זה היה קצת מביך מפאת כבודה של הכנסת, אבל די נכון מבחינה פוליטית, שמה שנראה כמושב האחרון של עידן שרון, נפתח בצילו של ויסגלס. פרס הקדיש את רוב נאומו לוויסגלס, התווכח איתו ברוב רגש, ודרש משרון הבהרות. שרון כדרכו הבהיר שכן ולא ואולי, ושהוא יישאר נאמן לכל דבר והיפוכו, כפי שתמיד הצהיר או הכחיש. זה לא מאוד משנה כי ממילא גם בארץ וגם בעולם, אף אחד לא לוקח לריאות את המילים של שני הדינוזאורים האלה.
את פרס בגלל הפתטיות ההזויה הפרוסה תמיד מעל חזונותיו, ואת שרון כי כבר מזמן אף אחד לא מאמין לאף מילה שהוא אומר, אלא רק למה שהוא עושה. בחוגים קובעי הטעם, הכזבנות שלו כבר נחשבת לחיננית. כל עוד הוא מקדם את ה"התנתקות", לא חשוב מה הוא אומר ולמה הוא מתכוון. אדרבה, עדיף שישקר וימרח ויערפל ויפזר כזבים. זה יפה. זו "אירוניה דקה", "הומור שרוני מושחז", או "חוכמה פוליטית".
כך שלגופו של עניין, נשארנו עם ויסגלס. הוא שעיצב את מדיניותה של ממשלת שרון, והוא שאומר את האמת על כוונותיה, ועיקרן תחילה: כל התוכנית נועדה להשאיר במקומם 190 אלף מתוך 240 אלף מתנחלים. כלומר, חמישים אלף תושבים ייעקרו, והיתר יישארו במקומם עד שיתחיל משא ומתן עם הפלשתינים. נגד זה שמעון פרס יצא בשצף קצף. חמישים אלף נראה לו מספר זעום, אצבעוני, מיקרוסקופי. זו באמת כוונתך, מר שרון, לעקור רק חמישים אלף? מה ייצא מזה? מה הטעם בזה? אם זה כל מה שאתה מתכוון לעשות, אין לנו שום סיבה לתמוך בך.
שרון כאמור הכחיש באירוניה דקה כל קשר עם ויסגלס, וחזר בחינניות כזבנית על מחויבותו המעורפלת למפת הדרכים. אבל אנחנו כבר יודעים מהי תוכנית המינימום של שרון: חמישים אלף עקורים, גוש קטיף כפול שבע, שלושים מיליארד שקל. שרון חושב שזה מינימום, פרס חושב שזה כלום. לא שווה יריקה.
ויש פה מפגש מעניין עם שותף שלישי: יוסי ביילין. על פי מסמך ז'נבה הנשכח, שמונים אחוז של המתנחלים אמורים להישאר במקומם בהסדר הקבע. אם נאמץ את המספרים של ויסגלס, 190 אלף מתוך 240 אלף, הרי הפלא ופלא: כמעט בדיוק שמונים אחוז, אפילו טיפה פחות. אבל ביילין ושרון לא הולכים על אותו מספר: המינימום של שרון הוא המקסימום של ביילין.
יתר על כן, ביילין יודע שזו עקירה חורבנית ענקית, טרגית, לא אנושית. לכן הוא מציע לעשות אותה רק אחרי הסכם שלום של קבע עם גבולות מוסכמים וקץ הסכסוך. שרון מציע לעשות אותה כצעד ראשון, וללא כל תמורה. פרס חושב שהיא כלום, כסף קטן. ביילין מאמין שהוא יוכל לשכנע את ערפאת לקבל את המספר הזה כהגון. מתברר שצריך קודם לשכנע את פרס.
צאו מהשפניות
ונתניהו? מה הוא חושב על זה? לימור ליבנת, סילבן שלום, צחי הנגבי, וישראל כץ? מה דעתם? הנה שמעתם את ויסגלס. לא מדובר ביציאה מעזה, זו סתם סיסמה והיא בלוף. שרון מוביל את המדינה למינימום מיידי של עקירת חמישים אלף מתיישבים באופן חד צדדי וללא תמורה. זה עולה מהראיון של ויסגלס, כמו גם מהשכל הישר של כל משקיף. אתם הולכים על זה או לא? אנחנו רוצים לדעת. זכותנו לדעת. שמעון פרס דרש הבהרות. הוא שאל האם נכון שרק חמישים אלף ותו לא. שרון נתן לו להבין שיש על מה לדבר. אולי בסוף נעקור מאה אלף אולי יותר. אתם חברים לא ביקשתם שום הבהרה. למה? אין לכם מנדט להמשיך להסתתר בשפניות. אנחנו רוצים לשמוע את דעתכם.
