"ויאמר אבימלך אל יצחק, לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד. וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם... ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים, ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו, ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה, ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות, ויאמר כי עתה הרחיב ד' לנו ופרינו בארץ" (בראשית כ"ו, ט"ז-כ"ב).

אחרי שאבימלך אומר ליצחק "לך מעמנו" בוחר יצחק לחנות בנחל גרר. מסביר אור החיים הקדוש, כי יצחק לא רצה לעקור דירתו מארץ פלשתים שכן כבר צווה על ידי הקב"ה "גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל, והקמותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך... ונתתי לזרעך את כל הארצות האל, והתברכו בזרעך כל גויי הארץ" (כ"ו ג'-ד').

ולחיזוק רוחו של יצחק אומר לו הקב"ה "אל תירא כי אתך אנכי" (כ"ו כ"ד), מכיוון שיצחק הושפל על ידי מלך פלשתים שאמר לו "לך מעמנו" חש כי ד' עזבו חס וחלילה, לזה אמר "אל תירא לא עזבתיך אתך אני" (אור החיים שם).

מלחמת הבארות בין רועי יצחק לרועי פלשתים רמז גדול יש בה לעתיד לבוא כדברי הרמב"ן: שלוש הבארות רומזות לשלושת בתי המקדש וליחסם של אומות העולם לישראל: מקדש ראשון כנגד הבאר הראשונה הנקראת עשק - שאומות העולם עשקו אותנו והחריבו את בית מקדשנו. מקדש שני נקרא כנגד הבאר השנייה הנקראת שטנה, כנגד שטנת אומות העולם שהחריבו את הבית השני וממשיכים לצערנו לשנוא אותנו עד היום. אבל הבאר השלישית נקראת רחובות כנגד הבית השלישי שייבנה במהרה בימינו, שייעשה בלא ריב והאל ירחיב את גבולנו ופרינו ורבינו בארץ. אז כל העמים יעבדוהו שכם אחד (עיין רמב"ן שם).

נכון לעכשיו, אבימלך מלך פלישתים נהג ביצחק אבינו כשם שנוהגים בנו היום אומות העולם על ידי תוכניות "מפת הדרכים" ו"תכנית ההתנתקות" ולוחצים עלינו מבית ומחוץ "לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד". לך מעמנו - מעזה ומגוש קטיף; לך מעמנו - מיהודה ושומרון; לך מעמנו - מהגולן; לך מעמנו - מירושלים וכן הלאה, לא יקום ולא יהיה.

גם כשאנו חופרים בארות מים חיים להפריח את השממה הארצית והרוחנית הם סותמים אותם. מהם ממשיכים לעשוק אותנו ולשנוא אותנו כשמות הבארות הראשונות, אבל אנו מאמינים בני מאמינים שלא ירחק היום והלחץ שאומות העולם מבית ומחוץ מפעילים עלינו והערבים הנלחמים בנו יסורו מעלינו מתוך שנהיה מאוחדים וחזקים רוחנית, צבאית וכלכלית.

הם יבינו שתחיית ישראל בארצו היא לטובתם ולא לרעתם, חלילה. ישראל באמת הם אור לגויים. אדרבא, כמו בהצהרת בלפור יבינו אומות העולם ששיבת ישראל לגבולות התנ"כיים הנרמזת בבאר השלישית רחובות - שירחיב גבולותינו, היא תביא ברכה, אורה וטובה לאנושות ותתקיים בנו ההבטחה האלוקית "ונתברכו בזרעך כל גויי הארץ" (כ"ו כ"ד).

מצפה לישועה שלמה.



המאמר מופיע בגיליון התורני "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר בירושלים .