בהופעותיו התקשורתיות לאחר ועידת הליכוד, השיב שר החקלאות לשאלות המראיינים בסגנון זהיר, שקול ודיפלומטי תוך הדגשת המסר המרכזי העובר כחוט השני באמירותיהם הפומביות של שרי הממשלה המתנגדים לדרכו של שרון: אין ערעור על עצם מנהיגותו של ראש הממשלה, וכל מראית עין כזאת היא שגויה, שכן מדובר אך ורק בחילוקי דעות לגבי מדיניותו. אכן, אין כל בעיה בהתנסחויות דיפלומטיות של שרי ממשלה, אלא שנשאלת השאלה: מה מוכרים השרים לציבור מתחת לחזות המכובדת של מחלצות דיפלומטיות?
מכל מקום, גינוניהם הדיפלומטיים של השרים שוב אינם מצליחים לטשטש את ריחה הדוחה של הסחורה הקלוקלת הנמכרת לציבור על ידי ממשלתו. נפשו של הציבור נקעה מדיפלומטיית הכזבים, וגם חברי מפלגת העבודה כבר מבינים כי הצטרפותם לממשלה עלולה לגבות מהם מחיר פוליטי כבד. עד כדי כך, שגם תאבי השררה שביניהם מוותרים על מנעמי השלטון המוצעים להם על ידי שרון על אפם וחמתם של חברי מפלגתו ומוסדותיה.
מסתבר שלא רק שדרני התקשורת הממלכתית זקוקים לסדרת חינוך בדמוקרטיה אלא גם נבחרי הליכוד בממשלה, בכנסת ובמוסדות התנועה. עידן שרון ממחיש את עומק הכשל הערכי של נבחרי הליכוד המתקשים להבין שבמשטר דמוקרטי כפופה סמכותו של נבחר ציבור למסגרת הכללים הדמוקרטיים.
כל עוד ראש ממשלה נוהג על פי כללי המשחק הדמוקרטי, חילוקי דעות רעיוניים עימו אכן אינם חייבים לגלוש לערעור על מנהיגותו. כאשר ראש ממשלה בועט בכללים הדמוקרטיים והופך את רמיסת הדמוקרטיה לשיטה, עצם מנהיגותו היא זו העומדת על הפרק.
כידוע, שרון התכחש למצע הפוליטי שהביא לבחירתו, ובכך ניצל לרעה את המנדט שקיבל מציבור בוחריו. מעבר לכך, שרון התעלם מהכרעת ציבור המתפקדים של מפלגתו, כשם שהוא מזלזל בהחלטות ועידת המפלגה וכשם שהוא חותר לשתק את כל מוסדותיה. מאחר שראש הממשלה אינו מחויב לכללי הדמוקרטיה, יש לערער על עצם מנהיגותו.
שכן, אישיותו הבעייתית של ראש הממשלה אינה מאפשרת לו להסתגל לכללי משטר הדמוקרטי, ומאליה מתחייבת המסקנה שיש לפעול להדחתו.
על רקע בריונותו הפוליטית של שרון, התבטאויותיהם הנימוסיות והחיוורות של שריו מצטיירות כחיזיון טרגיקומי, ומחבר קומדיות כמולייר כבר היה עושה מכך מטעמים. אלא שאין צורך במחזאי קומדיות דוגמת מולייר, שכן הופעותיהם התקשורתיות של השרים הן פארסה בפני עצמה. בתיאטרון רפובליקת הבננות של מדינת היהודים מככב הגנרליסימו שרון, שחונטה צייתנית של ניצבים בתחפושת שרים מכרכרת סביבו ומדקלמת סיסמאות דמוקרטיות נשגבות.
את עומק ההסתאבות הממשלתית המחיש שר החקלאות, שבאחת מהופעותיו התקשורתיות לאחר ועידת הליכוד נסחף בשבחיו המופלגים לראש הממשלה עד כדי הכתרתו של שרון למעמד משיחי: "ראש הממשלה אינו ראשון בין שווים, הוא יותר מזה...". טוב עשתה המראיינת שגילתה חוסר סבלנות לנוכח הזיוף החלקלק של שר החקלאות וסיימה את הריאיון לפני שיגלוש להתבזות מוחלטת של השר החנפן.
הנאמנות העיוורת של נבחרי הליכוד לראש הממשלה אינה משקפת שום ערך מוסרי או דמוקרטי. נהפוך הוא, כל אותם נבחרי ציבור המנסים לטשטש את העובדה שאישיותו של ראש הממשלה ועצם מנהיגותו היא זו העומדת על הפרק, תורמים את חלקם הפעיל להעמקת ההפקרות השלטונית והשחיתות הציבורית, שראש הממשלה אחראי להן באופן אישי.
