול. ואם חיים יבין ועדנה ארבל יחייכו אלי יום-יומיים כשיחזו בבולדוזרים המחריבים יישובים – אז למה לא.

אנו יודעים שיישובי חבל עזה, יעמדו על תילם, יתעצמו וייפרחו עוד דורות רבים, לאחר שהסיפור העצוב הזה של אריאל שרון יישכח מלב. אנו יודעים זאת – משום שכיהודים מאמינים אנו יודעים מה תהיה התמונה האחרונה בסרט. יישובי חבל עזה אינם ימית. מדובר במתיישבים אמוניים שהיכו שורש וגם בולדוזר כשרון לא יזיזם ממקומם. השאלה היא לא מה יעלה בגורלם של היישובים – המתנחלים יודעים בדיוק מה הם עושים שם ולכן עתידם מובטח. השאלה היא מה יעלה בגורלה של תל-אביב, בגורל המדינה, על כך נטוש מאבקה של תנועת מנהיגות יהודית. כפר דרום לעולם תשב – השאלה היא איזה מחיר נשלם חלילה בשל מהלכיו המסוכנים של שרון.

בכדי לקדם את פני הרעה, נקרא כל יהודי הנאמן לארצו לפעול בשני ערוצים:

א – לחזק את תנועת מנהיגות יהודית ופעולתה בתוככי מפלגת השלטון. להתפקד, לשכנע, להצטרף לפעילויות השונות.
ב – להשתתף בפעולות המחאה והתפילה המאורגנות על ידי ראשי יש"ע, היישובים וארגוני המחאה השונים.