משה רבנו ע"ה, לפני פטירתו, מבקש מהשי"ת למנות לישראל מנהיג שינהיג אותם בכניסתם לארץ ויצליח במשימה הקשה והסבוכה של כיבוש הארץ וחלוקתה,
באומרו "יפקד ד' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יביא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ד' כצאן אשר אין להם רועה" (במדבר כז, טז-יז).
בשביל לנצח במלחמה, צריכים להיות מאוחדים, וכדי שהמנהיג יוכל לאחד את העם הוא צריך להיות עניו ובעל רוח גדולה, כדי שיוכל לסבול כל אחד ואחד כפי דעתו, כי ידוע שדעותיהם של ישראל אינם דומין זה לזה כשם שפרצופיהם אינם דומים זה לזה, על מנת לאחד אנשים שונים צריך את התכונות הללו ( ע' רש"י במדבר כז ,טז וברכות נח, א).
ואכן השי"ת אומר למשה "קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו", וכפירוש רש"י, "איש אשר רוח בו" - כאשר שאלת, שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד.
אבל אין זה מספיק. המנהיג צריך להיות אדם טהור ומוסרי שזכות צדקתו תעמוד לעם במלחמתו -ככתוב "יפקד ד' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יביאם" - שיוציאם למלחמה ויביאם מהמלחמה בזכויותיו, דהיינו בצדקת מעשיו (לפי רש"י, שם).
יהושע בן נון אמנם זכה לאחד את העם וזכות צדקתו עמדה להם בכיבוש הארץ. אבל בהיסטוריה מצאנו גם מנהיגים אחרים שלא רק שלא איחדו את העם אלא גרמו את פירודו, ולא רק שלא היטיבו עם העם בזכות צדקתם אלא החטיאו את העם בגלל חטאם,
דוגמת ירבעם בן נבט שחטא והחטיא את העם וגרם פילוג היסטורי בעם ישראל כאשר עשרת השבטים התפלגו ונפרדו משבט יהודה. ולאותו עם אחד היו שתי מדינות בארץ במשך מאות שנים, בתקופת בית ראשון.
נכון לעכשיו, אנו זקוקים מאוד ובדחיפות למנהיג דוגמת יהושע בן נון, איש אשר רוח בו, תרתי משמע, שיהיה אדם רוחני, מוסרי וערכי, אדם שלא רובצת עליו עננה כבדה של שחיתות ציבורית כקבלת שלמונים וכד', איש אשר זכות צדקתו ומוסריותו תעמוד לעם כולו. אנו זקוקים למנהיג שיאחד את האומה למרות הבדלי הדעות, ולא שיגרום פירוד בעם ח"ו על ידי תוכניות מדיניות שכביכול מביאות להתנתקות מהערבים אך בהכרח מביאות להתנתקות מארץ חיינו, לא יקום ולא יהיה.
מעשה זה גורם פרוד בעם ישראל, משל למה הדבר דומה, לבעל ואישה שרבים ביניהם על הבית החדש שבנו, והתוצאה היא פרידה ופירוק הבית.
אנו זקוקים מאוד מאוד למנהיג אשר רוח בו, שיאחד את עמנו ויגן עליו בזכות צדקתו ומוסריותו.
בציפייה לישועה השלמה
באומרו "יפקד ד' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יביא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ד' כצאן אשר אין להם רועה" (במדבר כז, טז-יז).
בשביל לנצח במלחמה, צריכים להיות מאוחדים, וכדי שהמנהיג יוכל לאחד את העם הוא צריך להיות עניו ובעל רוח גדולה, כדי שיוכל לסבול כל אחד ואחד כפי דעתו, כי ידוע שדעותיהם של ישראל אינם דומין זה לזה כשם שפרצופיהם אינם דומים זה לזה, על מנת לאחד אנשים שונים צריך את התכונות הללו ( ע' רש"י במדבר כז ,טז וברכות נח, א).
ואכן השי"ת אומר למשה "קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו", וכפירוש רש"י, "איש אשר רוח בו" - כאשר שאלת, שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד.
אבל אין זה מספיק. המנהיג צריך להיות אדם טהור ומוסרי שזכות צדקתו תעמוד לעם במלחמתו -ככתוב "יפקד ד' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יביאם" - שיוציאם למלחמה ויביאם מהמלחמה בזכויותיו, דהיינו בצדקת מעשיו (לפי רש"י, שם).
יהושע בן נון אמנם זכה לאחד את העם וזכות צדקתו עמדה להם בכיבוש הארץ. אבל בהיסטוריה מצאנו גם מנהיגים אחרים שלא רק שלא איחדו את העם אלא גרמו את פירודו, ולא רק שלא היטיבו עם העם בזכות צדקתם אלא החטיאו את העם בגלל חטאם,
דוגמת ירבעם בן נבט שחטא והחטיא את העם וגרם פילוג היסטורי בעם ישראל כאשר עשרת השבטים התפלגו ונפרדו משבט יהודה. ולאותו עם אחד היו שתי מדינות בארץ במשך מאות שנים, בתקופת בית ראשון.
נכון לעכשיו, אנו זקוקים מאוד ובדחיפות למנהיג דוגמת יהושע בן נון, איש אשר רוח בו, תרתי משמע, שיהיה אדם רוחני, מוסרי וערכי, אדם שלא רובצת עליו עננה כבדה של שחיתות ציבורית כקבלת שלמונים וכד', איש אשר זכות צדקתו ומוסריותו תעמוד לעם כולו. אנו זקוקים למנהיג שיאחד את האומה למרות הבדלי הדעות, ולא שיגרום פירוד בעם ח"ו על ידי תוכניות מדיניות שכביכול מביאות להתנתקות מהערבים אך בהכרח מביאות להתנתקות מארץ חיינו, לא יקום ולא יהיה.
מעשה זה גורם פרוד בעם ישראל, משל למה הדבר דומה, לבעל ואישה שרבים ביניהם על הבית החדש שבנו, והתוצאה היא פרידה ופירוק הבית.
אנו זקוקים מאוד מאוד למנהיג אשר רוח בו, שיאחד את עמנו ויגן עליו בזכות צדקתו ומוסריותו.
בציפייה לישועה השלמה