רבים בציבור כמהים לאחדות ומדברים על אחדות. שנים רבות מצביעים הסקרים על רוב מוחלט הרוצה אחדות בעם ואחדות בממשלה.
הרצון לחבר חלקים שונים לכדי חטיבה אחת נובע גם מרצון לביטחון המורגש על ידי האחדות של "כולם ביחד" , וגם משאיפה פנימית לא מודעת לראות בחזון של "והיה ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
אלא שיש להבין מהי אחדות אמיתית. יש אחדות טכנית ויש אחדות אורגנית, מהותית.
אחדות טכנית, היא אחדות שבה מערבבים חלקים שונים ללא בחינה והבנה מהי מטרת האחדות וללא עמידה על סילוק יסודות זרים המנוגדים למטרת אחדות זו.
גם אחדות הנובעת מהבנה כי האדם לא יכול לחיות לבדו ללא עזרת אחרים היא אחדות טכנית ששיקולי תועלת בבסיסה.
אחדות שכזו אין בכוחה להפוך את החלקים השונים לחטיבה אחת וסכנה של השפעות שליליות רובצת לפתחה הן מהיסודות הזרים והן מחיבור לא נכון.
בלעם יעץ לבלק להוביל את עם ישראל לאחדות טכנית שכזו. הוא יעץ לערבב בין בני ישראל לבנות מואב. הוא גרם לישראל "להשתלב במרחב" תוך כדי איבוד צביונם המיוחד של ישראל.
פנחס היה זה שמנע את המשך הערבוב והאחדות השלילית הזו. "לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום".
השלום הזה נכתב בתורה באות וו קטועה. יש "רודפי שלום" המוותרים על צביונם, על ערכיהם או זכויותיהם של אחרים בכדי ליצור אחדות מדומה. הם מגנים כל עמידה נחושה על ערכים , ומזהים התנהגות כזו "כהפרעה לשלום". מבחינתם פנחס מפריע לאחדות.
הם ראו בפנחס "יסודות שליליים וקיצוניים" הנובעים מחינוך בבית. "ראו בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה".
הקדוש ברוך הוא מלמד אותנו כי השלום של פנחס הוא שלום האמת. מי שמעז להיאבק עם אויבי האמת והטוב האלקי, מי שאינו כובש פניו בקרקע ואינו מוכן לצאת כנגד אויבי האמת למען שלום מדומה עם הבריות, עליו נאמר: "הנני נותן לו את בריתי שלום".
שלום ואחדות אמיתית בין הבריות הם תוצאה של "שלם", של מצב בו כל חלק מביא את האמת שבו ואת הטוב שבו למען מטרה אחת מאוחדת. השלם הקטוע ללא וו מביא לשלום ואחדות אמיתית.
לא מספיק לדבר על אחדות, גם לא מספיק לרצות אחדות , צריך להשקיע בהבנת המחבר והמאחד באמת ואחר כך לעמול כדי לאחד בפועל.
"העבודה הכללית שלא הושם לה לב עד כה, היא עבודת השלום, שלום כללי בעולם לכל פלגותיה.
השלום אינו רק נטייה מוסרית . עבודת השלום היא עבודה קולטורית {תרבותית} תדירה עבודה שצריך להפנות אליה תמיד את כל הכוחות היותר פוריים של האומה".{ ראי"ה }
"הנני נותן לו " - ראשית ,השלום האמיתי והחיבור בין החלקים השונים בעם ובעולם נובע מכך שבורא עולם יצר אותנו כיחידה אחת מאוחדת. אמנם יש הבחנות והבדלות בין החלקים השונים.
למשל, ברור לנו כי יש הבדל בין ערכו ותפקידו של יד לבין ערכו ותפקידו של המוח, אבל מדובר ביצירה אחת. אם אין בורא לעולם, אם היצורים נוצרו במקרה, אין כל מקום לחפש קשר מהותי בין היצורים כי אם כל אחד צריך לדאוג לעצמו ולהשתמש בסובב אותו לטובתו האישית.
שנית, מטרת האחדות היא כדי להביא את הטוב השלם לעולם. אנו מאוחדים במהותנו ואנו רוצים שאחדות זו תתגלה בפועל בכדי לגאול את העולם מרדידותו ומצמצומו. אם אחדות אינה מובילה לשלמות זו הרי שאין היא אחדות חיובית.
