חכמים קוראים לצל הסוכה - צל האמונה, צלא דמהימנותא.

בדרך כלל, כאשר אדם יושב בביתו, בצל קורתו, לבו בטוח עליו ואינו מתיירא, ודווקא כשיוצא מביתו וישן בחוץ, בטחונו מתמעט מתוך שמתיירא מחיות רעות ומליסטים וכדו'. אבל אצל ישראל ההיפך. כל זמן שיושבים בבתיהם הם יראים שמא העושר והשלווה יביאום לידי גאווה וירום לבבם וישכחו את ד'.

כשמגיע סוכות, אדם מישראל יוצא מביתו וישן בסוכתו תחת צל האמונה. ליבו מתמלא ביטחון ושמחה, כי הוא עושה רצון קונו וחוסה בצל אמונתו של הקב"ה. ומי שחוסה בצל השכינה אין לו פחד כלל אלא רק שמחה. וכידוע, מצות ישיבה בסוכה ומצות יישוב ארץ ישראל דומות זו לזו. בסוכה, אדם נכנס עם כל גופו לתוך הסוכה, דר בה, אוכל שותה וישן בה ובזה מקיים מצות ישיבה בסוכה כהלכתה.

כך גם ישיבה בארץ ישראל. יהודי שעלה לארץ יושב בה וחי בה, עולה במדרגה ונמצא באווירה של ארץ ישראל המחכים, במקום שהשכינה מתגלה. וכאן בארץ ישראל, היהודים מתמלאים ביטחון וגבורה מתוך שהם שבים למעשה לביתם, למקומם הטבעי, ומקיימים את מצות בוראם בין שהם מודעים לכך ובין שאינם מודעים לכך.

נכון לעכשיו, כשם שכל רגע שיושבים בסוכה מקיימים מצות ישיבה בסוכה כך גם כל רגע שאנו יושבים ומיישבים את ארץ ישראל אנו מקיימים את מצות יישוב ארץ ישראל, וזוכים ומזכים את כלל ישראל וכלל העולם בגילוי כבוד השם יתברך. ובמיוחד היהודים המיישבים את גוש קטיף ושומרון ויהודה, אשר מוסרים נפשם, פשוטו כמשמעו, על יישוב ארצנו. זכות ארץ ישראל עומדת להם ותעמוד להם. האמונה שהם חוסים בה והולכים לאורה, היא ה"צלא דמהימנותא" של דורנו.

נברך אותם בברכת ד' ליהושע בן נון: חזקו ואמצו, ד' עמכם, אשריכם ואשרינו שיש לנו אנשים כמותכם.
בברכת חג סוכות שמח.

בציפייה לישועה השלמה.