נאמר במדרש: "זאת חוקת התורה - זה שאמר הכתוב מי יתן טהור מטמא. לא אחד כגון אברהם מתרח
ישראל מאומות העולם
מי עשה כן? מי ציווה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!"
פרשת פרה אדומה שהיא לבני ישראל "חקת עולם", באה ללמד יסוד בהנהגת ה' בעולם ויסוד בשליחותו של עם ישראל. שתי מדרגות של עבודה קיימות, זו למעלה מזו: "סור מרע ועשה טוב".
המדרגה האחת היא הנלחמת כנגד הטומאה ומעבירה אותה מן העולם. זוהי מדרגה שיש בה היכולת לזהות את הטומאה ולסור ממנה. הדבר איננו פשוט כלל ועיקר. לפעמים אין מבחינים ברע ובטומאה ועוד חושבים את הרע לטוב ולפעמים מזהים אותו אך אין הכוח להלחם בו.
מדרגה זו של מלחמה בטומאה קיימת בכל העולם במידה זו או אחרת.
החידוש של עם ישראל בעולם אינו ה"סור מרע". המדרגה שהיא עיקר החידוש של עם ישראל בעולם, ובה מנהיג הבורא את עולמו, היא הפיכת הטמא לטהור. אברהם אבינו לא רק הרס ושבר את האלילים. הוא חידש בעולם דרך חיובית אחרת כשגייר וטיהר את האנשים. לא מדובר במניעת מעשים רעים אלא במהפכה חיובית.
המוות מטמא. אדם הבא במגע עם המת נטמא בטומאת מת. מחדש הקב"ה בעולם את האפשרות לטהר את האדם מטומאה קשה זו - טהרה הנעשית על ידי פרה המסמלת את חטאם וטומאתם של ישראל בחטא העגל.
כל המתעסק עם תהליך טהרה מיוחד זה נטמא. ההתעסקות בטיהור הטומאה על ידי הפרה מקרב את המתעסקים אל הטומאה וגורם להם חולשה וטומאה קלה.
אבל מכך אנו לומדים לימוד גדול. החידוש הוא לא רק ביכולת לטהר את הטמא. החידוש הוא שהטהור מטהר ומתעלה מתוך מצב הטומאה.
"אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם". הכישלון סולל את הדרך למדרגה עליונה יותר.
העולם נוצר מתוך התוהו, אברהם יוצא מתרח, ישראל נוצרים במצרים הטמאה והמשיח נקרא עני ויושב בין נכאים וחולים.
לפי זה מובן שבשעה שרואים טומאה וכישלון אין כל מקום לייאוש ולפסימיות. ומלבד הזעקה והניסיונות להסיר את הרע, תפקידנו למצוא את הבשורה החיובית היוצאת מתוך המצב הרע.
קל מאד "לקטר" כדרך שעשו ישראל פעמים רבות במדבר. קל מאד לזעוק כנגד הבעיות והטומאה. קשה הרבה יותר לבשר בשורה כאברהם אבינו בתקופתו וקשה עד מאד לראות בטומאה את הנקודות שדרכן נבשר את הטהרה.
כדברי הרב קוק המפורסמים: הצדיקים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים אמונה. היכולת להיטהר מטומאת המת ודרך הטהרה מטומאה זו, מלמדות אותנו שזה התפקיד שלשמו אנו נמצאים בעולם.
המאמר מופיע בגיליון התורני "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר בירושלים .
פרשת פרה אדומה שהיא לבני ישראל "חקת עולם", באה ללמד יסוד בהנהגת ה' בעולם ויסוד בשליחותו של עם ישראל. שתי מדרגות של עבודה קיימות, זו למעלה מזו: "סור מרע ועשה טוב".
המדרגה האחת היא הנלחמת כנגד הטומאה ומעבירה אותה מן העולם. זוהי מדרגה שיש בה היכולת לזהות את הטומאה ולסור ממנה. הדבר איננו פשוט כלל ועיקר. לפעמים אין מבחינים ברע ובטומאה ועוד חושבים את הרע לטוב ולפעמים מזהים אותו אך אין הכוח להלחם בו.
מדרגה זו של מלחמה בטומאה קיימת בכל העולם במידה זו או אחרת.
החידוש של עם ישראל בעולם אינו ה"סור מרע". המדרגה שהיא עיקר החידוש של עם ישראל בעולם, ובה מנהיג הבורא את עולמו, היא הפיכת הטמא לטהור. אברהם אבינו לא רק הרס ושבר את האלילים. הוא חידש בעולם דרך חיובית אחרת כשגייר וטיהר את האנשים. לא מדובר במניעת מעשים רעים אלא במהפכה חיובית.
המוות מטמא. אדם הבא במגע עם המת נטמא בטומאת מת. מחדש הקב"ה בעולם את האפשרות לטהר את האדם מטומאה קשה זו - טהרה הנעשית על ידי פרה המסמלת את חטאם וטומאתם של ישראל בחטא העגל.
כל המתעסק עם תהליך טהרה מיוחד זה נטמא. ההתעסקות בטיהור הטומאה על ידי הפרה מקרב את המתעסקים אל הטומאה וגורם להם חולשה וטומאה קלה.
אבל מכך אנו לומדים לימוד גדול. החידוש הוא לא רק ביכולת לטהר את הטמא. החידוש הוא שהטהור מטהר ומתעלה מתוך מצב הטומאה.
"אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם". הכישלון סולל את הדרך למדרגה עליונה יותר.
העולם נוצר מתוך התוהו, אברהם יוצא מתרח, ישראל נוצרים במצרים הטמאה והמשיח נקרא עני ויושב בין נכאים וחולים.
לפי זה מובן שבשעה שרואים טומאה וכישלון אין כל מקום לייאוש ולפסימיות. ומלבד הזעקה והניסיונות להסיר את הרע, תפקידנו למצוא את הבשורה החיובית היוצאת מתוך המצב הרע.
קל מאד "לקטר" כדרך שעשו ישראל פעמים רבות במדבר. קל מאד לזעוק כנגד הבעיות והטומאה. קשה הרבה יותר לבשר בשורה כאברהם אבינו בתקופתו וקשה עד מאד לראות בטומאה את הנקודות שדרכן נבשר את הטהרה.
כדברי הרב קוק המפורסמים: הצדיקים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים אמונה. היכולת להיטהר מטומאת המת ודרך הטהרה מטומאה זו, מלמדות אותנו שזה התפקיד שלשמו אנו נמצאים בעולם.
המאמר מופיע בגיליון התורני "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר בירושלים .