במשך אלפי שנות התפתחותה של הציוויליזציה האנושית השתכללה העבודה הזרה מפולחן התרפים של העת העתיקה לפולחנים הרעיוניים והאנושיים של ימינו. בעוד השמאל סוגד לתפישותיו האידיאולוגיות, מטפחים אנשי הימין את אליליהם האנושיים למעלת קדושה. אך ניסיונו של העם היהודי מלמד שההתמכרות האנושית לפולחנים אליליים מובילה לפורענויות.
תהליך אוסלו המחיש את ההרס הגלום בפולחניו הרעיוניים של השמאל, ואילו תופעת אריאל שרון היא פרי הבאושים של פולחן האישיות שהשתרש בימין. גם לאחר ששרון הפך את עורו, עד כדי נטישה של כל ערך לאומי שבשמו נבחר תוך הסבת נזק אסטרטגי למדינת ישראל, עדיין מתפייטות בגעגועים כרזותיהם של מתנגדי ההתנתקות: "שרון, אנחנו אוהבים אותך". המחנה הלאומי, שהחליף את עבודת השם בפולחנים אנושיים, מתקשה להפנים שהאליל הכזיב. זהו לקחה המר של אותה תפישת עולם נואלת המייחסת תכונות שמימיות לבני אדם.
מעשיו של ראש הממשלה מדברים בעד עצמם, וכבר ברור לכולם שלא אסטרטגיה ערמומית נסתרת היא זו המניעה אותו. ככל שחולף הזמן, מחריפה התכחשותו של שרון לכל אותן השקפות לאומיות אשר הפכו להיות תו זיהוי פוליטי שלו. בכל זאת, מאמיניו הנכזבים של שרון עדיין שוברים את ראשם בניסיון להסביר את פשר התגייסותו הטוטלית להגשמת מאווייו של השמאל הקיצוני, ואילו חסידיו השוטים צועדים בעקבותיו אל התהום. השלכותיה של נורמת פולחן האישיות, המסאבת את חייה הפוליטיים של מדינת ישראל, באו לידי ביטוי טרגיקומי בריאיון תקשורתי של אחת מחברות מרכז הליכוד, שהצהירה על תמיכתה בתוכנית ההתנתקות של שרון מתוך אמונה עיוורת במנהיגותו.
מכל התיאוריות, שמנסות להסביר את מהפך שרון, הסבירה ביותר היא גרסת הסוס הטרויאני. בשנת 1973 היה שרון שותף פעיל בהקמת הליכוד מטעם הליברלים, ובשנת 1977 התמזגה מפלגתו "שלומציון" בליכוד. התמזגותו הפוליטית של שרון בתוך שורות הליכוד מסתברת היום כהסתננותו של סוס טרויאני מחוגי השמאל לתוך מנהיגות הליכוד. שרון איננו הסוס הטרויאני היחיד שהסתנן להנהגת הליכוד, וכיום נחשפים הסוסים הטרויאניים בזה אחר זה מרגע שאריאל שרון נתן את האור הירוק ליציאה מן הארון. שרון, שמכיר היטב את בוחריו, מנצל עד תום את סגידתם העיוורת לאישיותו על מנת לקדם את מדיניותו הרת-האסון.
בעוד מאוכזבי שרון מלחשים את שמו המפורש של מנהיגם הנערץ בתחינה לשינוי רוע הגזירה, מסתובב ראש הממשלה עם שועי עולם ומקבל מהם תמיכה לתוכנית ההתנתקות. אכן, אין גבול לציניות הבוטה של הפוליטיקאי הישראלי, שהרי העולם כולו יודע כי כל מהותה של תוכנית ההתנתקות היא עקירת התיישבות עברית, וכל היתר הוא עורבא פרח. כל ההבטחות הבינלאומיות המלוות את תוכנית ההתנתקות תתפוגגנה באוויר וכל מה שיוותר הוא חורבן יישובים ונטישה, כשם שהערובות הבינלאומיות שניתנו למנחם בגין במסגרת הסכם "השלום" עם מצרים התמוססו לתהום הנשייה, וכל אשר נותר הוא חורבן ימית ובנותיה ואובדן גורלי של חצי האי סיני.
