מאה שנה עברו להן, מאז עלה מרן הרב לארץ הקודש. מכ"ח אייר תרס"ד עד כ"ח אייר תשס"ד. בחודש זיו – "דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא, ועל דא איקרי חודש זיו, דזיוא דכולא נפיק מניה.." (זוהר במדבר) - זכינו לאורו הנפלא, לזיו הודו על אדמתנו הקדושה, לחכמתו הכלולה בחסד עליון.

למחיה שלחו אלוקים לפנינו, להאיר את אורות הקודש במושבות המתחדשות, בבנין הארץ. להביא מרפא לתחלואינו עם שובנו לבמת ההסטוריה הפוליטית, המעשית. ליתן אור בתוך הכלים, לכנס כוחות פזורים, ללמד על סודם הפנימי של מהלכים אלוקיים נפלאים מדעת אנוש. לסלק הפחד, וליתן בטחון והשקט, כי אכן דבר אלוקינו יקום לעולם, כי אכן גאולה היא זו ולא עוד מחזה תעתועים ח"ו.

מגלה הרזין, עורך שלחן האמונה, פותח שערי הסוד, לדור אחרון, דור של גאולה, דור הנדרש לגילוי פנימיותה של תורה, באוירה דארץ ישראל המחכים, דור של משיח. מאיר אורם של ישראל, משיב גאון ישראל למקומו, לחוסנו האלוקי, לישעו וכבודו. המלמדנו כי כבוד ישראל כבוד ד' הוא, הנותן לאבלי ציון פאר תחת אפר, ומרים תפילה של ראש למקומה, לתפארתה לעוזה וכבודה, במקומה הראוי לה. וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך.

הכהן הגדול מאחיו, בתורה ובחכמה, באמונה וביראה, ומעל הכל - בחסד ובאהבה. ציץ על מצחו, מכפר על הטמאים, ומרצה מעשיהם לאביהם שבשמיים. על משמרתו עמד מרן הרב, לקרב ולא להרחיק. ללמד זכות, לשפוט בצדק עמיתים, לגלות קדושת נשמות. העביר על מידותיו, הגם כי מידות מלאכיות היו הן, ובלבד שתישמר האחדות.

נפשו מסר מרן הרב, כדי לתת לעמנו יסודות ממשיים, לחיות חיי יהדות נאמנה וקדושה, במדינה המתחדשת. מהשבת פרי עץ הדר לטהרתו הטבעית, עד לתיקון סדרי כשרות המאכלים. מגידול תלמידים, ועד למינוי רבנים במושבות. מהשפעתו לשמירת השבת במושבות ובמוסדות הלאומיים, ועד לכל פרט ופרט בחיי היהדות הארצישראלית השבה למקומה.

בונה האומה, המלמדנו סגולת ארץ ד' וקדושתה, אהבת ישראל עד היכן היא מגיעה, תורה גואלת ופנימיות סוד תפארתה. המעטרנו חסד ורחמים לכל יהודי ויהודי, לכל בריה ובריה, לכל עץ ולכל חי, לכל ההויה. והוא הלא ציוה שלא לכנותו ביותר ממילה אחת – 'הרב'. ומה נענה אחריו. ומה נאמר לו 100 שנה אחרי. האם עשינו כל שבידינו לעשות. ומדוע התעכבנו זמן כה ארוך. האם קיימנו את צוואתו, במחשכים ובמצולות להאיר לעברים. להשיב את עם ישראל בתשובה. להביא את עמנו לתחיית הקודש המלאה והשלימה, לכל מלוא רוחב ארצנו הקדושה. לגלות עוצמת קדושת ישראל האדירה, למען ההויה כולה.

מה נענה אחריו. ולואי ונזכה כולנו יחד לפעול מעט מזעיר, מכל מה שפעל הוא לבדו במסירותו הנפלאה, - יהודי אחד, נאמן ואוהב, תלמודו בידו, ואהבת ישראל עצומה בליבו. אהבתנו לו למרן הרב. לולא תורתו שעשועינו אז אבדנו בעניינו.

המאמר באדיבות ראש יהודי המרכז למודעות עצמית בתל אביב