זה היה סתם יום של חול כשבתיבת הדואר של ביתי הופיעה הזמנה לוועידת צעירי הליכוד ביום ה', כ"ג באלול תשס"ד, 09.09.04.
בהיותי חבר ליכוד ובגיל המתאים החלטתי לא להחמיץ ועידה זו ולהגיע, במיוחד לאחר שהוזמנתי שנית בהודעה שהושארה בטלפון הנייד שלי ערב הוועידה.
לת"א הגעתי עוד בליל אמש לצורך עניינים אישיים. למחרת נפגשתי עם שניים מחבריי בבית החייל. כשכבר עמדתי להיכנס לאחר ששמי הופיע ברשימת המוזמנים, נשאלתי ע"י אחד המאבטחים אם כל החבורה איתי, לא הסתכלתי לאחור כשאני מניח שהכוונה לשני חברי והשבתי שכן. באותו הרגע נהדפתי לאחור ונאמר לי שצריך לבדוק אם אני רשאי להיכנס.
אז גם שמתי לב לכך שמאחורי עמדו מספר חברי מרכז מוכרים ועוד מספר חובשי כיפות (בליכוד של שרון אין כניסה לחובשי כיפות ולכלבים). כנראה שאליהם התכוונו כששאלוני על החבורה.
הזמן חלף ללא מענה כשכל בקשותינו לקבלת הסבר מדוע נמנעת כניסתנו נענו ב "אני לא מזהה אתכם" תשובה של סלקטורית צעירה שקראה לעצמה בשם מורן לוי.
בעודנו ממתינים, עברו על פנינו "מוזמנים" רבים, אנשים בגיל העמידה (כזכור מדובר בכנס צעירים) , ילדים וכל מיני שכירי חרב אחרים שיענו אמן לכל מילה של שרון. חלק מהנכנסים דיברו ערבית , ואף אחד לא הציג תעודת חבר או הזמנה.
השר עוזי לנדאו, שיצא החוצה לברר מה קורה הבין מהר מאוד שלא יוכל לעזור מאחר שמורן שלנו, קיבלה הוראות מגבוה לא להכניס את מי שהיא לא מכירה. השר הודה בתסכול ש"אין מה לעשות, זהו משטר סובייטי".
בשעה 19:30 בערך, יצא קרייריסט צעיר קורן מאושר. "הוא התקבל במחיאות כפיים סוערות", היו דבריו. טוב שהאדם נברא עם אוזניים, חשבתי לעצמי, אחרת לא ניתן היה לעצור את חיוכו של הבחור.
אכן, ניכר היה שעבודת הכנה יסודית נעשתה לפני ועידה זו. שרון רצה להראות סוף סוף שתנועתו, אותה הוא דורס ומשפיל, התנועה המסרבת להיכנע ולוותר על עקרונותיה הישנים ואשר מביסה אותו בכל הצבעה למרות האיומים, הבריונות והשוחד, הנה הצעירים שלה תומכים בו.
לשם כך הובאו גייסות של שכירי חרב, נוער ליכוד מבוהל ומאוים (הנערים אוימו שאם יתנגדו לשרון יוצאו מהתנועה) ועוד כל מיני אומרי אמן מקצועיים.
בשעה 20:10 בערך נעשה הנס. לאחר שהכל היה נראה אבוד, אחד מאנשי המצודה הורה מסיבה לא ברורה להכניסנו לאולם. אולי חשב ששרון כבר מדבר וסכנת הבושה שיש אופוזיציה בתנועה נמוגה, אולי זו רוח הדמוקרטיה והמוסר שנכנסו בו ואולי נס של בורא עולם. בכל אופן, גם בהמשך עוכבנו ממושכות ע"י אנשי השב"כ, כנראה בהוראה מגבוה, והוכנסנו בשתי קבוצות דבר שגם כן התהפך לטובה.
