אני מקווה שהעולם הרחב אינו צופה בתוכניות הטלוויזיה הישראלית ואינו מאזין ל"פנינים" ההגותיות של שדרני הערוץ הראשון, אחרת עלולה ישראל לאבד את מעט הכבוד שאולי עוד נותר לה בעולם. כעת הגיע תורה של קרן נויבך, שבתוכנית "מהיום למחר" פונה אל חבר מועצת שינוי, אבי שושני, בתוכחה: "אז מה אם שרון שינה את דעתו ומקדם את "ההתנתקות"? הנה גם רבין שינה את דעתו, וגם אהוד ברק..."

אגב, לשושני אין בעיה עם "ההתנתקות" ועם אכיפתה האנטי-דמוקרטית על הציבור. לעומת זאת, שושני מודאג כמובן מהחרדים, ושתלך הדמוקרטיה לעזאזל...

רבותיי, הגיע הזמן שתעבירו לשדרניכם סדרת חינוך בדמוקרטיה. ייתכן שהגיגיהם "הדמוקרטיים" של אנשי הטלוויזיה משקפים את הסתגלותו של הציבור להסתאבות השלטונית, אך כמובן שאין זה מתפקידה של התקשורת להעמיק את אחיזתן של תפישות אנטי-דמוקרטיות.

כל דמוקרטיה מתוקנת חייבת להגן על עצמה מפני שחיתות שלטונית של גזילת מנדטים מציבור הבוחרים. דווקא משום שכלבי השמירה של הדמוקרטיה ממשיכים להשלים עם תופעת ראשי הממשלה המתכחשים למצע הפוליטי שהביא לבחירתם, התדרדרנו לעברי פי פחת עד כדי רפובליקת בננות ואף למטה מזה.

בחירתו של כל ראש ממשלה כפופה לערכי מפלגתו. לכן, שום ראש ממשלה אינו רשאי לכפות על הציבור מדיניות המנוגדת לסדר היום הפוליטי שהביא לבחירתו. אין דבר כזה בדמוקרטיה. השדרנית קרן נויבך, כמו שאר אנשי התקשורת המובילה, מסתגלת היטב להסתאבות השלטונית כל עוד היא מקדמת את השקפותיה המדיניות.

הצו הדמוקרטי מחייב כל מנהיג, אשר שינה את דעותיו הפוליטיות, להחזיר את המנדט שקיבל מהציבור ולנסות להיבחר מחדש מטעמה של מפלגה התואמת את השקפותיו החדשות. כלומר, כדי לקדם את "ההתנתקות" המנוגדת למצע הליכוד, חייב שרון להחזיר את המנדט לציבור בוחריו, ובבחירות חדשות עליו להציג את מועמדותו לראשות הממשלה מטעם מפלגת שמאל. מובן מאליו שלשרון אין שום סיכוי להיבחר לראשות הממשלה כמועמד מפלגת שמאל. לכן, הוא העדיף לגזול מנדטים מציבור מצביעי הליכוד. כלומר, שרון מנצל לרעה את העוצמה הפוליטית שהעניקו לו בוחרי הליכוד על מנת להוביל מדיניות המנוגדת לערכי התנועה.

שרון הוא בריון פוליטי המרסק את כללי המשחק הבסיסיים של החברה האנושית. הברוטליות הפוליטית של שרון, שמתעלמת מכל הכללים הדמוקרטיים, כבר מזמן רוקנה את הדמוקרטיה מתוכנה, עד כדי כך ששום החלטה ממשלתית שוב אינה מחייבת את הציבור מתוקף ההגדרה הדמוקרטית של המשטר בישראל. לצערנו הרב המצב בשל לחלוטין למרי אזרחי, שהרי שרון גזל מהציבור את כל הכלים הפוליטיים. לא תהיה שום "התנתקות", משום שהחלטה רודנית כזאת עלולה להוביל למלחמת אזרחים בלתי נמנעת.

קשה להבין מה מתרחש בהיכלות הטלוויזיה הישראלית. אנשי התקשורת, מתוקף מעמדם, חייבים להיות הראשונים לעורר זעקה ציבורית נגד משטר העריצות של שרון. והנה, במקום זאת, אנחנו שומעים פעיית כבשים תקשורתית: "מותר לשרון לשנות את דעתו..."

כשם שהמדינה איננה עסק פרטי של שרון, כך רשות השידור אינה ממלכתם הבלעדית של חסידיו השוטים. בדק בית יסודי נדרש במערכותיה המסואבות של רשות השידור, ויש לבצעו מייד.