רש"י על מסכת בבא מציעא מביא "דאיכא למאן דאמר דאליהו הוא פינחס" (דף קיד ע"ב ד"ה לאו כהן מר).
הקשר בין שתי הדמויות הפלאיות הללו ברור. שניהם תופסים את מידת הקנאות.
בעניינו של פנחס נאמר " פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי: והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל" (במדבר כ"ה יא-יג).
אליהו גם הוא מכריז על עצמו פעמיים "ויאמר קנא קנאתי לה' אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה" (מלכים א י"ט י ו יד).
פנחס כהן ואליהו (כנראה) כהן.
פנחס נתברך ב"ברית כהנת עולם" (במדבר שם, יג), משמע ללא הפסקה ואליהו עלה בסערה השמיימה ולא נתפרשה מיתתו ואם כך זכה גם הוא לכהונת עולם.
ננסה השבוע לעמוד על קשר נוסף ביניהם.
על הפסוק בספר שופטים "ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבכים ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם ואמר לא אפר בריתי אתכם לעולם" (ב' א),
מביא רש"י " שנינו בסדר עולם זה היה פנחס". נשאלת השאלה האם הייתה לתנא מסורת בעניין או שיש לזיהוי עוגן בפסוקים.
חיפוש בתנ"ך מגלה שגם אצל אליהו מצינו כתוב דומה "ויהי בהעלות ה' את אליהו בסערה השמים וילך אליהו ואלישע מן הגלגל "(מלכים ב ב' א).
בפסוק בשופטים נזכר גם הביטוי "בוכים". נשאלת השאלה האם זהו תיאור מצב נפשי או שם מקום או שניהם גם יחד, מסתבר שהתשובה האחרונה היא הנכונה.
הפרשיה של התגלות מלאך ד' בבוכים מסתיימת בציון העובדה הבאה : "ויזבחו שם לה'" (שם, שם ה).נשאלת השאלה כיצד הקריבו שם, והלא זמן איסור הבמות היה.
רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בספרו "משך חכמה" מתרץ זאת על ידי הפניה לפסוק דומה בפרק הקודם "ויעלו בית יוסף גם הם בית אל וה' עמם" (שם, א' כב).
לטענתו העליה לבית אל היא העליה אל הבוכים, עליה שלוותה על ידי ארון ברית ד'. נוכחות הארון היא זו שהתירה את ההקרבה גם בזמן איסור הבמות.
לפי זה אנו יכולים להסיק כי פנחס עלה מן הגלגל לבית אל המכונה בוכים ושם הוכיח את העם, תוכחה שהתקבלה. עכשיו נעיין בפסוק הבא בפרשיה המתארת את הסתלקותו של אליהו "ויאמר אליהו אל אלישע שב נא פה כי ה' שלחני עד בית אל ויאמר אלישע חי ה' וחי נפשך אם אעזבך וירדו בית אל" (מלכים ב ב' ב).
אם אליהו ואלישע מתחילים את מסעם מן הגלגל (כפי שמופיע בפסוק א של הפרק שצוטט לעיל) כיצד הם יורדים ליריחו? והרי הגלגל נמצא לא רחוק מיריחו השוכנת כמאתים מטר מתחת לפני הים ובית אל שוכנת במרומי ההר?
אחת התשובות לכך היא שאכן פסוק א הינו כותרת לפרק ומסעם המשותף של הרב והתלמיד לא החל בגלגל אלא הסתיים לא רחוק משם. אם כך למה צויינה עובדה זו בכותרת?
אולי כדי להשוות בין שני המאורעות ולרמוז לנו כי "פנחס זה אליהו". כמובן שכל זה בתנאי שיש זהות בין "בכים" ובין "בית אל", כדעת בעל "משך חכמה".
ראיה לשיטתו נוכל להביא מדברי הנביא הושע. הושע גם הוא קושר את שני הביטויים זה לזה ואומר "וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו" (הושע י"ב ה).
גם הביטוי מלאך לפי זה קושר את שני האישים, שהרי פנחס מכונה כך בספר שופטים "ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבכים" ואליהו מכונה כך בדברי אחרון הנביאים " ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר ה' צבאות: הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא" (מלאכי).