נכנסתי ראשון לאולם, זועף וזועם על כל אותו הערב כמו גם על כל המצב. דריסת אידיאולוגיית התנועה, הזלזול במשאל המתפקדים, פטורי שרי האיחוד הלאומי והחיזורים הבלתי נגמרים אחר שמעון פרס, פושע אוסלו שאחראי במישרין לכל הזוועות שמדינתנו ועמנו עוברים בשנים האחרונות.
התקדמתי למטה במגמה להתקרב לשרון ובעודי מתקדם מספר צעירים שהיו באולם עוד קודם הניפו שלטי "תתפטר". באותו הרגע הגברתי מהירות וכשהייתי בטוח ששרון ישמע אותי צעקתי לעברו: "לך הביתה דיקטטור מושחת!", כך צעקתי מספר פעמים עד שכלבי השמירה של הדמוקרטיה הבריונים של עומרי שרון/אלפרון/שלומי עוז (מחק/י את המיותר) החלו לגרור אותי בדרך החוצה תוך שהם מפליאים בי את מכותיהם.
לאחר מכן התברר לי שכשאנחנו הוצאנו והוכנו, הקבוצה השנייה נכנסה לאולם, וכך לא נקטע רצף ההפרעות לרודן.
אנשים הוכו. לאחד שברו את המשקפיים, אחד נגרר ונחנק עם דגל ישראל (איזו אירוניה חשבתי לעצמי, היום משתמשים בדגל ישראל על מנת להכות בנאמני א"י, אלה שעדיין מאמינים בערכים שפעם כולם האמינו בהם ושהליכוד הוביל אותם), גם מהאחרים לא חסכו הבריונים את שבטם (הרי בשביל זה משלמים להם).
כך או אחרת, מוועידת הצעירים יצאה הבשורה: "צעירי הליכוד קראו לרה"מ להתפטר". אולי זה כדור שלג שמתחיל סוף סוף להתגלגל.
בחור חלקלק אחד טען שאנחנו בכלל לא ליכודניקים ושלא הצבענו ליכוד. מעניין מה היא הגדרתו של אותו קרייריסט למושג "ליכודניק". כי בעיניי, ליכודניק זה אהבת המולדת ולא תאוות שלטון. בעיני ליכודניק זה בית"רי, זה ה"הדר" הבית"רי המפורסם. ובעיניו זה הליכה עיוורת אחרי הדוצ'ה שרון וכנופיית השלטון המושחתת שלו גם אם הם מבצעים את תוכנית השמאל הקיצוני והסהרורי ביותר. או אולי אותם דוברי ערבית שהובאו בצורה מאורגנת הם ממשיכי דרכו של ז'בוטינסקי.
נכון, הצטרפתי למנהיגות יהודית לפני כשנה, זאת כי הבנתי סופית כי אין תוחלת למנהיגות שלא מתבססת על האמונה היהודית (אבל זה כבר נושא לדיון אחר). בעיניי מנהיגות יהודית מייצגת ציבור שהוא ליבת המחנה הלאומי ואם יש נטע זר במחנה הלאומי בכלל ובליכוד בפרט הרי שזהו הרודן הברברי וחבר מרעיו.
בדרכי חזרה פגשתי בחור ובחורה עם חולצות של "אזרחים חותמים הסכם" חוזרים מעבודתם, החתמת אזרחים על מסמך שכל כולו קריעת עם ישראל מארצו. שאלתי אותם כמה הם מרוויחים והם ענו ש- 22 ¤ לשעה.
אכן, לא קל להתמודד עם בריונים שכירי חרב ועם פעילים שכירי חרב כאשר אלה ואלה פועלים לניתוק עם ישראל ממולדתו, אך כשאני חושב על גיבורי התהילה של עם ישראל בגוש קטיף ובצפון השומרון אשר דבקים באדמת המולדת למרות התקפות טרור מחוץ ודה לגיטימציה מבית, אני שב ומתמלא תקווה ואומר לעצמי את משפט המחץ של השיר "איש מוזר" מאת נעמי שמר: "...לו יהי חלקי עימכם".
