זה לא מה שחשבתם. ניקויו של כדור הארץ מהחלאה הקרויה אחמד יאסין, היה מוות ידוע מראש. אבל מסיבה אחרת ולא מזו העולה מיידית במחשבה. פשוט לא הייתה ברירה. שהרי אנו מתחנכים- בתקשורת הישראלית ובפי דוברי השמאל- על ברכי התגובה. וכזכור, הערבים אף פעם לא יוזמים הריגת יהודים. זו תמיד תגובה על מה שעשו להם. הם תמיד הנוקמים לאחר שפעלו נגדם. אלא שהפעם נראה שנבואה נזרקה בהם. הפעם הם, הערבים, הקדימו את התגובה. הם ידעו שיאסין יקבל את המנה האחרונה, הסופית, ולכן ניסו לפוצץ את נמל אשדוד, כנקמה מראש. שהרי אין הסבר אחר לפיצוץ הפתאומי שהדהד בנמל, ללא חיסול ישראלי שקדם לו. כך, שלמעשה, הנקמה כבר ביקרה אותנו, המעגל הפעם נסגר וניתן לשוב אל ההודנא הבאה.
ההסבר המתפתל הזה אינו עדות לניתוק הקשרים במוחו של החתום על המאמר הזה. הוא מסקנה הגיונית למשמע כל המומחים המדברים, וחוזרים על לעיסתם שוב ושוב, על מעגל הנקמה, על התגובה שחייבת לבוא, על מרחץ הדמים הצפוי בעקבות השטות/טפשות/טעות/פרימיטיביות שנקטה ממשלת ישראל. הפרשנים המומחים הללו שוכחים לדבר על "המעגלים" של השנאה וההריגה לאחר שנרצחים יהודים. הם מתעוררים תמיד, אבל תמיד, לאחר תגובה ישראלית- מתונה בדרך כלל- על רציחות של יהודים.
מה שיותר מעניין הוא שלרצח יהודים יש תמיד צידוק. ואין מחאה חריפה, של השמאל הישראלי, על הצדקת רצח אף אם מדובר בתינוקות ובנשים. מחאה או גינוי של ערבים על רצח כזה היא בכלל בל ייראה ובל יימצא. לרצח יהודי, כל יהודי שהוא, יש תמיד סיבה. אם זו הסיבה המתמדת של: בגלל "הכיבוש", תוך שכחת ההיסטוריה המאשרת שהערבים הם הם שכבשו את ארץ ישראל מידי יושביה, כשיצאו ממדבריות סעודיה. ואם לא הסיבה הזאת, יש את "הרעב" זה שמכוסה במיליארדים המוזרמים אליהם מהמדינות "התורמות". או את "היאוש", המלווה את שליטת האפנדים באריסיהם מאז ומקדם. ואיכשהו תמיד אנחנו היהודים יוצאים אשמים. ויש את הסיבה המתחלפת, כמו הפעם בפגיעה ביאסין כשיש סיבה מיידית לתלות בה את אשמתנו. למעשה ניתן לשמוע אנחת רווחה בחוגי הערבים והשמאל אחרי הטילים של מסוקי חיל האוויר. הנה יש עילה בולטת להאשים את ישראל. את זה כל אחד רואה וכל אחד מבין. (ואף אחד לא יעיז לשאול: למה בעצם שחררו את העולם מנוכחותו המעיקה?).
למעשה, ולפי המנהגים הרווחים בערב, וגם מאז הרפורמטור הליברלי הגדול מוחמד,(דין מוחמד בסייף המתבצע על גנבים, כדוגמא) נקמת דם היא יסוד מוסד במשפט הערבי. מותר וגם צריך לנקום את מותו של קרוב משפחה בדם הורגו. ללא משפט, ללא זכות ערעור. אלא שזה רק הסכם חד צדדי. ערבי שמקפדים את פתיל חייו- חייבים לנתק את הורגו מארץ החיים. ואילו ערבי שקיפד חיי אחרים- כופרים, חייבים בהינתקות ממנו. הוא, על פי ההגיון שלהם, רק ממלא את מצוות דתו להכות באויבי הערבים והאיסלאם. ואדרבא, מי שמשיב לו כגמולו, הוא, על פי הערבים, פותח את מעגלי הנקמה.
