שר הבטחון הכריז לגבי מעלה אדומים שהעיר תוכלל בתוך הגדר. מוושינגטון נשמעה נהמה של מורת רוח, ושרון לא נרתע מלשים ללעג את שר הבטחון שלו והודיע: מעלה אדומים בחוץ!
שגריר ארה"ב, קרצר, התרעם מדוע מיגרון טרם פונתה. כשאמרו לו, שמתנהל על כך משפט, דרש למצוא דרך לעקוף את בית המשפט. שרון לא היסס, הורה לגבש חוק חדש שיאפשר "פינוי מהיר", ואף מינה משפטנית בכירה "להציע דרכים 'מקוצרות' להורדת המאחזים".
כדי להוכיח כי חורבן גוש קטיף ייטיב עם "הגושים", שיחררו תועמלני שרון לפרסום דבר בניית 600 דירות במעלה אדומים. מחלקת המדינה האמריקנית הגיבה מיד בנזיפה פומבית: "התחייבתם במפת הדרכים להפסיק כל פעילות התנחלותית, כולל 'גידול טבעי', ואנחנו מצפים שתקיימו את התחייבותכם"! ולשכת שרון לא איחרה להיענות: "לא תהיה בנייה נוספת גם במעלה אדומים"!
תמונה שצייר נחום ברנע שווה אלף מילים: צוות לשכת ראש הממשלה ביקש מקונדוליסה רייס ש"הגושים" מעלה אדומים, אריאל וגוש עציון יוזכרו בפירוש במכתבו של בוש. ואז, רייס, במבט קפוא כקרח, אמרה: "הפגישה הזאת הסתיימה. נסיעה טובה". כך נראים בגודל טבעי שליחיה של מדינת חסות כנועה.
תלות נפשית קולוניאלית מתרפסת, פרי עידן שרון משתקפת, למשל, בדברים אלה של דן מרגלית ב"מעריב": "מדובר במישגה מובהק. להקים עתה (במעלה אדומים) שכונה שתהיה לצנינים לכל ממשל אמריקני? בניגוד להתחייבות להימנע מכך? ... ממילא, אם יתחילו, לא יקימו".
וכך, בין רייס למרגלית חדלה ישראל להיות מדינה ריבונית.
אפילו מתוך היענות לדרישת "העבודה", לא היו יכולים להקדים את תחילת "ההתנתקות" יותר מאשר בנובמבר... בגלל מועד הבחירות בארה"ב, כמובן.
רון נחמן, ראש עירית אריאל, ברך את שרון על הכללת אריאל בתוך הגדר, למרות שזו נכרכה בחורבן גוש קטיף ושכניו בצפון השומרון. תמים שכמותו! גם "מובלעת אריאל" היא מחוץ לגדר ולא בגלל החלטת בג"צ, כי אם בגלל התנגדות האמריקנים. בדיעבד נודע, ששרון אמנם עשה לזמן מה עבודות גידור ליד אריאל, אך בו-זמנית הודיע לאמריקנים, שזו רק הצגה לצרכי פנים.
פרנסי העיר החרדית מודיעין עילית (קרית ספר) שאלו את מופז, מדוע הגדר מפרידה בין העיר לבין קרקעות שרכשו, בניגוד לפסיקת בג"צ בכל הנוגע לערבים. שוטים שכמותם! האינם יודעים, שגם על מה שבתוך הגדר הם אינם רשאים לבנות, כי זה מחוץ ל"קו התיחום", וגם מה שכבר בנוי מיועד להריסה בשלב השלישי של תכנית שרון ?!
בכלל, בהתישבות עוד לא איבחנו, ששרון, בהוראת האמריקנים, הולך ומכלה אותם כחיידק טורף. כל היישובים הפכו ל"תחום מושב" כבימי הצאר. הצבא תחם בקו אדום את שורת הבניינים האחרונה בכל יישוב, ועוד 20 מטר לבטחון, ומעבר לקו הזה גם אדמה יהודית באיזור השיפוט של היישוב היא מעתה, ליהודים בלבד, מחוץ לתחום.
