ההטבות שבפתח המפעלים שבשדרות, כמו גם הצהרות חבר הקבינט לפיד על ביצור הגגות, המצטרפים לאזהרות החוזרות ונשנות לערבים של ראש הממשלה, שר הבטחון והרמטכ"ל, על מה שצה"ל יעשה להם אם ימשיכו בירי הטילים והפצמ"רים, מגלים שלמעשה למכובדים הללו אין תחמושת אמיתית בכליהם.
פתגם עממי אומר: כלב נובח אינו נושך. וההצהרות המרגיעות לתושבי שדרות מפחידות את מי שקורא בין השיטין. למעשה, עצם ההטבות שמורעפות על תושבי שדרות ואנו לא מדברים על תושבי גוש קטיף שאינם "נספרים" כלל על ידי הנהגת המדינה (כך למשל, ללוויות בשדרות רצה השרה לבני. לקטיף, כמו גם ללוויות חללי צה"ל לא היה ייצוג בדרג כזה). בצד ההבטחות למגן את גגות הבתים שם, מבהירים שאין לצפות להפסקת הירי.
ולכן, המפעלים יקבלו תמיכה, היצואנים עזרה, והתושבים סיוע. כל זה במקום לחסל את הירי מיסודו. משמע, ואני כותב זאת בחששות כבדים, אין לצה"ל יכולת לחסל את הירי על אזרחים ישראלים. הצבא ומפקדיו, אינם יכולים להגן על אזרחי ישראל. זה נתון שיש לחיות עימו. ומה שצריך זה לפנות את ...המקלטים בתל אביב. להקים סוללות חץ ברחבי הארץ, לבנות ממ"דים ולבטן את הגגות. וגם לחשוב על תמריצים שישאירו תושבים לגור בארצם שלהם.
נדמה לי שהתמונה התבהרה בסוכות עוד יותר. המתקפה רבת הזרועות, ביניהן: קסאמים על שדרות וסביבתה שרצחו שני ילדים קטנים, רצח האשה התמימה שרצה להנאתה ובריאותה והריגת שני החיילים באזור אלי סיני, הוכיחו את ההתארגנות של הערבים המחבלים. הם לומדים, מתאמנים, משתמשים במודיעין שדה, בונים צבא ומשתפרים בשיטות של רצח יהודים. אצלנו דורכים במקום ואפילו נסוגים. בעיקר בדרגים הבכירים.
כך, למשל, פורסמה ב"במחנה" אזהרה מפי "גורם צבאי בכיר" כי יש סיכוי לקאסמים גם ביש"ע, וכי נמל התעופה ומרכז הארץ, עלולים להיות תחת מתקפת טילים ומרגמות. מצחיק שצריך איש צבא עם משכורת גבוהה כדי להגיע למסקנות שכל ילד מגיע לבד. אני הקטן, סמ"ר במיל, כבר כתבתי על כך לפני כמה חודשים, במסגרת ייעוץ חינם לדרגים הבכירים.
כך גם גורם בכיר אחר הזהיר מפני "זליגת מידע על ייצור טילים מעזה ליהודה ושומרון". אזהרה מוזרה ביותר בהתחשב באמצעי התקשורת הקיימים כיום טלפון , אינטרנט, דיבור בע"פ וביקורים הדדיים. ומעל לכל, מסתבר שבשומרון יש גם כאלה היודעים קרוא וכתוב, ואפילו יודעים כימיה, לא פחות מאשר בעזה. והדיבורים הללו אינם מוסיפים ורק מעלים הרהורים נוגים באשר ליכולתם השכלית של ראשי הצבא. ויש לזכור שהם מופקדים על בטחוננו. ובעצם, על חיינו.
