תחת הכותרת "סיוט ירבעם ורחבעם" ניסה דן מרגלית להשוות בין סרבנים משמאל ומימין ולהוביל לאזהרה מפני פילוג העם אם לא ייפסק הגיבוי הציבורי לסרבנים מהימין. מעבר להשלמה עד כדי אהדה - התקשורתית המופגנת, כלפי "הסרבנים" מן השמאל, חטא נוסף בשיח הציבורי בנושא הוא עצם ההשוואה הנעשית בין סרבנים משמאל ומימין. על כן יש צורך בהבחנה בין השניים.
בעוד שמשמאל מדובר בעריקה תוך כדי מלחמה ובאי-נכונות להילחם באויב, מימין מדובר על אי-נכונות לבצע פקודה בלתי-חוקית בעליל ובאי-נכונות להילחם באחים. ההבדל בין 2 הסוגים בין עריקה לסרבנות - הוא עצום, ואסור לטשטשו ולהעמידו על אותו בסיס. מי שמסרב לבצע טרנספר עושה זאת כי מדובר בפקודה שדגל שחור מתנוסס עליה, שאסור לתיתה ושאסור לבצעה, ולפיכך עמדתו מוסרית, וסרבנותו היא אמיתית וללא מירכאות.
ערבוב המושגים נובע בין השאר מאי-הגדרת המציאות שבתוכה אנו שרויים זו השנה הרביעית כמלחמה, מלחמת אוסלו. כתוצאה מכך, צה"ל נלחם כשידיו כבולות, עריקים מקבלים יחס סלחני, התקשורת הישראלית מראיינת את האויב, ישראל ממשיכה לספק שירותים לאויב, ועוד.
מרגלית תובע ציות להחלטה "דמוקרטית" לבצע טרנספר של מאות אלפי אזרחים יהודים מבתיהם בארצם רק בגלל היותם יהודים. אין ספק שהוא ודומיו היו פוסלים על הסף, בצדק, החלטה לבצע טרנספר "דמוקרטי", אפילו מצומצם, של אזרחים ערבים. יש הטוענים שזכותה של מדינה לפנות את אזרחיה מאזורים מסוימים שבשליטתה, ולפיכך אין מדובר בטרנספר. כיצד היינו מגיבים אם, למשל, הייתה ממשלת צרפת מחליטה שמחוזות מסוימים בצרפת יהיו אסורים למגורים של אזרחיה היהודים, ואף הייתה מפנה אותם בכוח מאותם מחוזות. גם שמאלנים תומכי טרנספר היו מתקוממים נגד האנטישמיות הצרפתית. אבל, מה שאסור בצרפת, האם הוא מותר בארץ ישראל?! והאם אין טרנספר של יהודים בארצם נותן הכשר לאנטישמיות ברחבי תבל? והאם ניתן לעודד עלייה ארצה כאשר מדינת ישראל מחליטה להגלות יהודים מלב ארצם?
יש המצדיקים עקירה כוחנית של יהודים מיש"ע בכך שהמדינה ששלחה אותם לשם רשאית אף לפנותם משם. האם רשאית המדינה לעקור יהודים שנשלחו על-ידה להתגורר במקומות שונים לצורך פיתוח אזורי הספר, פיזור האוכלוסייה, ייהוד הגליל (מה בינו לבין ייהוד השומרון, הרי שניהם מתבצעים בלב אוכלוסייה ערבית עוינת?), או כל מטרה אחרת אם אינם רוצים בכך? האם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אינו חל על יהודים?
ראש הממשלה שרון יודע שלא ניתן לעקור אחים בידי אחיהם, מתוך בתיהם בלב ארצם. מעשה כזה יהפוך את מדינת ישראל ללא מדינה, לא יהודית ולא דמוקרטית. מדינה השולחת את צבאה נגד אזרחיה נותנת לו למעשה פקודה בלתי חוקית בעליל שדגל שחור מתנוסס עליה. מדינה כזו הופכת את עצמה למדינה פושעת, המטילה כתם כבד על היותה יהודית או דמוקרטית, ועל עצם היותה מדינה. אריאל שרון יכול וחייב לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפס, להתעשת ולהימנע מלתת את הפקודה שאסור לקיימה.
