מותה של איימן אל-האמס בת ה-13 באש חיילים ישראלים הוא אירוע מזעזע. קשה להשלים עם הידיעה, שהגענו למצב שבו חיילי צה"ל יורים בילדה פלשתינית ומפקד פלוגה מוודא את הריגתה. אבל גלוי וידוע כיצד הגענו למצב הבלתי-נסבל הזה, ולכן תמוה הזמזום הצדקני סביב הפרשה ותמוהה הצגתה, בתוכנית הטלוויזיה "עובדה", כסיפור על קצין רשע ועל פגמים במוסריותו של צה"ל ובהתנהלותו הכללית.
ברור שצריך להמשיך בחקירת המ"פ ר', ואין ספק שתמיד צריך להשתדל למנוע פגיעה מיותרת בחפים מפשע וזלזול בחיי אדם. אבל מוצב "גירית" לא הוקם כדי למרר את חייהם המרים ממילא של תושבי רפיח, וחיילי גדוד שקד בחטיבת גבעתי לא שהו במוצב הזה כדי לקטול תלמידות פלשתיניות בדרכן לבית הספר.
אם צה"ל לא יהיה ליד בתי-הספר ברפיח, הטרור הרצחני יהיה חלילה ליד בתי-הספר באשקלון ובתל-אביב. אפילו תוכנית "ההתנתקות" אינה כוללת התנתקות מאזור גבול ישראל-מצרים, ונראה שחיילים ישראלים ייאלצו להימצא במוצבים כמו "גירית" עוד שנים רבות.
המ"פ, כפי שמתברר מהקלטת דבריו ברשת הקשר בעת האירוע המדובר, חשב שהדמות המתקרבת אל המוצב היא בגיל 15 עד 18 ושהתיק שעל גבה עלול להכיל חומר נפץ. חיילים אחרים סברו שהיא צעירה יותר, אולי רק בת 10, אבל בשנה-שנתיים האחרונות כבר נתפסו במחסומי צה"ל ילדים פלשתינים כבני 10 שארגוני טרור השתמשו בהם כבפצצות מהלכות, תמימות למראה.
איימן אל-האמס צעדה ב"אזור ביטחוני", שהוראות הפתיחה באש שונות בו מאשר באזורים רגילים והאוכלוסייה המקומית יודעת זאת היטב. אזרחים וילדיהם אינם עוברים בו בדרך-כלל, גם איימן המסכנה נהגה כנראה בדרך-כלל ללכת לביה"ס במסלול אחר, וטבעי היה שהחיילים יחשדו כי הדמות נושאת התיק מתקרבת אליהם כדי לפגוע.
עדיין ייתכן, אגב, שמחבלים ממולחים שלחו את הילדה למקום במסגרת הרגלם לבדוק את תגובת החיילים לקראת פיגוע מתוכנן. אם כך הדבר, מעניין מה הם למדו מ"עובדה" על סיכוייהם לשגר ילדי-נפץ אל מוצבי צה"ל מכאן ולהבא.
אולי המ"פ ר' אינו חביב במיוחד על חייליו, ואולי ביקש מהם להעיד לטובתו. אבל הוא אמר לפקודו ברשת הקשר: "אני ועוד 'גפרור' מתקרבים לוודא את ההריגה, תהיה בחיפוי", ואילו ידע שמדובר בילדה עם ילקוט הוא לא היה חושב שנחוץ לו חיפוי.
כך או כך, הצגתו כרוצח נקלה היא עונש מופרז לו ולמדינה. לא טוב למדינה שמפקדים קרביים יחששו פן סיכון חייהם בחזית יעלה להם בהשפלה ציבורית ובמשפט-שדה בין פרסומת לבין "עוד דקה נשוב", וגם את הנזק לתדמיתנו הבינלאומית כדאי להביא בחשבון לפני שאנחנו מלקים את צה"ל בפומבי.