כל חייל יודע שהוא לא יכול, פירושו "לא רוצה". במקרה הזה יש לנו, אם כך, בעיה עמוקה יותר. אם אכן, הצבא לא רוצה, משמע שראש הממשלה, שריו והצמרת הבטחונית אינם דוברי אמת. הובטח לנו כי הדרג המדיני אינו מגביל את זה הצבאי. אמרו לנו גם שידיו של הצבא כבולות, כי אחרת הוא היה עושה מה שצריך להפסקת הירי. אז, יוצא מכך שהם רוצים באמת. דהיינו, נותרת התשובה שהם לא יכולים.
אלא שכל מי שמכיר את הצבא הלוחם, על קציניו וחייליו, יודע שהם מסוגלים. יש להם מוטיבציה, יכולת וכלים. האשם נעוץ במפקדים. משה יעלון מוצג בציבור כרמטכ"ל מצוין. נו, אז איך זה שהוא לא מסוגל לטפל בחבורת רוצחים כזאת? הכשלון, רב אלוף יעלון, יידבק אליך לכל ימי חייך. מופז היה רמטכ"ל מצוין אומרים לנו. וכיום הוא שר הבטחון, זה המחזיק בידיו את המערכות. וגם ראש הממשלה, רכב על הגל הבטחוני של עברו הצבאי בדרכו ללשכת ראש הממשלה.
אז מה קורה? הם לא יכולים? האומנם הצבא הזה שהביס את כל צבאות ערב ב"מלחמת ששת ימים", נצח ב"מלחמת השחרור" מול כוחות עודפים בהרבה, הפך את הקערה על פיה ב"מלחמת יום כיפור", אינו יכול להכריע את עזה הקטנה?
הגיע העת להחליף את ההנהגה הזאת. על פי האמרה שיוחסה לאריק שרון, כשהיה שר התשתיות. כאשר הטיל אז משימות והתשובה שקיבל היתה שזה בלתי אפשרי לעשות זאת ב- 30 יום, אמר: אם אתה לא יכול, אמצא מישהו שכן יכול.
נו? נמצא, אנחנו האזרחים, מישהו שיכול. אזרח במדינתו זכאי לחיות וזוהי זכותו הבסיסית. דומה שאפילו בית המשפט העליון, הדואג ל"מדתיות", יודה שזוהי זכות ראשונית ובעדיפות גבוהה.
פתגם עממי אומר: כלב נובח אינו נושך. וההצהרות המרגיעות לתושבי שדרות מפחידות את מי שקורא בין השיטין. למעשה, עצם ההטבות שמורעפות על תושבי שדרות ואנו לא מדברים על תושבי גוש קטיף שאינם "נספרים" כלל על ידי הנהגת המדינה (כך למשל, ללוויות בשדרות רצה השרה לבני. לקטיף, כמו גם ללוויות חללי צה"ל לא היה ייצוג בדרג כזה). בצד ההבטחות למגן את גגות הבתים שם, מבהירים שאין לצפות להפסקת הירי.
ולכן, המפעלים יקבלו תמיכה, היצואנים עזרה, והתושבים סיוע. כל זה במקום לחסל את הירי מיסודו. משמע, ואני כותב זאת בחששות כבדים, אין לצה"ל יכולת לחסל את הירי על אזרחים ישראלים. הצבא ומפקדיו, אינם יכולים להגן על אזרחי ישראל. זה נתון שיש לחיות עימו. ומה שצריך זה לפנות את ...המקלטים בתל אביב. להקים סוללות חץ ברחבי הארץ, לבנות ממ"דים ולבטן את הגגות. וגם לחשוב על תמריצים שישאירו תושבים לגור בארצם שלהם.
נדמה לי שהתמונה התבהרה בסוכות עוד יותר. המתקפה רבת הזרועות, ביניהן: קסאמים על שדרות וסביבתה שרצחו שני ילדים קטנים, רצח האשה התמימה שרצה להנאתה ובריאותה והריגת שני החיילים באזור אלי סיני, הוכיחו את ההתארגנות של הערבים המחבלים. הם לומדים, מתאמנים, משתמשים במודיעין שדה, בונים צבא ומשתפרים בשיטות של רצח יהודים. אצלנו דורכים במקום ואפילו נסוגים. בעיקר בדרגים הבכירים.