הבה נתפלל כי בזכות דבקותו של עם ישראל בקיום מצוות הברית ויתקיים בנו שליחותו של אליהו "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" .
הקשר בין שתי הדמויות הפלאיות הללו ברור. שניהם תופסים את מידת הקנאות.
בעניינו של פנחס נאמר " פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי: והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל" (במדבר כ"ה יא-יג).
אליהו גם הוא מכריז על עצמו פעמיים "ויאמר קנא קנאתי לה' אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה" (מלכים א י"ט י ו יד).
פנחס כהן ואליהו (כנראה) כהן.
פנחס נתברך ב"ברית כהנת עולם" (במדבר שם, יג), משמע ללא הפסקה ואליהו עלה בסערה השמיימה ולא נתפרשה מיתתו ואם כך זכה גם הוא לכהונת עולם.
ננסה השבוע לעמוד על קשר נוסף ביניהם.
על הפסוק בספר שופטים "ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבכים ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם ואמר לא אפר בריתי אתכם לעולם" (ב' א),
מביא רש"י " שנינו בסדר עולם זה היה פנחס". נשאלת השאלה האם הייתה לתנא מסורת בעניין או שיש לזיהוי עוגן בפסוקים.
חיפוש בתנ"ך מגלה שגם אצל אליהו מצינו כתוב דומה "ויהי בהעלות ה' את אליהו בסערה השמים וילך אליהו ואלישע מן הגלגל "(מלכים ב ב' א).
בפסוק בשופטים נזכר גם הביטוי "בוכים". נשאלת השאלה האם זהו תיאור מצב נפשי או שם מקום או שניהם גם יחד, מסתבר שהתשובה האחרונה היא הנכונה.
הפרשיה של התגלות מלאך ד' בבוכים מסתיימת בציון העובדה הבאה : "ויזבחו שם לה'" (שם, שם ה).נשאלת השאלה כיצד הקריבו שם, והלא זמן איסור הבמות היה.
רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בספרו "משך חכמה" מתרץ זאת על ידי הפניה לפסוק דומה בפרק הקודם "ויעלו בית יוסף גם הם בית אל וה' עמם" (שם, א' כב).
לטענתו העליה לבית אל היא העליה אל הבוכים, עליה שלוותה על ידי ארון ברית ד'. נוכחות הארון היא זו שהתירה את ההקרבה גם בזמן איסור הבמות.
לפי זה אנו יכולים להסיק כי פנחס עלה מן הגלגל לבית אל המכונה בוכים ושם הוכיח את העם, תוכחה שהתקבלה. עכשיו נעיין בפסוק הבא בפרשיה המתארת את הסתלקותו של אליהו "ויאמר אליהו אל אלישע שב נא פה כי ה' שלחני עד בית אל ויאמר אלישע חי ה' וחי נפשך אם אעזבך וירדו בית אל" (מלכים ב ב' ב).
אם אליהו ואלישע מתחילים את מסעם מן הגלגל (כפי שמופיע בפסוק א של הפרק שצוטט לעיל) כיצד הם יורדים ליריחו? והרי הגלגל נמצא לא רחוק מיריחו השוכנת כמאתים מטר מתחת לפני הים ובית אל שוכנת במרומי ההר?
אחת התשובות לכך היא שאכן פסוק א הינו כותרת לפרק ומסעם המשותף של הרב והתלמיד לא החל בגלגל אלא הסתיים לא רחוק משם. אם כך למה צויינה עובדה זו בכותרת?
אולי כדי להשוות בין שני המאורעות ולרמוז לנו כי "פנחס זה אליהו". כמובן שכל זה בתנאי שיש זהות בין "בכים" ובין "בית אל", כדעת בעל "משך חכמה".
ראיה לשיטתו נוכל להביא מדברי הנביא הושע. הושע גם הוא קושר את שני הביטויים זה לזה ואומר "וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו" (הושע י"ב ה).
גם הביטוי מלאך לפי זה קושר את שני האישים, שהרי פנחס מכונה כך בספר שופטים "ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבכים" ואליהו מכונה כך בדברי אחרון הנביאים " ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר ה' צבאות: הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא" (מלאכי).
הבה נתפלל כי בזכות דבקותו של עם ישראל בקיום מצוות הברית ויתקיים בנו שליחותו של אליהו "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" .