לפני נפילת המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, כששמענו חדשות לבקרים על רדיפת יהודים בשל יהדותם, הזדעזענו והקמנו קול זעקה.
כשאנו שומעים כיום על גילויי האנטישמיות בעולם, שר החוץ נזעק להתלונן לפני עמיתיו, ארגונים יהודיים מארגנים כנסי חירום והעיתונות הישראלית תוקפת בשצף קצף את שתיקת הממשלות.
אך מה לנו להלין על אירופה אם זה קורה כאן והיום, כאשר יהודים עושים זאת ליהודים?
לא, לא מדובר באיזו תנועה קיצונית אנטי דתית וגם לא באיזו גחמה של טומי לפיד או פורז. המדובר במה שנראה כגילוי אנטישמיות של רשויות ממלכתיות בישראל כלפי יהודי שעצור כבר למעלה מחצי שנה ללא משפט, ללא ראיות ובלי לדעת מה בכלל רוצים ממנו.
כן, אני כותב על עצמי ועל רדיפת יהדותי על-ידי המחלקה נגד יהודים בשב"כ ושבט אפם שירות בתי הסוהר.
כידוע, בחג הפסח נוהג בית ישראל להקפיד על אכילת אוכל כשר לפסח, על עריכת סדר פסח ועל אכילה ושתיה בכלים המיוחדים לחג.
גם אני, למרות היותי במעצר, ביקשתי לעשות כן. אולם הסתבר שהגופים הנ"ל החליטו שאני אנהג אחרת, וניסו בהתנהגות שאין לי אלא להגדירה כהתנהגות אנטישמית לכפות עליי "לחגוג" כגוי את חג הפסח. מילים אלו אולי נשמעות חריפות והמקפידים עליי יאמרו שאני מגזים, ואלו שיותר אוהדים יאמרו שיש לדון אותי לכף זכות כי בכל זאת אני עצור, ומתוך כאב המעצר אני כותב את המילים הללו, אולם מי שיקרא את העובדות הבאות כבר לא יוכל לאמר זאת יותר.
בליל הסדר נוהגים דתיים וחילונים כאחד לומר את ההגדה של פסח אני נאלצתי לומר רק חלקים מן ההגדה שאותם זכרתי בע"פ, כי למשפחתי לא אפשרו להכניס לי לבית הסוהר הגדה של פסח.
בליל הסדר כשעם ישראל הסב לאכול ב"שולחן עורך" את ארוחת החג אני נאלצתי לאכול אוכל קר כי לא אפשרו למשפחתי להכניס לי לבית הסוהר פלטת בישול ופלטת שבת.
אסור לי גם לאכול מצלחת וסכו"ם כשרים לפסח כי למשפחתי לא אישרו הכנסת כוס, צלחת וסכו"ם, שהרי אני עצור מטעמי "ביטחון החלטיים" ומי יודע מה הייתי עלול לעשות עם הצלחת החדשה?!
למשפחתי גם נמסרה בחזרה מפת שולחן חדשה שהם קנו עבורי כדי שאוכל לאכול על שולחן כשר לפסח בתאי שהרי אין ספק שמדובר במעצר שנועד למנוע פעולות טרור "מחרידות" נגד ערבים, ואם תהיה לי מפה חדשה אז...
יחס זה מצטרף לכפיה חילונית מתמשכת כלפיי במשך חודשים ארוכים, כפיה שמתבטאת בכך ששרות בתי הסוהר בהשראת המחלקה נגד יהודים בשב"כ, מסרב לשכן אותי באגף תורני ולכן בעוד שאנשים שהורשעו בדין יכולים להנות מתפילות במניין, לימוד בבית מדרש, שמירת שבת כהלכה ואוירה דתית, אני נאלץ לשהות באגף בו יש חילול שבת המוני, באגף בו אין בית כנסת וכו' וכו'.
התנהגות מכוערת שכזו לו היתה ננקטת בצורה הפוכה, דהיינו שיכון חילוני באגף תורני כדי שישמע כל היום שיעורי תורה, היתה מקימה מייד קול זעקה וכל ארגוני זכויות האדם והעיתונאים היו נרעשים. אבל כשמדובר באיש ימין קיצוני הכל מותר ואין איש שיפצה פה ויצפצף, כל אחד משיקוליו הוא.
לפני כחצי שנה כשנעצרתי, טענה המחלקה נגד יהודים בשב"כ כי המעצר לא נועד להעניש אותי וכל כולו נובע מסיבות בטחוניות על מנת למנוע פיגועים בערבים. האמנם? ישפוט הציבור!
מכל מקום הרדיפה, הפגיעה בקודשי ישראל ורמיסת הזכויות הנקמנית לא תשבור אותי. היא רק מחזקת אותי ומביאה אותי למסקנה שאני בדרך הנכונה. כי דרך שמפריעה לרשעים עד כדי אובדן עשתונות אשר בא לידי ביטוי בשנאה התהומית שהם מגלים כלפי היא היא דרך האמת דרך הרצויה לפני בורא עולם.