הנה כי כן, התמיכה הבינלאומית הגורפת לעקירת יישובים יהודיים הרי מובטחת לאריאל שרון, ובכל זאת הוא מחזר על פתחיהם של גדולי עולם ומשדלם לתמוך בתוכניתו. עד כמה שקשה לעכל נורמות כה ירודות של מנהיגות, יש להפנים את חרפת התנהלותו של שרון הלהוט לגייס את תמיכת העולם לצורך מאבקו באופוזיציה הפנימית המתנגדת לתוכניתו. עד עתה לא בחל שרון בשום תכסיס שפל, אנטי-לאומי ואנטי-דמוקרטי על מנת לכפות על מדינת ישראל את מזימתו. ייתכן שמניעיו של שרון עדיין מעורפלים בעיני מרבית הציבור, אך תכסיסיו השקופים מטילים את ישראל לתוך טירוף המערכות החמור ביותר מאז הקמתה.
כסוס הטרויאני המוצלח ביותר של השמאל בשורות המחנה הלאומי, שולף שרון מכובע הקוסמים את החפרפרות שהושתלו על ידי נאמניו בקרב מתפקדי הליכוד. אותו משאל מתפקדים הזוי, שאין לו תקדים בהיסטוריה הפוליטית של עמי העולם, יהיה גם שעתם הגדולה של הסוסים הטרויאניים. בעקבות מנהיגם הנערץ, יגיחו הסוסים הטרויאניים מן הארון על מנת לכתוש את המעט שנותר ממפלגת הימין הגדולה לאחר שובל ההרס שהותיר אחריו אריאל שרון.
פסיכוזת השלום בשמאל, מחד גיסא, והנאמנות העיוורת לשרון בימין, מאידך גיסא, הם שני צדדים של אותו מטבע. שתי התופעות נובעות מהשתרשותה של תרבות השקר הסוגדת לאלילים רעיוניים ואנושיים כתחליף ליראת שמים. כשם שאליל השלום המיט אסונות על מדינת ישראל, כך יכזיב גם האליל אריק את מעריציו. אין לשגות באשליות. מרגע שיצא מן הארון, ימשיך הסוס הטרויאני שרון לשעוט במדרון ולסחוף אחריו את המדינה אל האבדון. לכן, יש להיאבק בנחישות מירבית למען מימושו של צו החירום הלאומי המחייב את הדחתו של אריאל שרון בהקדם האפשרי.
תהליך אוסלו המחיש את ההרס הגלום בפולחניו הרעיוניים של השמאל, ואילו תופעת אריאל שרון היא פרי הבאושים של פולחן האישיות שהשתרש בימין. גם לאחר ששרון הפך את עורו, עד כדי נטישה של כל ערך לאומי שבשמו נבחר תוך הסבת נזק אסטרטגי למדינת ישראל, עדיין מתפייטות בגעגועים כרזותיהם של מתנגדי ההתנתקות: "שרון, אנחנו אוהבים אותך". המחנה הלאומי, שהחליף את עבודת השם בפולחנים אנושיים, מתקשה להפנים שהאליל הכזיב. זהו לקחה המר של אותה תפישת עולם נואלת המייחסת תכונות שמימיות לבני אדם.
מעשיו של ראש הממשלה מדברים בעד עצמם, וכבר ברור לכולם שלא אסטרטגיה ערמומית נסתרת היא זו המניעה אותו. ככל שחולף הזמן, מחריפה התכחשותו של שרון לכל אותן השקפות לאומיות אשר הפכו להיות תו זיהוי פוליטי שלו. בכל זאת, מאמיניו הנכזבים של שרון עדיין שוברים את ראשם בניסיון להסביר את פשר התגייסותו הטוטלית להגשמת מאווייו של השמאל הקיצוני, ואילו חסידיו השוטים צועדים בעקבותיו אל התהום. השלכותיה של נורמת פולחן האישיות, המסאבת את חייה הפוליטיים של מדינת ישראל, באו לידי ביטוי טרגיקומי בריאיון תקשורתי של אחת מחברות מרכז הליכוד, שהצהירה על תמיכתה בתוכנית ההתנתקות של שרון מתוך אמונה עיוורת במנהיגותו.
