ההפטרה אותה נקרא השבת, עוסקת במערכת היחסים המופלאה, שנרקמה בין יונתן, יורש העצר של שאול ובין דוד, שנמשח על ידי שמואל כמחליפו של שאול, וממילא, כמי שעתיד לתפוס את מקומו העתידי של יונתן.
חז"ל מביאים בשמו של רבי יהושע בן פרחיה את המימרא הבאה "תניא, אמר ר' יהושע בן פרחיה: בתחילה כל האומר עלה לה (בתחילה הייתי שונא את הרבנות (נשיאות) וכל האומר לי עלה לגדולה-רש"י), אני כופתו ונותנו לפני הארי (ועכשיו שעליתי לגדולה ואני מכהן כנשיא), עתה כל האומר לי לירד ממנה, אני מטיל עליו קומקום של חמין, שהרי שאול ברח ממנה (שהיה בתחילה "נחבא אל הכלים" ,שמואל א' י', כ"ב) וכשעלה בקש להרוג את דוד (ואף את יונתן, שהרי הטיל את חניתו בשניהם (שם י"ח י"א, י"ט י', כ' ל"ג ועוד)" (מנחות דף ק"ט ע"ב).
כבר בפגישה הראשונה של דוד ויהונתן, לאחר הכאת גליית הפלישתי מספר הכתוב "ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו ויאהבהו יהונתן כנפשו: ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו: ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו" (שם י"ח א'-ד').
העברת הבגדים לאורך כל התנ"ך משמעותה העברת התפקיד (עיין במדבר כ', כ"ח בעניין העברת הכהונה מאהרן לאלעזר, מלכים א' י"ט, י"ט בהעברת תפקיד הנביא מאליהו לאלישע, ישעיהו כ"ב כ"א בהעברת מעמדו השלטוני של שבנא לאליקים).כך גם סוכם בפגישתם האחרונה "ויקם יהונתן בן שאול וילך אל דוד חרשה ויחזק את ידו באלהים: ויאמר אליו אל תירא כי לא תמצאך יד שאול אבי ואתה תמלך על ישראל ואנכי אהיה לך למשנה וגם שאול אבי ידע כן: ויכרתו שניהם ברית לפני ה'" (שם כ"ג ט"ז-י"ח).
ננסה לבדוק מה משמעותם של הפסוקים הראשונים של הפטרתנו, שנראים במבט ראשון סתומים וחתומים. "ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך: ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל " (שם כ' ).
כמה שאלות עלינו לשאול:
1. וכי דוד לא ידע שמחר ראש חדש והרי עובדה זו גלויה ומפורסמת לכל?
2. מה החידוש בכך שמקומו של דוד יפקד, והרי דוד כבר ברח מביתו לאחר כמה וכמה ניסיונות התנקשות בחייו שהאחרונה בהם הייתה ניסיון להרגו במיטתו?
3. מה פשר השילוש?
4. מאין ולאן דוד אמור לרדת מאוד?
5. מהו המקום?
6. מהו אבן האזל?
ננסה להסביר את הדברים בדרך ששמעתי מפי, מורי ורבי, הרב יהושע בכרך זצ"ל. גם בפסוקים אלה מנבא יהונתן לדוד על כך שהעתיד שייך לדוד ולביתו.
מלכות בית דוד נמשלה פעמים רבות ללבנה, כך אנו מדגישים בכל חודש (לרוב במוצאי שבת) בזמן ברכת הלבנה. אם כך "מחר חדש" פירושו: בעתיד הקרוב, מחר תתחדש הלבנה=מלכות בית דוד. מקומו של דוד לא יפקד במשמעות של נפקד=חסר, אלא במשמעות של תפקיד=פקיד, דוד לפי זה ימונה לתפקידו וישב על מושבו=כס המלכות.
"ושלשת" משמעותו גם היא שלטון ומינוי כמו "ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו" (שמות י"ד ז'). "תרד" גם הוא מלשון שלטון כמו " וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה " (בראשית א' כ"ח). לפי זה "תרד מאוד" משמעותו שלטונך יהיה חזק מאוד.
עכשיו עובר יהונתן לנבואה על עוד שני יסודות חשובים במלכות ישראל. הראשון הוא "המקום", אותו "מקום" שאברהם ראה מרחוק ענן קשור עליו, עליו נאמר "והיה המקום אשר יבחר ה' אלהיכם בו לשכן שמו שם " (דברים י"ב י"א). זו נבואה על כך שבית דוד יזכה למצוא את המקום ולבנות עליו את בית הבחירה. השני הוא "אבן האזל" והוא כנראה רומז לשכניו של מקום, בית הדין שיושב בלשכת הגזית והא זה שמשלים את החוט המשולש קדושה מלכות ומשפט.
הבה נתפלל כי נזכה גם אנו שירבו בתוכנו אצילי נפש, כמו יהונתן, ונזכה גם אנו לקיום נבואתו.