כשאנו שומעים כיום על גילויי האנטישמיות בעולם, שר החוץ נזעק להתלונן לפני עמיתיו, ארגונים יהודיים מארגנים כנסי חירום והעיתונות הישראלית תוקפת בשצף קצף את שתיקת הממשלות.
אך מה לנו להלין על אירופה אם זה קורה כאן והיום, כאשר יהודים עושים זאת ליהודים?
לא, לא מדובר באיזו תנועה קיצונית אנטי דתית וגם לא באיזו גחמה של טומי לפיד או פורז. המדובר במה שנראה כגילוי אנטישמיות של רשויות ממלכתיות בישראל כלפי יהודי שעצור כבר למעלה מחצי שנה ללא משפט, ללא ראיות ובלי לדעת מה בכלל רוצים ממנו.
כן, אני כותב על עצמי ועל רדיפת יהדותי על-ידי המחלקה נגד יהודים בשב"כ ושבט אפם שירות בתי הסוהר.
כידוע, בחג הפסח נוהג בית ישראל להקפיד על אכילת אוכל כשר לפסח, על עריכת סדר פסח ועל אכילה ושתיה בכלים המיוחדים לחג.
גם אני, למרות היותי במעצר, ביקשתי לעשות כן. אולם הסתבר שהגופים הנ"ל החליטו שאני אנהג אחרת, וניסו בהתנהגות שאין לי אלא להגדירה כהתנהגות אנטישמית לכפות עליי "לחגוג" כגוי את חג הפסח. מילים אלו אולי נשמעות חריפות והמקפידים עליי יאמרו שאני מגזים, ואלו שיותר אוהדים יאמרו שיש לדון אותי לכף זכות כי בכל זאת אני עצור, ומתוך כאב המעצר אני כותב את המילים הללו, אולם מי שיקרא את העובדות הבאות כבר לא יוכל לאמר זאת יותר.
בליל הסדר נוהגים דתיים וחילונים כאחד לומר את ההגדה של פסח אני נאלצתי לומר רק חלקים מן ההגדה שאותם זכרתי בע"פ, כי למשפחתי לא אפשרו להכניס לי לבית הסוהר הגדה של פסח.
בליל הסדר כשעם ישראל הסב לאכול ב"שולחן עורך" את ארוחת החג אני נאלצתי לאכול אוכל קר כי לא אפשרו למשפחתי להכניס לי לבית הסוהר פלטת בישול ופלטת שבת.
אסור לי גם לאכול מצלחת וסכו"ם כשרים לפסח כי למשפחתי לא אישרו הכנסת כוס, צלחת וסכו"ם, שהרי אני עצור מטעמי "ביטחון החלטיים" ומי יודע מה הייתי עלול לעשות עם הצלחת החדשה?!
למשפחתי גם נמסרה בחזרה מפת שולחן חדשה שהם קנו עבורי כדי שאוכל לאכול על שולחן כשר לפסח בתאי שהרי אין ספק שמדובר במעצר שנועד למנוע פעולות טרור "מחרידות" נגד ערבים, ואם תהיה לי מפה חדשה אז...
יחס זה מצטרף לכפיה חילונית מתמשכת כלפיי במשך חודשים ארוכים, כפיה שמתבטאת בכך ששרות בתי הסוהר בהשראת המחלקה נגד יהודים בשב"כ, מסרב לשכן אותי באגף תורני ולכן בעוד שאנשים שהורשעו בדין יכולים להנות מתפילות במניין, לימוד בבית מדרש, שמירת שבת כהלכה ואוירה דתית, אני נאלץ לשהות באגף בו יש חילול שבת המוני, באגף בו אין בית כנסת וכו' וכו'.
התנהגות מכוערת שכזו לו היתה ננקטת בצורה הפוכה, דהיינו שיכון חילוני באגף תורני כדי שישמע כל היום שיעורי תורה, היתה מקימה מייד קול זעקה וכל ארגוני זכויות האדם והעיתונאים היו נרעשים. אבל כשמדובר באיש ימין קיצוני הכל מותר ואין איש שיפצה פה ויצפצף, כל אחד משיקוליו הוא.
לפני כחצי שנה כשנעצרתי, טענה המחלקה נגד יהודים בשב"כ כי המעצר לא נועד להעניש אותי וכל כולו נובע מסיבות בטחוניות על מנת למנוע פיגועים בערבים. האמנם? ישפוט הציבור!
מכל מקום הרדיפה, הפגיעה בקודשי ישראל ורמיסת הזכויות הנקמנית לא תשבור אותי. היא רק מחזקת אותי ומביאה אותי למסקנה שאני בדרך הנכונה. כי דרך שמפריעה לרשעים עד כדי אובדן עשתונות אשר בא לידי ביטוי בשנאה התהומית שהם מגלים כלפי היא היא דרך האמת דרך הרצויה לפני בורא עולם.