ואם ניתן להבין את הגישה המשפחתית הערבית, קשה ובלתי אפשרי להבין את תגובות בני המשפחה היהודיים, מהעבר השני. האומנם דמינו, היהודים, אדום פחות מדמם של הערבים. וכבר אמר שיילוק היהודי, בפיו של שקספיר הבלתי אוהד, שכאשר דוקרים אותו, דמו שלו זב אף הוא. אפילו האנטישמים לא מתעלמים מעובדה זו של טבע בני אנוש. ומה לעשות, אנחנו רוצים לחיות, בשקט, על אדמתנו שהיא אדמת אבותינו. אגב, עוד הרבה לפני שהערבים בנו אוהלי נוודים במדבריות סעודיה.
ולך יאסין, שלום. עכשיו, בלעדיך, יהיה יותר קל להגיע אל השלום האמיתי במחוזותינו.
ההסבר המתפתל הזה אינו עדות לניתוק הקשרים במוחו של החתום על המאמר הזה. הוא מסקנה הגיונית למשמע כל המומחים המדברים, וחוזרים על לעיסתם שוב ושוב, על מעגל הנקמה, על התגובה שחייבת לבוא, על מרחץ הדמים הצפוי בעקבות השטות/טפשות/טעות/פרימיטיביות שנקטה ממשלת ישראל. הפרשנים המומחים הללו שוכחים לדבר על "המעגלים" של השנאה וההריגה לאחר שנרצחים יהודים. הם מתעוררים תמיד, אבל תמיד, לאחר תגובה ישראלית- מתונה בדרך כלל- על רציחות של יהודים.
מה שיותר מעניין הוא שלרצח יהודים יש תמיד צידוק. ואין מחאה חריפה, של השמאל הישראלי, על הצדקת רצח אף אם מדובר בתינוקות ובנשים. מחאה או גינוי של ערבים על רצח כזה היא בכלל בל ייראה ובל יימצא. לרצח יהודי, כל יהודי שהוא, יש תמיד סיבה. אם זו הסיבה המתמדת של: בגלל "הכיבוש", תוך שכחת ההיסטוריה המאשרת שהערבים הם הם שכבשו את ארץ ישראל מידי יושביה, כשיצאו ממדבריות סעודיה. ואם לא הסיבה הזאת, יש את "הרעב" זה שמכוסה במיליארדים המוזרמים אליהם מהמדינות "התורמות". או את "היאוש", המלווה את שליטת האפנדים באריסיהם מאז ומקדם. ואיכשהו תמיד אנחנו היהודים יוצאים אשמים. ויש את הסיבה המתחלפת, כמו הפעם בפגיעה ביאסין כשיש סיבה מיידית לתלות בה את אשמתנו. למעשה ניתן לשמוע אנחת רווחה בחוגי הערבים והשמאל אחרי הטילים של מסוקי חיל האוויר. הנה יש עילה בולטת להאשים את ישראל. את זה כל אחד רואה וכל אחד מבין. (ואף אחד לא יעיז לשאול: למה בעצם שחררו את העולם מנוכחותו המעיקה?).
למעשה, ולפי המנהגים הרווחים בערב, וגם מאז הרפורמטור הליברלי הגדול מוחמד,(דין מוחמד בסייף המתבצע על גנבים, כדוגמא) נקמת דם היא יסוד מוסד במשפט הערבי. מותר וגם צריך לנקום את מותו של קרוב משפחה בדם הורגו. ללא משפט, ללא זכות ערעור. אלא שזה רק הסכם חד צדדי. ערבי שמקפדים את פתיל חייו- חייבים לנתק את הורגו מארץ החיים. ואילו ערבי שקיפד חיי אחרים- כופרים, חייבים בהינתקות ממנו. הוא, על פי ההגיון שלהם, רק ממלא את מצוות דתו להכות באויבי הערבים והאיסלאם. ואדרבא, מי שמשיב לו כגמולו, הוא, על פי הערבים, פותח את מעגלי הנקמה.
ואם ניתן להבין את הגישה המשפחתית הערבית, קשה ובלתי אפשרי להבין את תגובות בני המשפחה היהודיים, מהעבר השני. האומנם דמינו, היהודים, אדום פחות מדמם של הערבים. וכבר אמר שיילוק היהודי, בפיו של שקספיר הבלתי אוהד, שכאשר דוקרים אותו, דמו שלו זב אף הוא. אפילו האנטישמים לא מתעלמים מעובדה זו של טבע בני אנוש. ומה לעשות, אנחנו רוצים לחיות, בשקט, על אדמתנו שהיא אדמת אבותינו. אגב, עוד הרבה לפני שהערבים בנו אוהלי נוודים במדבריות סעודיה.
ולך יאסין, שלום. עכשיו, בלעדיך, יהיה יותר קל להגיע אל השלום האמיתי במחוזותינו.