מכל התיאוריות, שמנסות להסביר את מהפך שרון, הסבירה ביותר היא גרסת הסוס הטרויאני. בשנת 1973 היה שרון שותף פעיל בהקמת הליכוד מטעם הליברלים, ובשנת 1977 התמזגה מפלגתו "שלומציון" בליכוד. התמזגותו הפוליטית של שרון בתוך שורות הליכוד מסתברת היום כהסתננותו של סוס טרויאני מחוגי השמאל לתוך מנהיגות הליכוד. שרון איננו הסוס הטרויאני היחיד שהסתנן להנהגת הליכוד, וכיום נחשפים הסוסים הטרויאניים בזה אחר זה מרגע שאריאל שרון נתן את האור הירוק ליציאה מן הארון. שרון, שמכיר היטב את בוחריו, מנצל עד תום את סגידתם העיוורת לאישיותו על מנת לקדם את מדיניותו הרת-האסון.
בעוד מאוכזבי שרון מלחשים את שמו המפורש של מנהיגם הנערץ בתחינה לשינוי רוע הגזירה, מסתובב ראש הממשלה עם שועי עולם ומקבל מהם תמיכה לתוכנית ההתנתקות. אכן, אין גבול לציניות הבוטה של הפוליטיקאי הישראלי, שהרי העולם כולו יודע כי כל מהותה של תוכנית ההתנתקות היא עקירת התיישבות עברית, וכל היתר הוא עורבא פרח. כל ההבטחות הבינלאומיות המלוות את תוכנית ההתנתקות תתפוגגנה באוויר וכל מה שיוותר הוא חורבן יישובים ונטישה, כשם שהערובות הבינלאומיות שניתנו למנחם בגין במסגרת הסכם "השלום" עם מצרים התמוססו לתהום הנשייה, וכל אשר נותר הוא חורבן ימית ובנותיה ואובדן גורלי של חצי האי סיני.
הנה כי כן, התמיכה הבינלאומית הגורפת לעקירת יישובים יהודיים הרי מובטחת לאריאל שרון, ובכל זאת הוא מחזר על פתחיהם של גדולי עולם ומשדלם לתמוך בתוכניתו. עד כמה שקשה לעכל נורמות כה ירודות של מנהיגות, יש להפנים את חרפת התנהלותו של שרון הלהוט לגייס את תמיכת העולם לצורך מאבקו באופוזיציה הפנימית המתנגדת לתוכניתו. עד עתה לא בחל שרון בשום תכסיס שפל, אנטי-לאומי ואנטי-דמוקרטי על מנת לכפות על מדינת ישראל את מזימתו. ייתכן שמניעיו של שרון עדיין מעורפלים בעיני מרבית הציבור, אך תכסיסיו השקופים מטילים את ישראל לתוך טירוף המערכות החמור ביותר מאז הקמתה.
כסוס הטרויאני המוצלח ביותר של השמאל בשורות המחנה הלאומי, שולף שרון מכובע הקוסמים את החפרפרות שהושתלו על ידי נאמניו בקרב מתפקדי הליכוד. אותו משאל מתפקדים הזוי, שאין לו תקדים בהיסטוריה הפוליטית של עמי העולם, יהיה גם שעתם הגדולה של הסוסים הטרויאניים. בעקבות מנהיגם הנערץ, יגיחו הסוסים הטרויאניים מן הארון על מנת לכתוש את המעט שנותר ממפלגת הימין הגדולה לאחר שובל ההרס שהותיר אחריו אריאל שרון.
פסיכוזת השלום בשמאל, מחד גיסא, והנאמנות העיוורת לשרון בימין, מאידך גיסא, הם שני צדדים של אותו מטבע. שתי התופעות נובעות מהשתרשותה של תרבות השקר הסוגדת לאלילים רעיוניים ואנושיים כתחליף ליראת שמים. כשם שאליל השלום המיט אסונות על מדינת ישראל, כך יכזיב גם האליל אריק את מעריציו. אין לשגות באשליות. מרגע שיצא מן הארון, ימשיך הסוס הטרויאני שרון לשעוט במדרון ולסחוף אחריו את המדינה אל האבדון. לכן, יש להיאבק בנחישות מירבית למען מימושו של צו החירום הלאומי המחייב את הדחתו של אריאל שרון בהקדם האפשרי.