המצוה המיוחדת ליום העצמאות היא מצות יישוב ארץ ישראל. הרמב"ן וכל הראשונים והאחרונים שפסקו כמותו, קובעים ש"נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן הא-ל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבנה ביד אומה מן האומות ככתוב 'והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה והתנחלתם את הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם'" (רמב"ן, מצוה ד' ספר המצוות לרמב"ם, שו"ע אבן העזר ע"ה ד, פתחי תשובה).
יישוב הארץ וכיבושה והקמת מדינת ישראל, הם ביטוי ממשי לקיום מצות ירושת הארץ, שהיא מצוה השקולה כנגד כל המצוות כידוע, ומוטלת על כלל ישראל ועל פרטיו. העובר עליה, דהיינו שמניח אותה בידי עם זר או מתנתק ממנה ונותן אותה בידי האומות בדור מן הדורות (רמב"ן שם) עובר עברה חמורה - כדברי הרשב"ם, שבעוון ההסכם בין אברהם אבינו לאבימלך באו על ישראל צרות צרורות, ביניהם חורבן בית ראשון ובית שני (רשב"ם בראשית כב, א).
ואפילו אם יעלה על הדעת שעל ידי התנתקות מארץ ישראל יביא הדבר תועלת בטחונית או כלכלית או כל תועלת אחרת, נאמר כבר "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם, וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה" (במדבר לג נה), כפירוש האור החיים הקדוש, שאם תותירו עם זר בארץ, העם הזה לא יסתפק בחלק שלו, אלא ידרוש גם את החלק שאתם מחזיקים בו, ויצררו אתכם.
ביום העצמאות הנ"ו למדינת ישראל, עומדת על סדר היום השאלה - האם להתנתק מחלקי מולדת, או להיות נאמנים לארץ ישראל. ליהודי ירא שמים בעל אמונה בהשי"ת ובתורתו אין זו שאלה כלל. זה כמו לשאול אותו האם לשמור שבת או לא לשמור, האם לאכול או לא לאכול אוכל כשר, ודאי שידחה אותה על הסף.
גם לאותם יהודים שבשבילם ארץ ישראל ומדינת ישראל היא ערך עליון ומקודש, האוהבים אותה ומוכנים למסור את נפשם וחייהם על קיומה של המדינה, גם עבורם אין זו שאלה כלל - בשבילם למסור לאויבינו ח"ו חלקים מהמולדת, הרי זה כמו למכור את אמם. כי ארץ ישראל בשבילם היא אמא. רק אדם חסר מצפון וחסר הבנה מה היא ארץ ישראל בשביל עם ישראל ומה היא מולדת, מוכן למכור את מולדתו.
והנה אותם אנשים שמחשיבים את עצמם פרקטיים, 'ריאל-פוליטיים' הרואים בארץ ישראל נדל"ן שאפשר לסחור בה, שבשבילם ארץ ומולדת הן רק אמצעי שאפשר להשתמש בו לצרכים זמניים, הם משולים לזוג נשוי שהבעל רואה באשתו רק אמצעי לסיפוק צרכיו הזמניים, ובמוקדם או מאוחר הוא יגלה שאין שלום-בית בביתו, וחיי הזוגיות שלו יעלו על שרטון. כך גם אותם אנשים המשלים עצמם שעל ידי התנתקות מארץ ישראל הם ישיגו רווחה כלכלית ושלווה בטחונית, יווכחו במהרה בטעותם הטרגית. הרי "אין חכם כבעל נסיון" אומרים חז"ל, ומאז הסכם אוסלו האומלל שילמנו מחיר דמים יקר בעד המחשבה המוטעית מיסודה, שאפשר לסחור בארץ ישראל.
לאותם הסוחרים בארץ חיינו, נאמר בשנת הנ"ו למדינה: נ"ו, נ"ו! אל לכם לעשות זאת! לאוהבי ישראל ומדינת ישראל, יום העצמאות הנ"ו הוא יום שיש בו שמחה מחד אבל גם עצבות בגלל תוכנית ההתנתקות של שרון מארצנו ככתוב "בגיל ורעדה". אבל אנו יודעים ומאמינים שרבות מחשבות בלב איש ועצת ד' היא תקום, ותתקיים ההבטחה האלקית "כי לא יטוש ד' עמו ונחלתו לא יעזב... כי עצת ד' לעולם תעמוד, ומחשבות לבו לדור ודור".
