הדמוקרטיה שלנו היא דמוקרטיה ייצוגית. משמעות הדבר הוא שמקור הסמכות הוא העם, והוא בוחר נציגים אשר ייצגו אותו בתהליך החקיקה והשלטון.
נציגים אלה נבחרים על פי רשימות ולא אישית. הרשימות מציגות לפני הבוחר את ה"מצע", שהם עיקרי הדרך, בה הם מתחייבים ללכת אם יבחרו.
"מצע" אינו חוזה במשמעותו המשפטית, אלא הצהרת כוונות. אבל ה"מצע" הוא הצהרת כוונות מחייבת וציבורית.
גניבת דעת אומנם אינה גניבה "משפטית" אלא גניבה "ציבורית". על כן גניבת דעתו של הבוחר על ידי הבאתו לקלפי באמונה שהנך מתכוון לדבר אחד, ואחר כך אינך עושה כך, היא גניבה לכל דבר ועניין.
מפלגת הליכוד העמידה בראשה מנהיג אשר הציג מצג שהיום מתברר שהוא מצג שווא. הוא אומנם אמר כל מיני מילים כמו "החלטות כואבות" ו"ויתורים כואבים" אבל גם הוא וגם אנחנו יודעים שהדבר נעשה, במופגן, כדי לכסות את ישבנו. הדברים נאמרו כך שהיינו אמורים להבין שאין כוונה כזאת. זאת אכן מה שהבוחר הבין, ועל זה בחר.
היום מתעוררת אותה מפלגה, אשר הציגה את "מצעה" לבוחר ומוצאת שראשה גנב אותה, כאילו זה ברכוש של אבא שלו. ראש המפלגה אמר למפלגתו "או שתעשו מה שאני החלטתי או שאני מפרק אתכם". "תזכרו שאתם נבחרתם בגללי ולא אני בגללכם".
זה מעשה שנעשה רק במשטרים דיקטטוריים, החל מלואי ה 14 ועד היטלר, מאו צה טונג, סטלין, פידל קסטרו, ועוד כהנה וכהנה שאנו איננו רוצים להשתייך אליהם.
מה אמורה לעשות מפלגה שראשה "מצפצף עליה". היא אמורה באותו יום לגרשו מראשותה. מפלגת הליכוד לא עשתה זאת ועל כן דינה נחרץ.
ראו את מפלגת "שינוי", בסיפור ח"כ פריצקי. בלי להיכנס לעצם הסיפור, כאשר חבר מפלגה, ואפילו שר מטעמה, עשה או נחשד במעשה אשר פוגע בתדמית המפלגה , הוא עף באותו היום.
מפלגת הליכוד לא השכילה להעיף את ראשה ברגע שהתברר שהפך את עורו, ברגע שהתברר שמנהיג רימה את מפלגתו היא חייבת להקיאו באותו היום, ולבחור אחר תחתיו.
אמנם לא ניתן להוציאו מחברותו בכנסת, ואפילו לא מראשות הממשלה, אלא בהליך מסובך שבו הוא יכול להיעזר בדיוק באלה שאינם רוצים את טובת המפלגה ואלה אותם היא מייצגת. אבל ניתן בהחלט להפוך אותו למין ח"כ פריצקי מספר 2.
את זה הייתה מפלגה החפצה להיות רלוונטית צריכה לעשות. אחרת היא שרך עודף של מנהיג שהתברר שהוא נוכל .
כיון שלא עשתה זאת המפלגה "לא יוצאת טוב מן העניין". אם לא תתעשת ותגרש את הנוכל העומד בראשה משורותיה מיד, אזי אבד זכות קיומה, ודרכה לפח האשפה של העשייה הציבורית היא בלתי נמנעת.
נציגים אלה נבחרים על פי רשימות ולא אישית. הרשימות מציגות לפני הבוחר את ה"מצע", שהם עיקרי הדרך, בה הם מתחייבים ללכת אם יבחרו.
"מצע" אינו חוזה במשמעותו המשפטית, אלא הצהרת כוונות. אבל ה"מצע" הוא הצהרת כוונות מחייבת וציבורית.
גניבת דעת אומנם אינה גניבה "משפטית" אלא גניבה "ציבורית". על כן גניבת דעתו של הבוחר על ידי הבאתו לקלפי באמונה שהנך מתכוון לדבר אחד, ואחר כך אינך עושה כך, היא גניבה לכל דבר ועניין.
מפלגת הליכוד העמידה בראשה מנהיג אשר הציג מצג שהיום מתברר שהוא מצג שווא. הוא אומנם אמר כל מיני מילים כמו "החלטות כואבות" ו"ויתורים כואבים" אבל גם הוא וגם אנחנו יודעים שהדבר נעשה, במופגן, כדי לכסות את ישבנו. הדברים נאמרו כך שהיינו אמורים להבין שאין כוונה כזאת. זאת אכן מה שהבוחר הבין, ועל זה בחר.
היום מתעוררת אותה מפלגה, אשר הציגה את "מצעה" לבוחר ומוצאת שראשה גנב אותה, כאילו זה ברכוש של אבא שלו. ראש המפלגה אמר למפלגתו "או שתעשו מה שאני החלטתי או שאני מפרק אתכם". "תזכרו שאתם נבחרתם בגללי ולא אני בגללכם".
זה מעשה שנעשה רק במשטרים דיקטטוריים, החל מלואי ה 14 ועד היטלר, מאו צה טונג, סטלין, פידל קסטרו, ועוד כהנה וכהנה שאנו איננו רוצים להשתייך אליהם.
מה אמורה לעשות מפלגה שראשה "מצפצף עליה". היא אמורה באותו יום לגרשו מראשותה. מפלגת הליכוד לא עשתה זאת ועל כן דינה נחרץ.
ראו את מפלגת "שינוי", בסיפור ח"כ פריצקי. בלי להיכנס לעצם הסיפור, כאשר חבר מפלגה, ואפילו שר מטעמה, עשה או נחשד במעשה אשר פוגע בתדמית המפלגה , הוא עף באותו היום.
מפלגת הליכוד לא השכילה להעיף את ראשה ברגע שהתברר שהפך את עורו, ברגע שהתברר שמנהיג רימה את מפלגתו היא חייבת להקיאו באותו היום, ולבחור אחר תחתיו.
אמנם לא ניתן להוציאו מחברותו בכנסת, ואפילו לא מראשות הממשלה, אלא בהליך מסובך שבו הוא יכול להיעזר בדיוק באלה שאינם רוצים את טובת המפלגה ואלה אותם היא מייצגת. אבל ניתן בהחלט להפוך אותו למין ח"כ פריצקי מספר 2.
את זה הייתה מפלגה החפצה להיות רלוונטית צריכה לעשות. אחרת היא שרך עודף של מנהיג שהתברר שהוא נוכל .
כיון שלא עשתה זאת המפלגה "לא יוצאת טוב מן העניין". אם לא תתעשת ותגרש את הנוכל העומד בראשה משורותיה מיד, אזי אבד זכות קיומה, ודרכה לפח האשפה של העשייה הציבורית היא בלתי נמנעת.