הבאת הביכורים עניינה לומר בקול גדול שאיננו כפויי טובה, אדרבא, אנו מודים לשי"ת שהוציא אותנו מארץ מצרים "ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש" (דברים כ"ו ט'). אבל הבאת הביכורים מותנית אם נכבוש את כל הארץ ונחלק אותה לשבטים, ככתוב "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ד' אלקיך נתן לך נחלה, וירשתה וישבת בה" (דברים כו א) כפירוש רש"י - מגיד שלא נתחייבו בביכורים עד שכבשו את הארץ וחילקוה.

מדוע התנאי להבאת הביכורים הוא כיבוש הארץ? כי רק על כיבוש הארץ ויישובה מתגלה כבוד ד' במלואו. חסדי השי"ת וטובו מאירים לכלל ולפרט. במציאות כזאת יש מקום לשמוח בכל הטוב שהשי"ת משפיע עלינו, ומתוכנו לעולם כולו.

נכון לעכשיו, עלינו להכיר טובה ותודה להשי"ת שזיכנו לראות עין בעין בקיבוץ גלויות, מיליוני יהודים שבים הביתה והארץ נותנת את יבולה בעין יפה ליושביה. אבל עדיין אנו נמצאים בעיצומו של תהליך כיבוש הארץ ויישובה. הערבים ואומות העולם עדיין לא השלימו עם תחיית עם ישראל בארצו ופועלים לנשלנו מארצנו, לא יקום ולא יהיה.

יש להם מחשבות ותוכניות שונות ומשונות: "תוכנית החלוקה", "תוכנית רוג'רס", "תוכנית אוסלו", "תוכנית קלינטון", ועכשיו "מפת הדרכים" ו"תוכנית ההתנתקות" וכולי. כל התוכניות הללו הן הבל הבלים לעומת עצת ד' יתברך אשר יעץ טוב על ישראל והבטיח לנו ונשבע לנו: "אבדו גויים מארצו; ד' הפיר עצת גויים הניא מחשבות עמים; רבות מחשבות בלב איש ועצת ד' היא תקום; עצת ד' לעולם תעמוד; מחשבות לבו לדור ודור".

התוכנית הכואבת ביותר היא "תוכנית ההתנתקות". היא משולה לבן אהוב ואוהב שיום אחד מגיש לאמו תוכנית להתנתקות ממנה, והאמא מצטערת, בוכה בגלוי ובסתר על שדעתו של בנה נשתבשה עליו. וכי אפשר להתנתק מאמא?! הרי זה בלתי אפשרי. סוף סוף, אחרי אלפי שנים עם ישראל שב לחיק אמו,למולדתו, לארץ ישראל, ופתאום בועטים באמא, הייתכן?!

אבל האם אינה מתייאשת מבנה ומבקשת מהשי"ת שבנה יעשה תשובה ויחזור להיות מה שהיה -בן אוהב ונאמן לעמו ולארצו.

שומע תפילה ישמע את תפילת האמא, תפילת ארצנו ותפילתנו, ויבטל ויסיר את רוע הגזירה, ומתוך כך נזכה שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה.

בברכת שנה טובה ומתוקה ובציפייה לישועה השלמה