בנעורינו למדנו את הגותו של אחד העם כמשנתו של פובליציסט נבון שדעותיו האנכרוניסטיות לא היו רלוונטיות יותר. שהרי, בניגוד למשנת "חינוך העם לתחייתו הלאומית" של אחד העם, הנה הקמנו מדינה לתפארת ללא שום צורך באותה סדרת חינוך לאומית. זה היה בשנות השישים. אך ככל שחולף הזמן, מבהירה לנו המציאות עד כמה צדק אחד העם, ועד כמה העם לא הסתגל לקיומו הממלכתי וממשיך להתנהל כקהילה גלותית בשטעטל (כתריאלבקה, למשל) שבראשה עומד גביר (שרון, למשל).
הפורומים השונים בשיח הציבורי, בין אם בטלוויזיה, בעיתונות או ברשתות האינטרנט, ממחישים באופן כמעט קומי את המנטליות הקהילתית של הציבור היהודי בארץ. במשך שנות קיומה, הצליחה מדינת ישראל לטמטם את אזרחיה בדייסה פוליטית בלתי רלוונטית, בחקיינות זולה של תת-תרבות עולמית ובעינוגי סיר בשר של לחם ושעשועים. כך נותר רובו של הציבור שקוע בתוך מסורת של ניוון קהילתי, וכך השתרשה בתודעת הציבור התפישה הפשיסטית של המדינה כחזות הכל וכתכלית הקיום של אזרחיה.
לכן כה מתקשים האזרחים להפנים את ערך המוסר הממלכתי העומד בניגוד מוחלט לתפישה הטוטליטרית שהשתרשה במדינת ישראל. שכן, תכלית קיומה של המדינה היא להבטיח את רווחתם, חירותם וביטחונם של אזרחיה. למדינה יהודית יש ערך קיומי מוסף כמסגרת ממלכתית להגשמת ייעודו האוניברסלי של העם היהודי.
כאשר המימסד הממלכתי חורג מייעודו, מתנכל לאזרחיו ומועל באמונם - חובה על האזרחים להחזיר את המדינה לשפיותה המוסרית בטרם תהפוך לעריצות המשרתת את האינטרסים של האוליגרכיה השלטת על גבם של אזרחיה. מאפייני העריצות של מדינת ישראל הגיעו לממדים כאלה בתקופת שרון, עד שכל אזרח המציית לגחמותיו הטוטליטריות של המימשל הופך להיות שותף למעשיו הנפשעים.
למרבה הצער אך לשמחתו של שרון, שרוי הציבור בתרדמת לאומית של השלמה עם הפשיזם הממסדי. לכן, מצליח שרון לדחוף את מהלכיו הדורסניים ללא אופוזיציה רצינית, כשהוא מסתייע בהעלמת העין מצדו של השמאל המתון ובעידודו של השמאל הקיצוני.
חשבון נפש ושמאלנות אומנם אינם עולים בקנה אחד. אך מוטב לו לשמאל שיפסיק לעודד את הנורמות הפשיסטיות, שכופה שרון על אזרחי המדינה. שכן, השלכותיו הפטליות של עידן שרון יגבו מחיר כבד מכל אזרחי המדינה ויוטחו כבומרנג בפני השמאל. תמיכת מחנה "השלום" בהתנהלותו הרודנית של מימשל שרון, היא הוכחה חותכת לכשל מוסרי ואינטלקטואלי וכן לאובדן ערכים מוחלט במעגלי השמאל הדועך. לא נותר לו לימין האמיתי אלא לשאת את נס המרד נגד האוליגרכיה הפשיסטית שמאיימת על קיומה של מדינת היהודים.
הפורומים השונים בשיח הציבורי, בין אם בטלוויזיה, בעיתונות או ברשתות האינטרנט, ממחישים באופן כמעט קומי את המנטליות הקהילתית של הציבור היהודי בארץ. במשך שנות קיומה, הצליחה מדינת ישראל לטמטם את אזרחיה בדייסה פוליטית בלתי רלוונטית, בחקיינות זולה של תת-תרבות עולמית ובעינוגי סיר בשר של לחם ושעשועים. כך נותר רובו של הציבור שקוע בתוך מסורת של ניוון קהילתי, וכך השתרשה בתודעת הציבור התפישה הפשיסטית של המדינה כחזות הכל וכתכלית הקיום של אזרחיה.
לכן כה מתקשים האזרחים להפנים את ערך המוסר הממלכתי העומד בניגוד מוחלט לתפישה הטוטליטרית שהשתרשה במדינת ישראל. שכן, תכלית קיומה של המדינה היא להבטיח את רווחתם, חירותם וביטחונם של אזרחיה. למדינה יהודית יש ערך קיומי מוסף כמסגרת ממלכתית להגשמת ייעודו האוניברסלי של העם היהודי.
כאשר המימסד הממלכתי חורג מייעודו, מתנכל לאזרחיו ומועל באמונם - חובה על האזרחים להחזיר את המדינה לשפיותה המוסרית בטרם תהפוך לעריצות המשרתת את האינטרסים של האוליגרכיה השלטת על גבם של אזרחיה. מאפייני העריצות של מדינת ישראל הגיעו לממדים כאלה בתקופת שרון, עד שכל אזרח המציית לגחמותיו הטוטליטריות של המימשל הופך להיות שותף למעשיו הנפשעים.
למרבה הצער אך לשמחתו של שרון, שרוי הציבור בתרדמת לאומית של השלמה עם הפשיזם הממסדי. לכן, מצליח שרון לדחוף את מהלכיו הדורסניים ללא אופוזיציה רצינית, כשהוא מסתייע בהעלמת העין מצדו של השמאל המתון ובעידודו של השמאל הקיצוני.
חשבון נפש ושמאלנות אומנם אינם עולים בקנה אחד. אך מוטב לו לשמאל שיפסיק לעודד את הנורמות הפשיסטיות, שכופה שרון על אזרחי המדינה. שכן, השלכותיו הפטליות של עידן שרון יגבו מחיר כבד מכל אזרחי המדינה ויוטחו כבומרנג בפני השמאל. תמיכת מחנה "השלום" בהתנהלותו הרודנית של מימשל שרון, היא הוכחה חותכת לכשל מוסרי ואינטלקטואלי וכן לאובדן ערכים מוחלט במעגלי השמאל הדועך. לא נותר לו לימין האמיתי אלא לשאת את נס המרד נגד האוליגרכיה הפשיסטית שמאיימת על קיומה של מדינת היהודים.