אשר על כן, הדרך היחידה להתמודד נגד בריונותו השלטונית של שרון היא להציב לו אולטימטום המעמיד בפניו ברירה אחת: הסתגלות מיידית לכללי הדמוקרטיה תוך ציות מלא להכרעות הליכוד או הדחתו ללא דיחוי מראשות הממשלה.
מכל מקום, גינוניהם הדיפלומטיים של השרים שוב אינם מצליחים לטשטש את ריחה הדוחה של הסחורה הקלוקלת הנמכרת לציבור על ידי ממשלתו. נפשו של הציבור נקעה מדיפלומטיית הכזבים, וגם חברי מפלגת העבודה כבר מבינים כי הצטרפותם לממשלה עלולה לגבות מהם מחיר פוליטי כבד. עד כדי כך, שגם תאבי השררה שביניהם מוותרים על מנעמי השלטון המוצעים להם על ידי שרון על אפם וחמתם של חברי מפלגתו ומוסדותיה.
מסתבר שלא רק שדרני התקשורת הממלכתית זקוקים לסדרת חינוך בדמוקרטיה אלא גם נבחרי הליכוד בממשלה, בכנסת ובמוסדות התנועה. עידן שרון ממחיש את עומק הכשל הערכי של נבחרי הליכוד המתקשים להבין שבמשטר דמוקרטי כפופה סמכותו של נבחר ציבור למסגרת הכללים הדמוקרטיים.
כל עוד ראש ממשלה נוהג על פי כללי המשחק הדמוקרטי, חילוקי דעות רעיוניים עימו אכן אינם חייבים לגלוש לערעור על מנהיגותו. כאשר ראש ממשלה בועט בכללים הדמוקרטיים והופך את רמיסת הדמוקרטיה לשיטה, עצם מנהיגותו היא זו העומדת על הפרק.
כידוע, שרון התכחש למצע הפוליטי שהביא לבחירתו, ובכך ניצל לרעה את המנדט שקיבל מציבור בוחריו. מעבר לכך, שרון התעלם מהכרעת ציבור המתפקדים של מפלגתו, כשם שהוא מזלזל בהחלטות ועידת המפלגה וכשם שהוא חותר לשתק את כל מוסדותיה. מאחר שראש הממשלה אינו מחויב לכללי הדמוקרטיה, יש לערער על עצם מנהיגותו.
שכן, אישיותו הבעייתית של ראש הממשלה אינה מאפשרת לו להסתגל לכללי משטר הדמוקרטי, ומאליה מתחייבת המסקנה שיש לפעול להדחתו.
על רקע בריונותו הפוליטית של שרון, התבטאויותיהם הנימוסיות והחיוורות של שריו מצטיירות כחיזיון טרגיקומי, ומחבר קומדיות כמולייר כבר היה עושה מכך מטעמים. אלא שאין צורך במחזאי קומדיות דוגמת מולייר, שכן הופעותיהם התקשורתיות של השרים הן פארסה בפני עצמה. בתיאטרון רפובליקת הבננות של מדינת היהודים מככב הגנרליסימו שרון, שחונטה צייתנית של ניצבים בתחפושת שרים מכרכרת סביבו ומדקלמת סיסמאות דמוקרטיות נשגבות.
את עומק ההסתאבות הממשלתית המחיש שר החקלאות, שבאחת מהופעותיו התקשורתיות לאחר ועידת הליכוד נסחף בשבחיו המופלגים לראש הממשלה עד כדי הכתרתו של שרון למעמד משיחי: "ראש הממשלה אינו ראשון בין שווים, הוא יותר מזה...". טוב עשתה המראיינת שגילתה חוסר סבלנות לנוכח הזיוף החלקלק של שר החקלאות וסיימה את הריאיון לפני שיגלוש להתבזות מוחלטת של השר החנפן.
הנאמנות העיוורת של נבחרי הליכוד לראש הממשלה אינה משקפת שום ערך מוסרי או דמוקרטי. נהפוך הוא, כל אותם נבחרי ציבור המנסים לטשטש את העובדה שאישיותו של ראש הממשלה ועצם מנהיגותו היא זו העומדת על הפרק, תורמים את חלקם הפעיל להעמקת ההפקרות השלטונית והשחיתות הציבורית, שראש הממשלה אחראי להן באופן אישי.
אשר על כן, הדרך היחידה להתמודד נגד בריונותו השלטונית של שרון היא להציב לו אולטימטום המעמיד בפניו ברירה אחת: הסתגלות מיידית לכללי הדמוקרטיה תוך ציות מלא להכרעות הליכוד או הדחתו ללא דיחוי מראשות הממשלה.