כך, למשל, פורסמה ב"במחנה" אזהרה מפי "גורם צבאי בכיר" כי יש סיכוי לקאסמים גם ביש"ע, וכי נמל התעופה ומרכז הארץ, עלולים להיות תחת מתקפת טילים ומרגמות. מצחיק שצריך איש צבא עם משכורת גבוהה כדי להגיע למסקנות שכל ילד מגיע לבד. אני הקטן, סמ"ר במיל, כבר כתבתי על כך לפני כמה חודשים, במסגרת ייעוץ חינם לדרגים הבכירים.
כך גם גורם בכיר אחר הזהיר מפני "זליגת מידע על ייצור טילים מעזה ליהודה ושומרון". אזהרה מוזרה ביותר בהתחשב באמצעי התקשורת הקיימים כיום טלפון , אינטרנט, דיבור בע"פ וביקורים הדדיים. ומעל לכל, מסתבר שבשומרון יש גם כאלה היודעים קרוא וכתוב, ואפילו יודעים כימיה, לא פחות מאשר בעזה. והדיבורים הללו אינם מוסיפים ורק מעלים הרהורים נוגים באשר ליכולתם השכלית של ראשי הצבא. ויש לזכור שהם מופקדים על בטחוננו. ובעצם, על חיינו.
כל חייל יודע שהוא לא יכול, פירושו "לא רוצה". במקרה הזה יש לנו, אם כך, בעיה עמוקה יותר. אם אכן, הצבא לא רוצה, משמע שראש הממשלה, שריו והצמרת הבטחונית אינם דוברי אמת. הובטח לנו כי הדרג המדיני אינו מגביל את זה הצבאי. אמרו לנו גם שידיו של הצבא כבולות, כי אחרת הוא היה עושה מה שצריך להפסקת הירי. אז, יוצא מכך שהם רוצים באמת. דהיינו, נותרת התשובה שהם לא יכולים.
אלא שכל מי שמכיר את הצבא הלוחם, על קציניו וחייליו, יודע שהם מסוגלים. יש להם מוטיבציה, יכולת וכלים. האשם נעוץ במפקדים. משה יעלון מוצג בציבור כרמטכ"ל מצוין. נו, אז איך זה שהוא לא מסוגל לטפל בחבורת רוצחים כזאת? הכשלון, רב אלוף יעלון, יידבק אליך לכל ימי חייך. מופז היה רמטכ"ל מצוין אומרים לנו. וכיום הוא שר הבטחון, זה המחזיק בידיו את המערכות. וגם ראש הממשלה, רכב על הגל הבטחוני של עברו הצבאי בדרכו ללשכת ראש הממשלה.
אז מה קורה? הם לא יכולים? האומנם הצבא הזה שהביס את כל צבאות ערב ב"מלחמת ששת ימים", נצח ב"מלחמת השחרור" מול כוחות עודפים בהרבה, הפך את הקערה על פיה ב"מלחמת יום כיפור", אינו יכול להכריע את עזה הקטנה?
הגיע העת להחליף את ההנהגה הזאת. על פי האמרה שיוחסה לאריק שרון, כשהיה שר התשתיות. כאשר הטיל אז משימות והתשובה שקיבל היתה שזה בלתי אפשרי לעשות זאת ב- 30 יום, אמר: אם אתה לא יכול, אמצא מישהו שכן יכול.
נו? נמצא, אנחנו האזרחים, מישהו שיכול. אזרח במדינתו זכאי לחיות וזוהי זכותו הבסיסית. דומה שאפילו בית המשפט העליון, הדואג ל"מדתיות", יודה שזוהי זכות ראשונית ובעדיפות גבוהה.