אין עוד צורך בהלשנות של "שלום עכשיו". שרון בעצמו שולח תצולמי אוויר תקופתיים למפקחים בארה"ב המאפשרים מעקב אחר הבנייה ביש"ע. שום קרוון אינו מורשה עוד להכנס לתוך יש"ע. גם לא לבתי ספר וגני ילדים, גם לא מכולות לצרכי בתי שימוש לילדים. עד כדי כך, שמועצת בנימין מבקשת מעיריית ירושלים רשות להציב קרוונים בתחומה, ליד המחסום, כדי להסיע לשם את התלמידים.
והנה מדיניות הייבוש הזו מיושמת, למרבה החרפה, למרות שאין כל התחייבות ישראלית להחנקת ההתישבות בשלב זה, בניגוד למה שטוענים דן מרגלית וכמעט כל התקשורת הישראלית.
להיפך, ממשלת הבובות צירפה להתחייבותה עפ"י מפת הדרכים 14 הסתייגויות, ובתוכן התנייה מפורשת זאת: "כתנאי לתחילת התהליך והמשכו יישמר השקט, הפלסטינים יפרקו את ארגוני הבטחון הקיימים, יקיימו רפורמה בטחונית, במהלכה יוקמו ארגונים חדשים שיילחמו בטרור, באלימות ובהסתה. ארגונים אלה יקיימו סיכול אמיתי של טרור ואלימות. ביצוע שלם יהיה התנאי להתקדמות (גם) בתוך השלבים".
הנה, על פי הנ"ל ברור כשמש, שישראל אינה מחוייבת עדיין במאומה. והלא מתוך בטחונם, שהערבים לעולם לא יעמדו בהסתייגות הזאת, חתמו שרים רבים, ובתוכם אנשי האיחוד הלאומי, על מפת הדרכים.
נאיבים שכמותם, הם לא ידעו שהסתייגויות של נתינים קולוניאליים שוות כקליפת השום. אולי עכשיו הם תופסים את עומק תהום הציות העיוור, הכלבי, שלתוכו שיקע שרון את ישראל, שהייתה פעם מדינה חופשית וגאה.
מעניין, ששרי הליכוד המתקרנפים, שכדי להרגיעם זרק להם שרון את "14 ההסתייגויות", הם בעצמם כבר שכחו, או שמא היו ההסתייגויות מלכתחילה רק עלה תאנה כדי לחפות על ערוות כניעתם?
המצביא הגאלי ברנוס, שאילץ את הרומאים המנוצחים לשקול לו ככופר כמות גדולה של זהב, הטיל לתוך כף המאזנים גם את חרבו, כדי לדרוש גם את משקלה. זו הפרת התחייבות, טענו בפניו. "vae victis!" - אוי למנוצחים - השיב להם.
והתקשורת הישראלית, שאינה מפריכה את השקר האמריקני כאילו ישראל מפירה התחייבות עפ"י מפת הדרכים, האם נרדמה בשמירה? או שמא "כלבי השמירה" הללו מכשכשים בזנבותיהם כל אימת שהנציב העליון והקומיסרים האמריקנים בסביבה?
הנה כי כן, כל תמורות שרון ל"התנתקות" נתגלו במערומיהן כמצגי-שווא: עזה וצפון השומרון לא תהיינה כפרה ל"גושים". שרון לא יציל גם אותם. אמריקה גזרה כלייה גם עליהם. ו"ההתנתקות" לא תחליף את מפת הדרכים המחרידה, הגוזרת חזרה גמורה לקו הירוק, כולל בירושלים, וגם החזרת "פליטים". שהרי אמריקה כבר הודיעה: התנתקות? בבקשה, אך רק כמיקדמה על חשבון מפת הדרכים כולה! וההתנתקות לא תהיה חד-צדדית.
הנה התגלה, שמה ששרון אינו יכול לעשות בגלוי, מחמת הבושה, הוא שולח את פרס לעשות בסתר: מו"מ חשאי עם אבו עלא. וכך נצא בסוף עם נסיגה תחת אש הטרור, בתיאום עם ערפאת, וכמקדמה לאובדן כל הישגי ששת הימים.
