כתב מורנו ורבינו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, בהתייחסו ללגטימיות של משאל עם בהקשר מסירת חלקים מארץ ישראל לנכרים –"כלפי הדברים הבטלים על עריכת משאל עם"...

..."הארץ הזאת, לכל מרחבי גבולותיה, כולה שייכת לכל עם ישראל כולו... אנחנו מיליוני היהודים הנמצאים כאן הננו נציגים שליחים של העם הזה, הננו חלק חשוב של העם הזה, ולא רובו ככולו. הממשלה של שטחי הארץ הזאת ושלנו היושבים בה, איננה הממשלה של עם ישראל כולו, אלא של חלקו החשוב הזה ושל היושבים בה בארצנו זאת"...

..."אנחנו הנציגים השליחים של עמנו, בשובנו ציונה, אין לנו כל זכות וכוח משפטי והיסטורי בשם עם ישראל, לכל סידורים קבועים בבעלות חלקי ארצנו זאת. כל סידורים שיעשו, חלילה, בניגוד לשייכות המוחלטת של כל חלקי ארצנו זאת אל עם ישראל, הם שלא כהלכה ושלא כצדק ההיסטורי, וכמפורש בתורה ובנביאים האלוקיים, והם בגידה ומעילה בשליחותנו תפקידנו וייעודנו, מתוך טשטוש-תודעה גלותי, והרי הם בטלים ומבוטלים ואין להם כל ערך ממשי מציאותי וחוקי". 'ואי עביד לא מהני'.

..."ודבר בורא השמים והארץ וקורא הדורות, הבוחר בעמו ובנחלתו, ומשיב בניו לגבולותיהם, ומחזיר שכינתו בתוכם, קיים וקבוע לעד ולעולם"(להלכות ציבור, קד').

כך כתב ביום יד' מרחשוון תשל"ז, לפני 28 שנה. מספר חודשים לאחר מכן, הוסיף והבהיר:

"כל הדיבורים האלה על 'משאל עם', ביחס אל חלקי ארץ חיינו הם דברים בטלים ומבוטלים. כל הארץ הזאת כולה, לכל חלקיה שטחיה וגבולותיה, היא שייכת אל כל עם ישראל כולו, ולכל חלקיו ותפוצותיו. אנחנו, מספר היהודים הזוכים ויושבים ומיישבים בארץ הזאת, הננו נציגים ושליחים של כל עמנו כולו, לתיקון ולא לקלקול. בשום אופן איננו רשאים למעול בשליחותנו ולבגוד בתפקידנו הגדול, בדברי ימי ישראל ותקומת תחייתו.."(שם, קיט').

דברים ברורים ביותר. אין כל לגיטימיות למשאל עם. לא יכול לקום דור אחד בעם ישראל, ולהחליט לפתע שהוא מוותר על חלקים מארץ ישראל. מנגד, יאמר מי שיאמר, כי דברים כאלה יכולים לצאת רק מ"משיחיים", לא מציאותיים, וכן הלאה. ובכן, דעו לכם, כי דברים דומים מאד, כמעט זהים, אמר וכתב גם דוד בן גוריון, באופן שאינו משתמע לשתי פנים. הוא גם היה "משיחי"?

כל יהודי שמחובר לשורשיו, וזוכר מאין בא העם הזה, יבין שזוהי האמת היהודית הפשוטה. ארץ ישראל היא נחלת אבותינו על פי דברו של "בורא השמיים והארץ, הבוחר בעמו ובנחלתו, ומשיב בנים לגבולותיהם..". אשר על כן, לו היה כל הדור כולו מוכן לתת את הארץ לזרעו של ישמעאל, ולו אף אברהם אבינו בכבודו ובעצמו היה עומד כאן לפנינו, ולפני בורא עולם, ואומר "לו ישמעאל יחיה לפניך", היינו משיבים לו כדבר ד' "את בריתי אקים את יצחק". זוהי ברית אלוקית שאינה נתונה לבחירתנו. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, בצו אלוקי, שלא תוכל יד אנוש, ואפילו תהא זו ידו של דור, לשנותו. זוהי מציאות אלוקית, ונצחית.

מי שהאריך במו ידיו את ימיה של הממשלה הזו. מי שאפשר לביזיון ה"התנתקות" להתפתח עוד ועוד. מי שמשך ומושך את ייסוריהם של תושבי הגוש המצפים להפלת הממשלה ותכניותיה, כמי שמצפה ליום יציאתו מן הכלא. מי שגרם לעם ישראל לבזבז עוד ועוד ימי עבודה, וכסף רב, על מאבק בתכניות הנוראות של הממשלה המונשמת הזאת. מי שהיה יכול בהרמת יד, נאמנה, מאמינה, לא מתחכמת, נקייה מנגיעות, ומרוממת מעל שיקולים פוליטיים קטנוניים, להפיל את הממשלה, ולא עשה זאת, מי שהביאנו אל השוקת השבורה, אל יתהדר בכך שאילץ את הרבנים לחתום על משאל עם, בניגוד להשקפתם, בניגוד לתורת רבם, רק מתוך ניסיון של אין ברירה להציל את ההתיישבות בגוש קטיף.

ואנחנו החיילים הקטנים, לא נתבלבל בעת הזאת. עם ישראל עמד במצבים קשים הרבה יותר, וניצח. "הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם" אומר הנביא. לימדנו הרב צבי יהודה זצ"ל, שמצווה להתבונן וללמוד מדמותו של אברהם אבינו. הוא כבר זקן, היא כבר זקנה, אפסו הסיכויים, ואז מגיע הצחוק הגדול. "צחוק עשה לי אלוקים, כל השומע יצחק לי". הקב"ה מצפה מאיתנו לאמונה גדולה, גם כשנראה שמצבנו קשה. הצחוק האלוקי בא יבוא. "יושב בשמים ישחק, ד' ילעג למו".

לסיום ובקצרה, מספר מילים להוזי ה"פרגמטיזם" הפוליטי. הבחירות דווקא נראות קרובות מתמיד. יש לצפות ליחסי כוחות חדשים בין המפלגות, שישנו את מצבנו הפוליטי, לטובה. אם כבר משקיעים כוח ומשאבים, למה לבזבז על משאל עם? הבה נשקיע בשינוי, אמיתי ומתמשך, של המפה הפוליטית.