ככל שגוברת ההתנגדות הציבורית לתוכנית ההתנתקות של שרון, כך נחלצת התקשורת המובילה להגנתו של ראש הממשלה ועוטפת אותו באהדה, בשבחים ובתיאורים רגשניים על מאבקו הטרגי של הגיבור המיתולוגי שנלחם את קרב המאסף של חייו.

דובריו של שרון מלבים את ההתפעמות התקשורתית באמירות הירואיות המשוות לראש הממשלה תדמית של דוד הקטן והאמיץ הנאבק בגולית אימתני של מתנחלים דורסניים. אותה תקשורת, שבעבר התעללה ללא רחמים באריאל שרון, הפכה אותו לבן טיפוחיה כפי שהיא נוהגת עם כל מנהיג ימין שערק לשמאל.

המהפך הפוליטי של שרון, בין אם הוא נובע ממהלך מתוכנן של שנים או כתוצאה מתהליך פתאומי של משבר זהות וערכים, הסתייע מראשיתו בתקשורת המובילה שהתגייסה באופן טוטלי לקידום יוזמת ההתנתקות. ראש הממשלה ויועציו לקחו בחשבון את ההתגייסות התקשורתית לטיפוח תדמיתו החדשה של שרון ולקידום יוזמותיו המדיניות. ואכן, מאז ביצע את עיסקת חייו ועבר לצד "הנכון" של המתרס הפוליטי, קנה שרון את נאמנותם העיוורת של זאבי השלום.

זאביה למודי-הקרבות של התקשורת מספקים חומת מגן בצורה לאריאל שרון ונושכים עד זוב דם את כל מתנגדיו. כטבעם של זאבים, שאינם בוחלים בשום אמצעי לצורך הכרעת טרפם, גם מקצועני התקשורת המובילה אינם מוטרדים מ"זוטות" של אמת ושקר. זאבי התקשורת כה מתמוגגים מפלאי המטמורפוזה האידיאולוגית של שרון, שזועק מעל כל במה תקשורתית: "כבר ניצחתי קרבות קשים יותר", עד שאינם מתפנים לשאול את עצמם לאיזה קרב גבורה נערך אריאל שרון הפעם...

תחת שרביט המנצחים של קברניטי התקשורת, מחויב כל צבא העיתונאים לקוד התקשורתי של "התנתקות". אך ביום פקודה, אם יתממש חזון ההתנתקות של שרון, ייווכח הציבור כולו לאיזה קרב הכרעה מגייס ראש הממשלה את כוחותיו.

ידה של התקשורת תקצר אז מלהושיע את שרון, שכן תמונות הזוועה תזרומנה מהשטח ותזעזענה כל אזרח שנשמת יהודי נותרה באפו. הנה כי כן, שרון המתוקשר והמיוחצן נערך להריסתם של עשרות יישובים יהודיים שפרחו מן השממה בדם, יזע ודמעות... זה הקרב המפואר שאליו חותר בכל מאודו ראש ממשלתנו, שהיה מצביא בישראל...

בעוד ראש הממשלה - דוד הקטן, היפה והאמיץ של התקשורת - נערך לקרב ההיסטורי של חורבן קהילות יהודיות פורחות, בוקעים קולות רעים מלשכתו המסגירים יותר משמץ של נימה אנטישמית. שכן, כל אדם המסוגל לתמוך בחורבן התיישבות עברית, ועל אחת כמה וכמה מנהיג המוביל מהלך כזה, נדבק בעל כורחו בחיידק האנטישמיות. ההשוואה בין תרחיש אוסלו ובין הטרגדיה היהודית במלחמת העולם השנייה מוגדרת על ידי מחנה "השלום" כזילות השואה. אלא שהמציאות מוכיחה בדיוק את ההפך, משום ששקיעתה המתמשכת של ישראל בביצת ההרפתקנות המדינית מחייבת את הפקת לקח השואה.

מכאן שדווקא ההתעלמות מלקחי השואה על רקע התרחשויות ההווה היא הזילות האמיתית. משחר קיומה של ההתנחלות ביש"ע, היו המתיישבים חשופים למסע אכזרי של דה-לגיטימציה מצד התקשורת המובילה. לכל אורך הדרך הייתה ההתעללות התקשורתית במתיישבי יש"ע רוויה מסרים של תיעוב, רצח אופי ונטילת צלם אנוש. כיום קוצרת לשכת ראש הממשלה את פירות הכפשתם השיטתית של המתנחלים. כשם שאויבי העם היהודי הכשירו את הקרקע להשמדתו באמצעות טקטיקה תעמולתית של דה-הומניזציה, כך שנים של רצח אופי שיטתי שהתנהל בתקשורת נגד המתנחלים נועד להכשיר את דעת הקהל לעקירתם.

בעידוד יועציו המודעים להישגיה התעמולתיים של התקשורת בתחום רמיסת המתנחלים, מטיל שרון את מלוא כובד יוקרתו האישית כנגד מפעל ההתיישבות ביש"ע. בכך נוסק שרון לחטא של יוהרה אישית שלא היה כמוהו בתולדות מדינת ישראל. אותה מגלומניה, שדוחפת אותו לכפות על העם את חורבן קהילותיו, היא זו שתפיל אותו. שכן, אם יתממש תרחיש הזוועה של שרון, יהודים עלולים לעמוד בשני צידי המיתרס, והארץ תצלול לתוהו ובוהו.