בהיותי חבר ליכוד ובגיל המתאים החלטתי לא להחמיץ ועידה זו ולהגיע, במיוחד לאחר שהוזמנתי שנית בהודעה שהושארה בטלפון הנייד שלי ערב הוועידה.
לת"א הגעתי עוד בליל אמש לצורך עניינים אישיים. למחרת נפגשתי עם שניים מחבריי בבית החייל. כשכבר עמדתי להיכנס לאחר ששמי הופיע ברשימת המוזמנים, נשאלתי ע"י אחד המאבטחים אם כל החבורה איתי, לא הסתכלתי לאחור כשאני מניח שהכוונה לשני חברי והשבתי שכן. באותו הרגע נהדפתי לאחור ונאמר לי שצריך לבדוק אם אני רשאי להיכנס.
אז גם שמתי לב לכך שמאחורי עמדו מספר חברי מרכז מוכרים ועוד מספר חובשי כיפות (בליכוד של שרון אין כניסה לחובשי כיפות ולכלבים). כנראה שאליהם התכוונו כששאלוני על החבורה.
הזמן חלף ללא מענה כשכל בקשותינו לקבלת הסבר מדוע נמנעת כניסתנו נענו ב "אני לא מזהה אתכם" תשובה של סלקטורית צעירה שקראה לעצמה בשם מורן לוי.
בעודנו ממתינים, עברו על פנינו "מוזמנים" רבים, אנשים בגיל העמידה (כזכור מדובר בכנס צעירים) , ילדים וכל מיני שכירי חרב אחרים שיענו אמן לכל מילה של שרון. חלק מהנכנסים דיברו ערבית , ואף אחד לא הציג תעודת חבר או הזמנה.
השר עוזי לנדאו, שיצא החוצה לברר מה קורה הבין מהר מאוד שלא יוכל לעזור מאחר שמורן שלנו, קיבלה הוראות מגבוה לא להכניס את מי שהיא לא מכירה. השר הודה בתסכול ש"אין מה לעשות, זהו משטר סובייטי".
בשעה 19:30 בערך, יצא קרייריסט צעיר קורן מאושר. "הוא התקבל במחיאות כפיים סוערות", היו דבריו. טוב שהאדם נברא עם אוזניים, חשבתי לעצמי, אחרת לא ניתן היה לעצור את חיוכו של הבחור.
אכן, ניכר היה שעבודת הכנה יסודית נעשתה לפני ועידה זו. שרון רצה להראות סוף סוף שתנועתו, אותה הוא דורס ומשפיל, התנועה המסרבת להיכנע ולוותר על עקרונותיה הישנים ואשר מביסה אותו בכל הצבעה למרות האיומים, הבריונות והשוחד, הנה הצעירים שלה תומכים בו.
לשם כך הובאו גייסות של שכירי חרב, נוער ליכוד מבוהל ומאוים (הנערים אוימו שאם יתנגדו לשרון יוצאו מהתנועה) ועוד כל מיני אומרי אמן מקצועיים.
בשעה 20:10 בערך נעשה הנס. לאחר שהכל היה נראה אבוד, אחד מאנשי המצודה הורה מסיבה לא ברורה להכניסנו לאולם. אולי חשב ששרון כבר מדבר וסכנת הבושה שיש אופוזיציה בתנועה נמוגה, אולי זו רוח הדמוקרטיה והמוסר שנכנסו בו ואולי נס של בורא עולם. בכל אופן, גם בהמשך עוכבנו ממושכות ע"י אנשי השב"כ, כנראה בהוראה מגבוה, והוכנסנו בשתי קבוצות דבר שגם כן התהפך לטובה.