הרצון לחבר חלקים שונים לכדי חטיבה אחת נובע גם מרצון לביטחון המורגש על ידי האחדות של "כולם ביחד" , וגם משאיפה פנימית לא מודעת לראות בחזון של "והיה ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
אלא שיש להבין מהי אחדות אמיתית. יש אחדות טכנית ויש אחדות אורגנית, מהותית.
אחדות טכנית, היא אחדות שבה מערבבים חלקים שונים ללא בחינה והבנה מהי מטרת האחדות וללא עמידה על סילוק יסודות זרים המנוגדים למטרת אחדות זו.
גם אחדות הנובעת מהבנה כי האדם לא יכול לחיות לבדו ללא עזרת אחרים היא אחדות טכנית ששיקולי תועלת בבסיסה.
אחדות שכזו אין בכוחה להפוך את החלקים השונים לחטיבה אחת וסכנה של השפעות שליליות רובצת לפתחה הן מהיסודות הזרים והן מחיבור לא נכון.
בלעם יעץ לבלק להוביל את עם ישראל לאחדות טכנית שכזו. הוא יעץ לערבב בין בני ישראל לבנות מואב. הוא גרם לישראל "להשתלב במרחב" תוך כדי איבוד צביונם המיוחד של ישראל.
פנחס היה זה שמנע את המשך הערבוב והאחדות השלילית הזו. "לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום".
השלום הזה נכתב בתורה באות וו קטועה. יש "רודפי שלום" המוותרים על צביונם, על ערכיהם או זכויותיהם של אחרים בכדי ליצור אחדות מדומה. הם מגנים כל עמידה נחושה על ערכים , ומזהים התנהגות כזו "כהפרעה לשלום". מבחינתם פנחס מפריע לאחדות.
הם ראו בפנחס "יסודות שליליים וקיצוניים" הנובעים מחינוך בבית. "ראו בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה".
הקדוש ברוך הוא מלמד אותנו כי השלום של פנחס הוא שלום האמת. מי שמעז להיאבק עם אויבי האמת והטוב האלקי, מי שאינו כובש פניו בקרקע ואינו מוכן לצאת כנגד אויבי האמת למען שלום מדומה עם הבריות, עליו נאמר: "הנני נותן לו את בריתי שלום".
שלום ואחדות אמיתית בין הבריות הם תוצאה של "שלם", של מצב בו כל חלק מביא את האמת שבו ואת הטוב שבו למען מטרה אחת מאוחדת. השלם הקטוע ללא וו מביא לשלום ואחדות אמיתית.
לא מספיק לדבר על אחדות, גם לא מספיק לרצות אחדות , צריך להשקיע בהבנת המחבר והמאחד באמת ואחר כך לעמול כדי לאחד בפועל.
"העבודה הכללית שלא הושם לה לב עד כה, היא עבודת השלום, שלום כללי בעולם לכל פלגותיה.
השלום אינו רק נטייה מוסרית . עבודת השלום היא עבודה קולטורית {תרבותית} תדירה עבודה שצריך להפנות אליה תמיד את כל הכוחות היותר פוריים של האומה".{ ראי"ה }
"הנני נותן לו " - ראשית ,השלום האמיתי והחיבור בין החלקים השונים בעם ובעולם נובע מכך שבורא עולם יצר אותנו כיחידה אחת מאוחדת. אמנם יש הבחנות והבדלות בין החלקים השונים.
למשל, ברור לנו כי יש הבדל בין ערכו ותפקידו של יד לבין ערכו ותפקידו של המוח, אבל מדובר ביצירה אחת. אם אין בורא לעולם, אם היצורים נוצרו במקרה, אין כל מקום לחפש קשר מהותי בין היצורים כי אם כל אחד צריך לדאוג לעצמו ולהשתמש בסובב אותו לטובתו האישית.
שנית, מטרת האחדות היא כדי להביא את הטוב השלם לעולם. אנו מאוחדים במהותנו ואנו רוצים שאחדות זו תתגלה בפועל בכדי לגאול את העולם מרדידותו ומצמצומו. אם אחדות אינה מובילה לשלמות זו הרי שאין היא אחדות חיובית.