בברכת חג עצמאות שמח
ובציפייה לישועה השלמה
יישוב הארץ וכיבושה והקמת מדינת ישראל, הם ביטוי ממשי לקיום מצות ירושת הארץ, שהיא מצוה השקולה כנגד כל המצוות כידוע, ומוטלת על כלל ישראל ועל פרטיו. העובר עליה, דהיינו שמניח אותה בידי עם זר או מתנתק ממנה ונותן אותה בידי האומות בדור מן הדורות (רמב"ן שם) עובר עברה חמורה - כדברי הרשב"ם, שבעוון ההסכם בין אברהם אבינו לאבימלך באו על ישראל צרות צרורות, ביניהם חורבן בית ראשון ובית שני (רשב"ם בראשית כב, א).
ואפילו אם יעלה על הדעת שעל ידי התנתקות מארץ ישראל יביא הדבר תועלת בטחונית או כלכלית או כל תועלת אחרת, נאמר כבר "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם, וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה" (במדבר לג נה), כפירוש האור החיים הקדוש, שאם תותירו עם זר בארץ, העם הזה לא יסתפק בחלק שלו, אלא ידרוש גם את החלק שאתם מחזיקים בו, ויצררו אתכם.
ביום העצמאות הנ"ו למדינת ישראל, עומדת על סדר היום השאלה - האם להתנתק מחלקי מולדת, או להיות נאמנים לארץ ישראל. ליהודי ירא שמים בעל אמונה בהשי"ת ובתורתו אין זו שאלה כלל. זה כמו לשאול אותו האם לשמור שבת או לא לשמור, האם לאכול או לא לאכול אוכל כשר, ודאי שידחה אותה על הסף.
גם לאותם יהודים שבשבילם ארץ ישראל ומדינת ישראל היא ערך עליון ומקודש, האוהבים אותה ומוכנים למסור את נפשם וחייהם על קיומה של המדינה, גם עבורם אין זו שאלה כלל - בשבילם למסור לאויבינו ח"ו חלקים מהמולדת, הרי זה כמו למכור את אמם. כי ארץ ישראל בשבילם היא אמא. רק אדם חסר מצפון וחסר הבנה מה היא ארץ ישראל בשביל עם ישראל ומה היא מולדת, מוכן למכור את מולדתו.
והנה אותם אנשים שמחשיבים את עצמם פרקטיים, 'ריאל-פוליטיים' הרואים בארץ ישראל נדל"ן שאפשר לסחור בה, שבשבילם ארץ ומולדת הן רק אמצעי שאפשר להשתמש בו לצרכים זמניים, הם משולים לזוג נשוי שהבעל רואה באשתו רק אמצעי לסיפוק צרכיו הזמניים, ובמוקדם או מאוחר הוא יגלה שאין שלום-בית בביתו, וחיי הזוגיות שלו יעלו על שרטון. כך גם אותם אנשים המשלים עצמם שעל ידי התנתקות מארץ ישראל הם ישיגו רווחה כלכלית ושלווה בטחונית, יווכחו במהרה בטעותם הטרגית. הרי "אין חכם כבעל נסיון" אומרים חז"ל, ומאז הסכם אוסלו האומלל שילמנו מחיר דמים יקר בעד המחשבה המוטעית מיסודה, שאפשר לסחור בארץ ישראל.
לאותם הסוחרים בארץ חיינו, נאמר בשנת הנ"ו למדינה: נ"ו, נ"ו! אל לכם לעשות זאת! לאוהבי ישראל ומדינת ישראל, יום העצמאות הנ"ו הוא יום שיש בו שמחה מחד אבל גם עצבות בגלל תוכנית ההתנתקות של שרון מארצנו ככתוב "בגיל ורעדה". אבל אנו יודעים ומאמינים שרבות מחשבות בלב איש ועצת ד' היא תקום, ותתקיים ההבטחה האלקית "כי לא יטוש ד' עמו ונחלתו לא יעזב... כי עצת ד' לעולם תעמוד, ומחשבות לבו לדור ודור".
בברכת חג עצמאות שמח
ובציפייה לישועה השלמה