נכנסתי ראשון לאולם, זועף וזועם על כל אותו הערב כמו גם על כל המצב. דריסת אידיאולוגיית התנועה, הזלזול במשאל המתפקדים, פטורי שרי האיחוד הלאומי והחיזורים הבלתי נגמרים אחר שמעון פרס, פושע אוסלו שאחראי במישרין לכל הזוועות שמדינתנו ועמנו עוברים בשנים האחרונות.
התקדמתי למטה במגמה להתקרב לשרון ובעודי מתקדם מספר צעירים שהיו באולם עוד קודם הניפו שלטי "תתפטר". באותו הרגע הגברתי מהירות וכשהייתי בטוח ששרון ישמע אותי צעקתי לעברו: "לך הביתה דיקטטור מושחת!", כך צעקתי מספר פעמים עד שכלבי השמירה של הדמוקרטיה הבריונים של עומרי שרון/אלפרון/שלומי עוז (מחק/י את המיותר) החלו לגרור אותי בדרך החוצה תוך שהם מפליאים בי את מכותיהם.
לאחר מכן התברר לי שכשאנחנו הוצאנו והוכנו, הקבוצה השנייה נכנסה לאולם, וכך לא נקטע רצף ההפרעות לרודן.
אנשים הוכו. לאחד שברו את המשקפיים, אחד נגרר ונחנק עם דגל ישראל (איזו אירוניה חשבתי לעצמי, היום משתמשים בדגל ישראל על מנת להכות בנאמני א"י, אלה שעדיין מאמינים בערכים שפעם כולם האמינו בהם ושהליכוד הוביל אותם), גם מהאחרים לא חסכו הבריונים את שבטם (הרי בשביל זה משלמים להם).
כך או אחרת, מוועידת הצעירים יצאה הבשורה: "צעירי הליכוד קראו לרה"מ להתפטר". אולי זה כדור שלג שמתחיל סוף סוף להתגלגל.
בחור חלקלק אחד טען שאנחנו בכלל לא ליכודניקים ושלא הצבענו ליכוד. מעניין מה היא הגדרתו של אותו קרייריסט למושג "ליכודניק". כי בעיניי, ליכודניק זה אהבת המולדת ולא תאוות שלטון. בעיני ליכודניק זה בית"רי, זה ה"הדר" הבית"רי המפורסם. ובעיניו זה הליכה עיוורת אחרי הדוצ'ה שרון וכנופיית השלטון המושחתת שלו גם אם הם מבצעים את תוכנית השמאל הקיצוני והסהרורי ביותר. או אולי אותם דוברי ערבית שהובאו בצורה מאורגנת הם ממשיכי דרכו של ז'בוטינסקי.
נכון, הצטרפתי למנהיגות יהודית לפני כשנה, זאת כי הבנתי סופית כי אין תוחלת למנהיגות שלא מתבססת על האמונה היהודית (אבל זה כבר נושא לדיון אחר). בעיניי מנהיגות יהודית מייצגת ציבור שהוא ליבת המחנה הלאומי ואם יש נטע זר במחנה הלאומי בכלל ובליכוד בפרט הרי שזהו הרודן הברברי וחבר מרעיו.
בדרכי חזרה פגשתי בחור ובחורה עם חולצות של "אזרחים חותמים הסכם" חוזרים מעבודתם, החתמת אזרחים על מסמך שכל כולו קריעת עם ישראל מארצו. שאלתי אותם כמה הם מרוויחים והם ענו ש- 22 ¤ לשעה.
אכן, לא קל להתמודד עם בריונים שכירי חרב ועם פעילים שכירי חרב כאשר אלה ואלה פועלים לניתוק עם ישראל ממולדתו, אך כשאני חושב על גיבורי התהילה של עם ישראל בגוש קטיף ובצפון השומרון אשר דבקים באדמת המולדת למרות התקפות טרור מחוץ ודה לגיטימציה מבית, אני שב ומתמלא תקווה ואומר לעצמי את משפט המחץ של השיר "איש מוזר" מאת נעמי שמר: "...לו יהי חלקי עימכם".