מתוך 5 מיליון מקרי המוות הלא-טבעיים בשנת 2000, נגרמו 1.26 מיליון עקב תאונות דרכים, ויותר מ-800,000 בני-אדם התאבדו. מספרים אלה הופיעו בדוח מיוחד של ארגון הבריאות העולמי, שפורסם ביום שני בז'נווה.
כ-90 אחוזים ממקרי המוות היו קשורים לאסונות שונים, בעיקר במדינות העולם השלישי. שעורי התמותה הנובעת מאירועים אלימים גבוהים ביותר במדינות העצמאיות החדשות באירופה, ונמוכים, לעומת זאת, בצפון אמריקה, במערב אירופה, באוסטרליה ובניו זילנד.
מקרי טראומה עשויים להיות לא-רצוניים, כגון תאונות דרכים, טביעות או נפילות, אך גם רצוניים, כאשר הם נגרמים עקב תוקפנות, התאבדויות או מלחמה.
סיבות המוות העומדות לאחר תאונות הדרכים וההתאבדויות, הן מעשי רצח (520,000), טביעות (450,000), אלכוהוליזם (315,000), מלחמות וסכסוכים שונים (310,000), נפילות (283,000) ומוות כתוצאה מכוויות (238,000).
5 מיליון מקרי המוות הטראומתי שנרשמו בשנת 2000, מהווים כ-10 אחוזים מכלל מקרי המוות בעולם באותה השנה, ואליהם מתווספים מיליוני פצועים הסובלים לעתים מתוצאות הטראומה כל חייהם.
התמותה כתוצאה ממקרי טראומה שונה באופן משמעותי באזורים שונים בעולם, וניתן לסווגה גם לפי חוגים חברתיים ומין.
מספר הגברים המתים כתוצאה ממקרי טראומה גדול פי שתיים ממספר הנשים. ההבדל גדול אף יותר כאשר מדובר בתאונות דרכים, הגורמות למותם של פי שלוש גברים מאשר נשים, יחס שניתן למצוא גם במקרי הרצח.
בעוד מספר מקרי המוות כתוצאה מתאונות דרכים, שריפות וטביעה גבוה במיוחד באפריקה ובאסיה, הרי שמספר מקרי המוות כתוצאה מנפילות גדול הרבה יותר במערב אירופה.
באפריקה ובשתי האמריקות (צפונית ודרומית) מספר הנרצחים גדול פי שלוש מאשר מספר המתאבדים. לעומת זאת, באירופה ובדרום מזרח אסיה מספר המתאבדים גדול פי שתיים מאשר מספר הנרצחים.
במערב האוקיינוס השקט ובאסיה, מספר מקרי המוות כתוצאה מהתאבדות או מכוויות, גבוה יותר בקרב הנשים.
מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי גרו הארלם ברונדטלנד, אמרה כי מקרי מוות או נכויות הנובעים ממקרי טראומה גוררים עמם החמרה במצב העוני. לדבריה, "מבחינה כלכלית בלבד, העלויות הקשורות לפעולות כירורגיות, לאשפוז לאורך זמן ולשיקום לטווח ארוך של קורבנות מקרי טראומה ואלימות, מבלי להתייחס לאובדן כוח הייצור, מסתכמות בעשרות מיליארדי דולרים בשנה".
כ-90 אחוזים ממקרי המוות היו קשורים לאסונות שונים, בעיקר במדינות העולם השלישי. שעורי התמותה הנובעת מאירועים אלימים גבוהים ביותר במדינות העצמאיות החדשות באירופה, ונמוכים, לעומת זאת, בצפון אמריקה, במערב אירופה, באוסטרליה ובניו זילנד.
מקרי טראומה עשויים להיות לא-רצוניים, כגון תאונות דרכים, טביעות או נפילות, אך גם רצוניים, כאשר הם נגרמים עקב תוקפנות, התאבדויות או מלחמה.
סיבות המוות העומדות לאחר תאונות הדרכים וההתאבדויות, הן מעשי רצח (520,000), טביעות (450,000), אלכוהוליזם (315,000), מלחמות וסכסוכים שונים (310,000), נפילות (283,000) ומוות כתוצאה מכוויות (238,000).
5 מיליון מקרי המוות הטראומתי שנרשמו בשנת 2000, מהווים כ-10 אחוזים מכלל מקרי המוות בעולם באותה השנה, ואליהם מתווספים מיליוני פצועים הסובלים לעתים מתוצאות הטראומה כל חייהם.
התמותה כתוצאה ממקרי טראומה שונה באופן משמעותי באזורים שונים בעולם, וניתן לסווגה גם לפי חוגים חברתיים ומין.
מספר הגברים המתים כתוצאה ממקרי טראומה גדול פי שתיים ממספר הנשים. ההבדל גדול אף יותר כאשר מדובר בתאונות דרכים, הגורמות למותם של פי שלוש גברים מאשר נשים, יחס שניתן למצוא גם במקרי הרצח.
בעוד מספר מקרי המוות כתוצאה מתאונות דרכים, שריפות וטביעה גבוה במיוחד באפריקה ובאסיה, הרי שמספר מקרי המוות כתוצאה מנפילות גדול הרבה יותר במערב אירופה.
באפריקה ובשתי האמריקות (צפונית ודרומית) מספר הנרצחים גדול פי שלוש מאשר מספר המתאבדים. לעומת זאת, באירופה ובדרום מזרח אסיה מספר המתאבדים גדול פי שתיים מאשר מספר הנרצחים.
במערב האוקיינוס השקט ובאסיה, מספר מקרי המוות כתוצאה מהתאבדות או מכוויות, גבוה יותר בקרב הנשים.
מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי גרו הארלם ברונדטלנד, אמרה כי מקרי מוות או נכויות הנובעים ממקרי טראומה גוררים עמם החמרה במצב העוני. לדבריה, "מבחינה כלכלית בלבד, העלויות הקשורות לפעולות כירורגיות, לאשפוז לאורך זמן ולשיקום לטווח ארוך של קורבנות מקרי טראומה ואלימות, מבלי להתייחס לאובדן כוח הייצור, מסתכמות בעשרות מיליארדי דולרים בשנה".