הרב יוסף כרמל הוא ראש כולל "ארץ חמדה".
חז"ל מביאים בשמו של רבי יהושע בן פרחיה את המימרא הבאה "תניא, אמר ר' יהושע בן פרחיה: בתחילה כל האומר עלה לה (בתחילה הייתי שונא את הרבנות (נשיאות) וכל האומר לי עלה לגדולה-רש"י), אני כופתו ונותנו לפני הארי (ועכשיו שעליתי לגדולה ואני מכהן כנשיא), עתה כל האומר לי לירד ממנה, אני מטיל עליו קומקום של חמין, שהרי שאול ברח ממנה (שהיה בתחילה "נחבא אל הכלים" ,שמואל א' י', כ"ב) וכשעלה בקש להרוג את דוד (ואף את יונתן, שהרי הטיל את חניתו בשניהם (שם י"ח י"א, י"ט י', כ' ל"ג ועוד)" (מנחות דף ק"ט ע"ב).
כבר בפגישה הראשונה של דוד ויהונתן, לאחר הכאת גליית הפלישתי מספר הכתוב "ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו ויאהבהו יהונתן כנפשו: ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו: ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו" (שם י"ח א'-ד').
העברת הבגדים לאורך כל התנ"ך משמעותה העברת התפקיד (עיין במדבר כ', כ"ח בעניין העברת הכהונה מאהרן לאלעזר, מלכים א' י"ט, י"ט בהעברת תפקיד הנביא מאליהו לאלישע, ישעיהו כ"ב כ"א בהעברת מעמדו השלטוני של שבנא לאליקים).כך גם סוכם בפגישתם האחרונה "ויקם יהונתן בן שאול וילך אל דוד חרשה ויחזק את ידו באלהים: ויאמר אליו אל תירא כי לא תמצאך יד שאול אבי ואתה תמלך על ישראל ואנכי אהיה לך למשנה וגם שאול אבי ידע כן: ויכרתו שניהם ברית לפני ה'" (שם כ"ג ט"ז-י"ח).
ננסה לבדוק מה משמעותם של הפסוקים הראשונים של הפטרתנו, שנראים במבט ראשון סתומים וחתומים. "ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך: ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל " (שם כ' ).
כמה שאלות עלינו לשאול:
1. וכי דוד לא ידע שמחר ראש חדש והרי עובדה זו גלויה ומפורסמת לכל?
2. מה החידוש בכך שמקומו של דוד יפקד, והרי דוד כבר ברח מביתו לאחר כמה וכמה ניסיונות התנקשות בחייו שהאחרונה בהם הייתה ניסיון להרגו במיטתו?
3. מה פשר השילוש?
4. מאין ולאן דוד אמור לרדת מאוד?
5. מהו המקום?
6. מהו אבן האזל?
ננסה להסביר את הדברים בדרך ששמעתי מפי, מורי ורבי, הרב יהושע בכרך זצ"ל. גם בפסוקים אלה מנבא יהונתן לדוד על כך שהעתיד שייך לדוד ולביתו.
מלכות בית דוד נמשלה פעמים רבות ללבנה, כך אנו מדגישים בכל חודש (לרוב במוצאי שבת) בזמן ברכת הלבנה. אם כך "מחר חדש" פירושו: בעתיד הקרוב, מחר תתחדש הלבנה=מלכות בית דוד. מקומו של דוד לא יפקד במשמעות של נפקד=חסר, אלא במשמעות של תפקיד=פקיד, דוד לפי זה ימונה לתפקידו וישב על מושבו=כס המלכות.
"ושלשת" משמעותו גם היא שלטון ומינוי כמו "ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו" (שמות י"ד ז'). "תרד" גם הוא מלשון שלטון כמו " וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה " (בראשית א' כ"ח). לפי זה "תרד מאוד" משמעותו שלטונך יהיה חזק מאוד.
עכשיו עובר יהונתן לנבואה על עוד שני יסודות חשובים במלכות ישראל. הראשון הוא "המקום", אותו "מקום" שאברהם ראה מרחוק ענן קשור עליו, עליו נאמר "והיה המקום אשר יבחר ה' אלהיכם בו לשכן שמו שם " (דברים י"ב י"א). זו נבואה על כך שבית דוד יזכה למצוא את המקום ולבנות עליו את בית הבחירה. השני הוא "אבן האזל" והוא כנראה רומז לשכניו של מקום, בית הדין שיושב בלשכת הגזית והא זה שמשלים את החוט המשולש קדושה מלכות ומשפט.
הבה נתפלל כי נזכה גם אנו שירבו בתוכנו אצילי נפש, כמו יהונתן, ונזכה גם אנו לקיום נבואתו.
הרב יוסף כרמל הוא ראש כולל "ארץ חמדה".