ואחרונים בצומת הם "מורדי הליכוד". הם לא באמת מורדים, הרי שרון הוא המורד. הוא זה שמרד בהחלטות מרכז הליכוד, צפצף על הכרעת מתפקדי הליכוד, הפר את מצע הליכוד, והפך מקצה לקצה את ההבטחות של הליכוד לבוחריו. אבל בצומת שאליו הגענו נראה שאין להם ברירה. כן מורדים או לא מורדים, הם יהיו חייבים להסיר את הכפפות, או להעלם מהמפה. לברוח מהמליאה בשעת ההצבעה, עם כל הכבוד, זה מעשה אמיץ במונחים של אתמול, זה "מרד" של שלשום. כשהמינימום של שרון מונח יותר שמאלה מהמקסימום של ביילין, אי אפשר יהיה גם להיאבק ב"התנתקות" וגם לשמור על אחדות הליכוד. נגמרו האימונים, עכשיו זו כבר המלחמה עצמה.
סעו לסיני
והערה בעניין אחר לגמרי. המוני חכמים לאחר מעשה הציעו השבוע שאם יש התרעות חמות, המדינה לא תרשה לאזרחים לרדת לסיני, שלא תכסה את הביטוח שלהם, שתגנוב להם את המזוודות, שתעקם להם את היד, שתמשוך להם בזנב. תפסיקו. מדינה דמוקרטית לא סוגרת גבולות ולא מושכת בזנב של האזרח.
המדינה היא לא תחליף של אלוהים. היא לא חייבת לשמור על כל אזרח, היא לא יכולה לשמור על כל אזרח. מי שאחראי לשמור על חייך הוא אתה ולא המדינה, כשם שמי שאחראי לפרנס את משפחתך הוא אתה ולא המדינה. אתה יותר חכם ממנה ויותר אחראי ממנה, ואתה גם זה שנושא בתוצאות. הגבול פתוח, ואת ההתרעות שמעת, ועכשיו אתה מחליט. כך הכי צודק, הכי יעיל, וגם הכי בטוח. סעו לסיני.
את פרס בגלל הפתטיות ההזויה הפרוסה תמיד מעל חזונותיו, ואת שרון כי כבר מזמן אף אחד לא מאמין לאף מילה שהוא אומר, אלא רק למה שהוא עושה. בחוגים קובעי הטעם, הכזבנות שלו כבר נחשבת לחיננית. כל עוד הוא מקדם את ה"התנתקות", לא חשוב מה הוא אומר ולמה הוא מתכוון. אדרבה, עדיף שישקר וימרח ויערפל ויפזר כזבים. זה יפה. זו "אירוניה דקה", "הומור שרוני מושחז", או "חוכמה פוליטית".
כך שלגופו של עניין, נשארנו עם ויסגלס. הוא שעיצב את מדיניותה של ממשלת שרון, והוא שאומר את האמת על כוונותיה, ועיקרן תחילה: כל התוכנית נועדה להשאיר במקומם 190 אלף מתוך 240 אלף מתנחלים. כלומר, חמישים אלף תושבים ייעקרו, והיתר יישארו במקומם עד שיתחיל משא ומתן עם הפלשתינים. נגד זה שמעון פרס יצא בשצף קצף. חמישים אלף נראה לו מספר זעום, אצבעוני, מיקרוסקופי. זו באמת כוונתך, מר שרון, לעקור רק חמישים אלף? מה ייצא מזה? מה הטעם בזה? אם זה כל מה שאתה מתכוון לעשות, אין לנו שום סיבה לתמוך בך.
שרון כאמור הכחיש באירוניה דקה כל קשר עם ויסגלס, וחזר בחינניות כזבנית על מחויבותו המעורפלת למפת הדרכים. אבל אנחנו כבר יודעים מהי תוכנית המינימום של שרון: חמישים אלף עקורים, גוש קטיף כפול שבע, שלושים מיליארד שקל. שרון חושב שזה מינימום, פרס חושב שזה כלום. לא שווה יריקה.