בעוד שמשמאל מדובר בעריקה תוך כדי מלחמה ובאי-נכונות להילחם באויב, מימין מדובר על אי-נכונות לבצע פקודה בלתי-חוקית בעליל ובאי-נכונות להילחם באחים. ההבדל בין 2 הסוגים בין עריקה לסרבנות - הוא עצום, ואסור לטשטשו ולהעמידו על אותו בסיס. מי שמסרב לבצע טרנספר עושה זאת כי מדובר בפקודה שדגל שחור מתנוסס עליה, שאסור לתיתה ושאסור לבצעה, ולפיכך עמדתו מוסרית, וסרבנותו היא אמיתית וללא מירכאות.
ערבוב המושגים נובע בין השאר מאי-הגדרת המציאות שבתוכה אנו שרויים זו השנה הרביעית כמלחמה, מלחמת אוסלו. כתוצאה מכך, צה"ל נלחם כשידיו כבולות, עריקים מקבלים יחס סלחני, התקשורת הישראלית מראיינת את האויב, ישראל ממשיכה לספק שירותים לאויב, ועוד.
מרגלית תובע ציות להחלטה "דמוקרטית" לבצע טרנספר של מאות אלפי אזרחים יהודים מבתיהם בארצם רק בגלל היותם יהודים. אין ספק שהוא ודומיו היו פוסלים על הסף, בצדק, החלטה לבצע טרנספר "דמוקרטי", אפילו מצומצם, של אזרחים ערבים. יש הטוענים שזכותה של מדינה לפנות את אזרחיה מאזורים מסוימים שבשליטתה, ולפיכך אין מדובר בטרנספר. כיצד היינו מגיבים אם, למשל, הייתה ממשלת צרפת מחליטה שמחוזות מסוימים בצרפת יהיו אסורים למגורים של אזרחיה היהודים, ואף הייתה מפנה אותם בכוח מאותם מחוזות. גם שמאלנים תומכי טרנספר היו מתקוממים נגד האנטישמיות הצרפתית. אבל, מה שאסור בצרפת, האם הוא מותר בארץ ישראל?! והאם אין טרנספר של יהודים בארצם נותן הכשר לאנטישמיות ברחבי תבל? והאם ניתן לעודד עלייה ארצה כאשר מדינת ישראל מחליטה להגלות יהודים מלב ארצם?
יש המצדיקים עקירה כוחנית של יהודים מיש"ע בכך שהמדינה ששלחה אותם לשם רשאית אף לפנותם משם. האם רשאית המדינה לעקור יהודים שנשלחו על-ידה להתגורר במקומות שונים לצורך פיתוח אזורי הספר, פיזור האוכלוסייה, ייהוד הגליל (מה בינו לבין ייהוד השומרון, הרי שניהם מתבצעים בלב אוכלוסייה ערבית עוינת?), או כל מטרה אחרת אם אינם רוצים בכך? האם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אינו חל על יהודים?
ראש הממשלה שרון יודע שלא ניתן לעקור אחים בידי אחיהם, מתוך בתיהם בלב ארצם. מעשה כזה יהפוך את מדינת ישראל ללא מדינה, לא יהודית ולא דמוקרטית. מדינה השולחת את צבאה נגד אזרחיה נותנת לו למעשה פקודה בלתי חוקית בעליל שדגל שחור מתנוסס עליה. מדינה כזו הופכת את עצמה למדינה פושעת, המטילה כתם כבד על היותה יהודית או דמוקרטית, ועל עצם היותה מדינה. אריאל שרון יכול וחייב לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפס, להתעשת ולהימנע מלתת את הפקודה שאסור לקיימה.