מותה של הילדה הפלשתינית אינו אשמת מ"פ נמהר, כי אם אשמת המלחמה הקשה שבני-עמה מנהלים נגד ישראל. הוא אינו מעיד על הסתאבותו של צה"ל, אלא על ההכרח שמנהיגים ישראלים יספקו לפלשתינים סיבה טובה לעצור את הטרור.
המאמר פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".
ברור שצריך להמשיך בחקירת המ"פ ר', ואין ספק שתמיד צריך להשתדל למנוע פגיעה מיותרת בחפים מפשע וזלזול בחיי אדם. אבל מוצב "גירית" לא הוקם כדי למרר את חייהם המרים ממילא של תושבי רפיח, וחיילי גדוד שקד בחטיבת גבעתי לא שהו במוצב הזה כדי לקטול תלמידות פלשתיניות בדרכן לבית הספר.
אם צה"ל לא יהיה ליד בתי-הספר ברפיח, הטרור הרצחני יהיה חלילה ליד בתי-הספר באשקלון ובתל-אביב. אפילו תוכנית "ההתנתקות" אינה כוללת התנתקות מאזור גבול ישראל-מצרים, ונראה שחיילים ישראלים ייאלצו להימצא במוצבים כמו "גירית" עוד שנים רבות.
המ"פ, כפי שמתברר מהקלטת דבריו ברשת הקשר בעת האירוע המדובר, חשב שהדמות המתקרבת אל המוצב היא בגיל 15 עד 18 ושהתיק שעל גבה עלול להכיל חומר נפץ. חיילים אחרים סברו שהיא צעירה יותר, אולי רק בת 10, אבל בשנה-שנתיים האחרונות כבר נתפסו במחסומי צה"ל ילדים פלשתינים כבני 10 שארגוני טרור השתמשו בהם כבפצצות מהלכות, תמימות למראה.
איימן אל-האמס צעדה ב"אזור ביטחוני", שהוראות הפתיחה באש שונות בו מאשר באזורים רגילים והאוכלוסייה המקומית יודעת זאת היטב. אזרחים וילדיהם אינם עוברים בו בדרך-כלל, גם איימן המסכנה נהגה כנראה בדרך-כלל ללכת לביה"ס במסלול אחר, וטבעי היה שהחיילים יחשדו כי הדמות נושאת התיק מתקרבת אליהם כדי לפגוע.
עדיין ייתכן, אגב, שמחבלים ממולחים שלחו את הילדה למקום במסגרת הרגלם לבדוק את תגובת החיילים לקראת פיגוע מתוכנן. אם כך הדבר, מעניין מה הם למדו מ"עובדה" על סיכוייהם לשגר ילדי-נפץ אל מוצבי צה"ל מכאן ולהבא.
אולי המ"פ ר' אינו חביב במיוחד על חייליו, ואולי ביקש מהם להעיד לטובתו. אבל הוא אמר לפקודו ברשת הקשר: "אני ועוד 'גפרור' מתקרבים לוודא את ההריגה, תהיה בחיפוי", ואילו ידע שמדובר בילדה עם ילקוט הוא לא היה חושב שנחוץ לו חיפוי.
כך או כך, הצגתו כרוצח נקלה היא עונש מופרז לו ולמדינה. לא טוב למדינה שמפקדים קרביים יחששו פן סיכון חייהם בחזית יעלה להם בהשפלה ציבורית ובמשפט-שדה בין פרסומת לבין "עוד דקה נשוב", וגם את הנזק לתדמיתנו הבינלאומית כדאי להביא בחשבון לפני שאנחנו מלקים את צה"ל בפומבי.
מותה של הילדה הפלשתינית אינו אשמת מ"פ נמהר, כי אם אשמת המלחמה הקשה שבני-עמה מנהלים נגד ישראל. הוא אינו מעיד על הסתאבותו של צה"ל, אלא על ההכרח שמנהיגים ישראלים יספקו לפלשתינים סיבה טובה לעצור את הטרור.
המאמר פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".