ויש פה מפגש מעניין עם שותף שלישי: יוסי ביילין. על פי מסמך ז'נבה הנשכח, שמונים אחוז של המתנחלים אמורים להישאר במקומם בהסדר הקבע. אם נאמץ את המספרים של ויסגלס, 190 אלף מתוך 240 אלף, הרי הפלא ופלא: כמעט בדיוק שמונים אחוז, אפילו טיפה פחות. אבל ביילין ושרון לא הולכים על אותו מספר: המינימום של שרון הוא המקסימום של ביילין.
יתר על כן, ביילין יודע שזו עקירה חורבנית ענקית, טרגית, לא אנושית. לכן הוא מציע לעשות אותה רק אחרי הסכם שלום של קבע עם גבולות מוסכמים וקץ הסכסוך. שרון מציע לעשות אותה כצעד ראשון, וללא כל תמורה. פרס חושב שהיא כלום, כסף קטן. ביילין מאמין שהוא יוכל לשכנע את ערפאת לקבל את המספר הזה כהגון. מתברר שצריך קודם לשכנע את פרס.
צאו מהשפניות
ונתניהו? מה הוא חושב על זה? לימור ליבנת, סילבן שלום, צחי הנגבי, וישראל כץ? מה דעתם? הנה שמעתם את ויסגלס. לא מדובר ביציאה מעזה, זו סתם סיסמה והיא בלוף. שרון מוביל את המדינה למינימום מיידי של עקירת חמישים אלף מתיישבים באופן חד צדדי וללא תמורה. זה עולה מהראיון של ויסגלס, כמו גם מהשכל הישר של כל משקיף. אתם הולכים על זה או לא? אנחנו רוצים לדעת. זכותנו לדעת. שמעון פרס דרש הבהרות. הוא שאל האם נכון שרק חמישים אלף ותו לא. שרון נתן לו להבין שיש על מה לדבר. אולי בסוף נעקור מאה אלף אולי יותר. אתם חברים לא ביקשתם שום הבהרה. למה? אין לכם מנדט להמשיך להסתתר בשפניות. אנחנו רוצים לשמוע את דעתכם.
ואחרונים בצומת הם "מורדי הליכוד". הם לא באמת מורדים, הרי שרון הוא המורד. הוא זה שמרד בהחלטות מרכז הליכוד, צפצף על הכרעת מתפקדי הליכוד, הפר את מצע הליכוד, והפך מקצה לקצה את ההבטחות של הליכוד לבוחריו. אבל בצומת שאליו הגענו נראה שאין להם ברירה. כן מורדים או לא מורדים, הם יהיו חייבים להסיר את הכפפות, או להעלם מהמפה. לברוח מהמליאה בשעת ההצבעה, עם כל הכבוד, זה מעשה אמיץ במונחים של אתמול, זה "מרד" של שלשום. כשהמינימום של שרון מונח יותר שמאלה מהמקסימום של ביילין, אי אפשר יהיה גם להיאבק ב"התנתקות" וגם לשמור על אחדות הליכוד. נגמרו האימונים, עכשיו זו כבר המלחמה עצמה.
סעו לסיני
והערה בעניין אחר לגמרי. המוני חכמים לאחר מעשה הציעו השבוע שאם יש התרעות חמות, המדינה לא תרשה לאזרחים לרדת לסיני, שלא תכסה את הביטוח שלהם, שתגנוב להם את המזוודות, שתעקם להם את היד, שתמשוך להם בזנב. תפסיקו. מדינה דמוקרטית לא סוגרת גבולות ולא מושכת בזנב של האזרח.
המדינה היא לא תחליף של אלוהים. היא לא חייבת לשמור על כל אזרח, היא לא יכולה לשמור על כל אזרח. מי שאחראי לשמור על חייך הוא אתה ולא המדינה, כשם שמי שאחראי לפרנס את משפחתך הוא אתה ולא המדינה. אתה יותר חכם ממנה ויותר אחראי ממנה, ואתה גם זה שנושא בתוצאות. הגבול פתוח, ואת ההתרעות שמעת, ועכשיו אתה מחליט. כך הכי צודק, הכי יעיל, וגם הכי בטוח. סעו לסיני.