נביאינו וחכמינו לימדונו שבעקבתא דמשיחא, בזמן הקץ המגולה, כאשר יהיה קיבוץ גלויות ומיליוני יהודים יעלו לארץ, וארץ ישראל תפרח ותתן פריה לעמי ישראל כי קרבו לבוא, אז יהיה משבר גדול מבית ומחוץ בישראל (עיין סנהדרין צ"ח).
מבית: החוצפה תגדל במדינה, הממשלה תיהפך למינות, אנשי הגבול, המתיישבים המוסרים נפשם על כלל ישראל יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, המוסר יתדרדר, חוכמת הסופרים תסרח, אין תוכחה, יראי חטא ימאסו, והאמת תהיה נעדרת. לא יכבדו זה את זה , נערים פני זקנים ילבינו והתא המשפחתי יהיה נתון במשברים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו (ע' סוטה מ"ט).
מחוץ: אומות העולם ילחצו עלינו ויתכננו תוכניות לנשל אותנו מארצנו ומירושלים לב האומה חס וחלילה, כדברי דוד המלך ע"ה "למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק, יתייצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ד' ועל משיחו" (תהילים ב' א'-ב'). הם לא ישלימו עם תחיית עם ישראל בארצו וילחמו בנו כדי לכבות חלילה את נר ישראל כשם שעשו זאת לפני הקמת המדינה ולאחריה, כפי שמתארים זאת הנביאים יחזקאל וזכריה במלחמות גוג ומגוג.
נכון לעכשיו, אנו רואים עין בעין כיצד מתממשים דברי הנביאים והחכמים. כיצד משבר ערכי מוסרי וחברתי מתחולל מבית, וכיצד אומות העולם בכלל, ובפרט ארה"ב ואירופה, לוחצים עלינו לחזור לגבולות 67, שהם כגבולות אשוויץ (כפי שהתבטא אחד המדינאים בעבר), ולהקים לערבים הטרוריסטים הרצחניים מדינה בלב ליבה של ארץ ישראל.
במצב זה יש להתחזק מאוד כדבר ד' ליהושע בן נון "חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם לתת להם" (יהושע א' פסוק ו'). יש להילחם על אחיזתנו בארץ ישראל, להיאחז בציפורניים בכל פיסת קרקע מתוך אמונה מוחלטת שזאת הארץ שנשבע ד' לאבותינו ולנו לתת לנו. יש להתחזק בתורה "רק חזק ואמץ מאד לשמור ולעשות ככל התורה אשר צווך משה עבדי, אבל תסור ממנו ימין ושמאל". יש ללמוד וללמד תורה לעם ישראל.
לימוד התורה מחזק את רוחנו וליבנו ויתקיים בנו "אז תצליח את דרכך ואז תשכיל" (שם ח'). וביחס לאויבים הלוחצים עלינו "הלוא ציויתיך חזק ואמץ אל תערץ ואת תחת, כי עמך ד' אלוקיך בכל אשר תלך" (שם ט'). ומתוך שנתחזק ונתאמץ, נמשיך לצעוד באמונה ובביטחון במעלה הדרך לגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.
מהמצפה לישועה שלמה.
המאמר מופיע בגיליון התורני "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר בירושלים .
מבית: החוצפה תגדל במדינה, הממשלה תיהפך למינות, אנשי הגבול, המתיישבים המוסרים נפשם על כלל ישראל יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, המוסר יתדרדר, חוכמת הסופרים תסרח, אין תוכחה, יראי חטא ימאסו, והאמת תהיה נעדרת. לא יכבדו זה את זה , נערים פני זקנים ילבינו והתא המשפחתי יהיה נתון במשברים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו (ע' סוטה מ"ט).
מחוץ: אומות העולם ילחצו עלינו ויתכננו תוכניות לנשל אותנו מארצנו ומירושלים לב האומה חס וחלילה, כדברי דוד המלך ע"ה "למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק, יתייצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ד' ועל משיחו" (תהילים ב' א'-ב'). הם לא ישלימו עם תחיית עם ישראל בארצו וילחמו בנו כדי לכבות חלילה את נר ישראל כשם שעשו זאת לפני הקמת המדינה ולאחריה, כפי שמתארים זאת הנביאים יחזקאל וזכריה במלחמות גוג ומגוג.
נכון לעכשיו, אנו רואים עין בעין כיצד מתממשים דברי הנביאים והחכמים. כיצד משבר ערכי מוסרי וחברתי מתחולל מבית, וכיצד אומות העולם בכלל, ובפרט ארה"ב ואירופה, לוחצים עלינו לחזור לגבולות 67, שהם כגבולות אשוויץ (כפי שהתבטא אחד המדינאים בעבר), ולהקים לערבים הטרוריסטים הרצחניים מדינה בלב ליבה של ארץ ישראל.
במצב זה יש להתחזק מאוד כדבר ד' ליהושע בן נון "חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם לתת להם" (יהושע א' פסוק ו'). יש להילחם על אחיזתנו בארץ ישראל, להיאחז בציפורניים בכל פיסת קרקע מתוך אמונה מוחלטת שזאת הארץ שנשבע ד' לאבותינו ולנו לתת לנו. יש להתחזק בתורה "רק חזק ואמץ מאד לשמור ולעשות ככל התורה אשר צווך משה עבדי, אבל תסור ממנו ימין ושמאל". יש ללמוד וללמד תורה לעם ישראל.
לימוד התורה מחזק את רוחנו וליבנו ויתקיים בנו "אז תצליח את דרכך ואז תשכיל" (שם ח'). וביחס לאויבים הלוחצים עלינו "הלוא ציויתיך חזק ואמץ אל תערץ ואת תחת, כי עמך ד' אלוקיך בכל אשר תלך" (שם ט'). ומתוך שנתחזק ונתאמץ, נמשיך לצעוד באמונה ובביטחון במעלה הדרך לגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.
מהמצפה לישועה שלמה.
המאמר מופיע בגיליון התורני "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר בירושלים .