שגריר ארה"ב, קרצר, התרעם מדוע מיגרון טרם פונתה. כשאמרו לו, שמתנהל על כך משפט, דרש למצוא דרך לעקוף את בית המשפט. שרון לא היסס, הורה לגבש חוק חדש שיאפשר "פינוי מהיר", ואף מינה משפטנית בכירה "להציע דרכים 'מקוצרות' להורדת המאחזים".
כדי להוכיח כי חורבן גוש קטיף ייטיב עם "הגושים", שיחררו תועמלני שרון לפרסום דבר בניית 600 דירות במעלה אדומים. מחלקת המדינה האמריקנית הגיבה מיד בנזיפה פומבית: "התחייבתם במפת הדרכים להפסיק כל פעילות התנחלותית, כולל 'גידול טבעי', ואנחנו מצפים שתקיימו את התחייבותכם"! ולשכת שרון לא איחרה להיענות: "לא תהיה בנייה נוספת גם במעלה אדומים"!
תמונה שצייר נחום ברנע שווה אלף מילים: צוות לשכת ראש הממשלה ביקש מקונדוליסה רייס ש"הגושים" מעלה אדומים, אריאל וגוש עציון יוזכרו בפירוש במכתבו של בוש. ואז, רייס, במבט קפוא כקרח, אמרה: "הפגישה הזאת הסתיימה. נסיעה טובה". כך נראים בגודל טבעי שליחיה של מדינת חסות כנועה.
תלות נפשית קולוניאלית מתרפסת, פרי עידן שרון משתקפת, למשל, בדברים אלה של דן מרגלית ב"מעריב": "מדובר במישגה מובהק. להקים עתה (במעלה אדומים) שכונה שתהיה לצנינים לכל ממשל אמריקני? בניגוד להתחייבות להימנע מכך? ... ממילא, אם יתחילו, לא יקימו".
וכך, בין רייס למרגלית חדלה ישראל להיות מדינה ריבונית.
אפילו מתוך היענות לדרישת "העבודה", לא היו יכולים להקדים את תחילת "ההתנתקות" יותר מאשר בנובמבר... בגלל מועד הבחירות בארה"ב, כמובן.
רון נחמן, ראש עירית אריאל, ברך את שרון על הכללת אריאל בתוך הגדר, למרות שזו נכרכה בחורבן גוש קטיף ושכניו בצפון השומרון. תמים שכמותו! גם "מובלעת אריאל" היא מחוץ לגדר ולא בגלל החלטת בג"צ, כי אם בגלל התנגדות האמריקנים. בדיעבד נודע, ששרון אמנם עשה לזמן מה עבודות גידור ליד אריאל, אך בו-זמנית הודיע לאמריקנים, שזו רק הצגה לצרכי פנים.
פרנסי העיר החרדית מודיעין עילית (קרית ספר) שאלו את מופז, מדוע הגדר מפרידה בין העיר לבין קרקעות שרכשו, בניגוד לפסיקת בג"צ בכל הנוגע לערבים. שוטים שכמותם! האינם יודעים, שגם על מה שבתוך הגדר הם אינם רשאים לבנות, כי זה מחוץ ל"קו התיחום", וגם מה שכבר בנוי מיועד להריסה בשלב השלישי של תכנית שרון ?!
בכלל, בהתישבות עוד לא איבחנו, ששרון, בהוראת האמריקנים, הולך ומכלה אותם כחיידק טורף. כל היישובים הפכו ל"תחום מושב" כבימי הצאר. הצבא תחם בקו אדום את שורת הבניינים האחרונה בכל יישוב, ועוד 20 מטר לבטחון, ומעבר לקו הזה גם אדמה יהודית באיזור השיפוט של היישוב היא מעתה, ליהודים בלבד, מחוץ לתחום.
