המתרס האחרון

איכשהו הדיבורים על עקירת יישובים לא מלחיצים אותי.

מטריף אותי שוויון הנפש שבו מתקבלים מעשי הטבח – שמכונים אצלנו בלשון סתמית כזו – פיגועים.

כמה נהרגו בפיגוע ההוא באושוויץ – שלושה מליון.. ובפיגוע בברגן בלזן, ובפיגוע בגטו ורשה...
כשנהרגו כמה נוסעי אוטובוס במעלה עקרבים בהתקפת פידאיון שחדרו מירדן – זה זיעזע מספיק כדי שכולנו נזכור את זה עד היום. אני זוכר את הרצח ההוא למרות שהתרחש לפני שנולדתי. אבל את הגופות המפוצצות והמעוכות והמרוטשות מהאוטובוס בגן הפעמון או מהאוטובוס סמוך בית ראש הממשלה – אני לא זוכר – מהר מהר ניקו הכל ובערב שידרו משחק כדורגל וכל הפוערים בתקשורת מדדו את המרחק מהאליל החדש - גדר ההפרדה, וכל פוער שימן בדם את המנטרות המטומטמות הרגילות והמשמימות שלו.

כנראה שבשנות החמישים כשהיה צנע, והעולים עוד חיו במעברות – היתה פה מדינה. היום כבר אין – היום גדלנו משש מאות אלף לששה מליון. כמעט ששה מליון. מבחינת המנטליות כבר הגענו.
טוב נחזור ליישובי גוש קטיף

אני לא חושב שיקרה להם שום דבר – אם רק יחזיקו מעמד.

לא – לא שאין סכנה. יש ועוד איך – אבל לא להם – התנורים הערבים כבר מוסקים לכל האולמרטים, ורק מתנחלי גוש קטיף יכולים להציל אותם.

הסיפור היום שונה מאוד מזמן ימית. כדי לעקור יישובים דרוש ריכוז אנרגיה לאומית עצומה. שרון לא מבין שכבר אין לו את זה. הוא עוד מפנטז על עצמו כמנהיג דגול שבאומץ לב מוביל להכרעות גורליות – לא משנה לאן, לא משנה מדוע – מן דון קישוט כזה שבמקום הסוס הגוסס 'רוסיננטה' יש לו מדינה גוססת- של שישה מליון... כפר דרום הוא תחנת רוח זמינה והוא כבר יראה לדולסינאה מה שרק הוא יכול.

ישראל של היום היא כבר לא מדינה. העץ זקוף למדי – ואפילו רחב מבעבר – אבל הוא אכול תולעים. זה הכל כאילו, בערב שידרו כדורגל כמו הפסנתר שהמשיך לנגן על הטיטניק.

אז – בימית, בא רה"מ הלאומי הראשון אכול תסביכי נחיתות מול מפא"י והפתיע את כולם עם חזיונות משיח השלום. הוא הביא את סאדאת ושיחק אותה ככה שאפשר היה לבלבל את הציבור. היתה מדינה, היה עם, היו אנרגיות של ביחד ואפשר היה לרכז אותן למבצע העקירה.

מנגד עמדו כמה מתנחלים – קבוצת מיעוט מובהקת, שבאו מההרים וטיפסו על גגות של בתים שתושביהם כבר עזבו וקיבלו פיצויים.

היום אין מדינה ואין עם. יש כאן ששה מליון עם אותה מנטליות. אי אפשר לרכז את האנרגיה הדרושה בשביל לעקור מביתם דור שני ושלישי של הרבה יותר מתנחלים עם שורשים עמוקים ביישובים בני שלושים שנה – לא שלוש שנים.

כמה עצוב – יש כאן ששה מליון עם מנטליות של ששה מליון – ואלוהים אדירים – זה משחק לטובתנו...

יש הרבה רוסים בצבא. כאלה שנשבעו על הברית החדשה שסיפקה להם הרבנות הראשית. לא תהיה להם בעיה לגרש יהודים. "פקודה זו פקודה", יקטרינה. יש גם יחידות מיוחדות של המשטרה הצבאית – שמתאמנות רק על זה. אבל זה לא יגיע לזה. צריך לגייס אנרגיה לאומית כוללת שלא קיימת היום.

אלא אם כן העסק יתחיל להתפרק אצלנו מבפנים. בשביל לזנב בלבד – הגויים והכמו גויים יספיקו.
אז הכל תלוי בעצם במתנחלי גוש קטיף. הם רק צריכים להחזיק מעמד – אם נורא רוצים להפגין – בבקשה – אבל בתנאי שזה לא לוקח מהם אנרגיות של להחזיק חזק.

תחזיקו שם – כי לא לכם נשקפת סכנה – יש פה ששה מליון שאתם המתרס בינם לאבדון.