אין עוד צורך בהלשנות של "שלום עכשיו". שרון בעצמו שולח תצולמי אוויר תקופתיים למפקחים בארה"ב המאפשרים מעקב אחר הבנייה ביש"ע. שום קרוון אינו מורשה עוד להכנס לתוך יש"ע. גם לא לבתי ספר וגני ילדים, גם לא מכולות לצרכי בתי שימוש לילדים. עד כדי כך, שמועצת בנימין מבקשת מעיריית ירושלים רשות להציב קרוונים בתחומה, ליד המחסום, כדי להסיע לשם את התלמידים.
והנה מדיניות הייבוש הזו מיושמת, למרבה החרפה, למרות שאין כל התחייבות ישראלית להחנקת ההתישבות בשלב זה, בניגוד למה שטוענים דן מרגלית וכמעט כל התקשורת הישראלית.
להיפך, ממשלת הבובות צירפה להתחייבותה עפ"י מפת הדרכים 14 הסתייגויות, ובתוכן התנייה מפורשת זאת: "כתנאי לתחילת התהליך והמשכו יישמר השקט, הפלסטינים יפרקו את ארגוני הבטחון הקיימים, יקיימו רפורמה בטחונית, במהלכה יוקמו ארגונים חדשים שיילחמו בטרור, באלימות ובהסתה. ארגונים אלה יקיימו סיכול אמיתי של טרור ואלימות. ביצוע שלם יהיה התנאי להתקדמות (גם) בתוך השלבים".
הנה, על פי הנ"ל ברור כשמש, שישראל אינה מחוייבת עדיין במאומה. והלא מתוך בטחונם, שהערבים לעולם לא יעמדו בהסתייגות הזאת, חתמו שרים רבים, ובתוכם אנשי האיחוד הלאומי, על מפת הדרכים.
נאיבים שכמותם, הם לא ידעו שהסתייגויות של נתינים קולוניאליים שוות כקליפת השום. אולי עכשיו הם תופסים את עומק תהום הציות העיוור, הכלבי, שלתוכו שיקע שרון את ישראל, שהייתה פעם מדינה חופשית וגאה.
מעניין, ששרי הליכוד המתקרנפים, שכדי להרגיעם זרק להם שרון את "14 ההסתייגויות", הם בעצמם כבר שכחו, או שמא היו ההסתייגויות מלכתחילה רק עלה תאנה כדי לחפות על ערוות כניעתם?
המצביא הגאלי ברנוס, שאילץ את הרומאים המנוצחים לשקול לו ככופר כמות גדולה של זהב, הטיל לתוך כף המאזנים גם את חרבו, כדי לדרוש גם את משקלה. זו הפרת התחייבות, טענו בפניו. "vae victis!" - אוי למנוצחים - השיב להם.
והתקשורת הישראלית, שאינה מפריכה את השקר האמריקני כאילו ישראל מפירה התחייבות עפ"י מפת הדרכים, האם נרדמה בשמירה? או שמא "כלבי השמירה" הללו מכשכשים בזנבותיהם כל אימת שהנציב העליון והקומיסרים האמריקנים בסביבה?
הנה כי כן, כל תמורות שרון ל"התנתקות" נתגלו במערומיהן כמצגי-שווא: עזה וצפון השומרון לא תהיינה כפרה ל"גושים". שרון לא יציל גם אותם. אמריקה גזרה כלייה גם עליהם. ו"ההתנתקות" לא תחליף את מפת הדרכים המחרידה, הגוזרת חזרה גמורה לקו הירוק, כולל בירושלים, וגם החזרת "פליטים". שהרי אמריקה כבר הודיעה: התנתקות? בבקשה, אך רק כמיקדמה על חשבון מפת הדרכים כולה! וההתנתקות לא תהיה חד-צדדית.
הנה התגלה, שמה ששרון אינו יכול לעשות בגלוי, מחמת הבושה, הוא שולח את פרס לעשות בסתר: מו"מ חשאי עם אבו עלא. וכך נצא בסוף עם נסיגה תחת אש הטרור, בתיאום עם ערפאת, וכמקדמה לאובדן כל הישגי ששת הימים.