לפיד אמר באחד הראיונות, בעקבות גילוי רוצחיו של השופט אזר ז"ל, שאסור להיחפז בחקיקה ובמסקנות כי זה בסך הכל הרצח הראשון של שופט בישראל.
נימת הדברים הביעה קור רוח שאין להתרגש יותר מדי. זה יכול היה לקרות גם קודם והנה זה קרה, ורק עכשיו. מה שהאיש לא אמר,משום מה אף איש ציבור לא הביע עדיין בגלוי ובגילוי לב, הוא שהרוצח לא היה תימני שחור, קטן ורזה. בשום מקום לא צוין שמדובר בחילוני ממש. כזה שלא מאמין. בעצם, בקבוצה של כאלה. גם לא קיבלנו את תולדות חייהם המפורטים, ואת מוסדות הלימוד שבהם למדו. ובכלל, מה עושים כל בני משפחותיהם?
כמו שאמר שר המשפטים. זה רק הרצח הראשון. חשוב מאד מי הוא הנרצח, במדינה. אין ספק שזה קובע את היחס לרצח. מעמד הנרצח, תפקידו, ייחוסו ונסיבות הרצח. לא פחות חשוב בדיון הציבורי מי הוא הרוצח. וכמובן, החיבור בין השניים.
נניח, שהשופט היה נרצח בידי תימני, קטן וחובש כיפה. היו בוודאי קוראים רחובות וכיכרות על שמו. מעניין אם תוקם אנדרטה לזכרו ויצוין עליה, על ידי אמן עצוב עיניים, שהוא נרצח על ידי חילוני לבן.
ובסמיכות מקרים, שאינה תמיד מקרית, גם נודע לציבור על ההסכם המתרקם בין ראש הממשלה לבין סיעת "יהדות התורה" ואולי גם "ש"ס". וכצפוי, ללא שיהוי קל, חזרו החרדים לככב כסחטנים בפי פוליטיקאים ותקשורתנים. ומיד "מפלגת החילוניים בישראל" (על פי הגדרתה. וזה אגב, יופי, שהם נכנסים לנישה ההולכת והופכת למיעוט) ניערה את המילון שלה מימי הבחירות וחזרה לכל הטיעונים שהמשותף להם הוא הדמגוגיה וחוסר הענייניות. ובעניין זה, מתבלטת טיפשותם של החרדים, ובעצם גם של הדתיים. חברים יקרים, שימו לב: לא צריך לבקש כספים ייחודיים. צריך לדרוש שוויון.
אנו רוצים לדעת, במספרים ובאופן יחסי, כמה חרדים ודתיים מאכלסים את בתי הכלא. ולהוסיף זאת כנתון לתקציב המדינה. כמה עולים בתי הכלא, על הסוהרים, האש"ל וגם הביגוד במלונות הסגורים הללו, האבטחה, המודיעין ועוד. כמה עולים השוטרים ויתר גורמי אכיפת החוק. כמה מפסידה המדינה ממעשי הגניבה, השוד, עבירות הרכוש וגניבות הרכב.
כן, וגם ממעשי הרצח. כמה עולים מנגנוני השיקום וכמה מפסידה הכלכלה הישראלית מחוסר הפרודוקטיביות של כל אלה ובני משפחותיהם. כמה עולה לנו לתמוך בילדיהם האומללים ונשותיהם המסכנות. כמה עולה לנו לבנות אזרח מועיל מילדים חסרי בית אלו. כמה עולה לשקם מסוממים, אלכוהוליסטים ויתר מרעין בישין. מה עלות המאושפזים שמחזירים מגואה. את כל זה נא לשקלל. ומול כל שקל מבוזבז כזה להקצות לפחות סכום כפול לתמיכה בגידול ילדים שאינם מעסיקים עובדים סוציאליים ושוטרים.
לא. גם הציבור החרדי וגם זה הדתי אינו נקי מפגעים אלו ואחרים. אבל אנו מדברים על פרופורציה, על יחסיות. מי שטוען נגד הקצאה לישיבות, שיספור כמה פושעים יצאו מהן. מי שכואבת לו הקצאה לארוחות בתלמודי תורה, שיתייחס לכך כאל אמצעי למניעת גידולם של עוברי עבירה. הקצבאות למשפחות ברוכות ילדים, אינן מוצאות שם על בזבוז מטבע זר במסעות תענוגים לחו"ל, או על רכישת "חגיגת". ומי שטרם חזה בסרט "אושפיזין", יכול לראות שם בהקצנה, כמובן, אך במוסכמה כללית, את ההבדל בין מי שהמשיך במסלול חייו ה"טבעי" לבין מי שקפץ מהקרון והמשיך בעגלת חיים עמוסה מאד, ללא פחד המשטרה.
ואפשר להמשיך. במקביל להקצאות לאמנים, קולנוע ותיאטרון לתת סכום שווה ליצירה תורנית יהודית. הרי למעשה, גם אלו כספים ייחודיים שאינם מיועדים לקהל החרדי לכתחילה. מגרשי הכדורגל- אלימות, מישהו הזכיר אותה? אינם בילוי תרבותי יותר בשבת משיעורים של הרב, או מסתם התכנסות משפחתית יחדיו בזמירות מתובלות בארוחה חגיגית.
בתפילת שבת אין תאונות דרכים, חיסול אלכוהול בפאב ואלימות מתפרצת. ראש השנה בבתי כנסת אינו פוגע באיש, והצמים ביום כיפור אינם ניזוקים באופניים וגלגיליות. ואגב, האמנם ההשקעה בגידול ילדים יהודיים אינה זולה יותר מהבאת גויים מבוגרים במסווה של "עולים"?
אז בואו ונרד מהויכוח על הסחטנות וה"ייחודיים" ונתחיל לדבר על זכויות, על שימוש מושכל ושווה בתקציב המדינה. וכאן, כדאי להוסיף את גורם הצביעות. כלכלנים מחשבים את תשלומי המיסים של המגזר הערבי, כמגזר, ב- 400 מיליון שקל. ולעומת זאת ההקצאה הממשלתית למגזר הערבי מגיעה ל- 7 מיליארד שקלים.
ואם "שינוי" טוענת לאפליה בבקשה להלחם. אם הם באמת רוצים שינוי ומדברים על מגזרים שונים ותרומתם למשק, הנה שדה אמיתי להגיע להישגים. ואגב, לא צריך לקצץ בהקצעות, צריך להגדיל את ההכנסות. גם מפלגת ה"עבודה" ו"יחד" צריכות להבין. יש זכויות במדינה גם למי שחושב אחרת מהם.
ואתם החרדים והדתיים, הרימו ראשיכם. עמדו על זכויותיכם. יש בידכם טיעונים ונתוני פתיחה מצוינים למערכה שכופים עליכם.
נימת הדברים הביעה קור רוח שאין להתרגש יותר מדי. זה יכול היה לקרות גם קודם והנה זה קרה, ורק עכשיו. מה שהאיש לא אמר,משום מה אף איש ציבור לא הביע עדיין בגלוי ובגילוי לב, הוא שהרוצח לא היה תימני שחור, קטן ורזה. בשום מקום לא צוין שמדובר בחילוני ממש. כזה שלא מאמין. בעצם, בקבוצה של כאלה. גם לא קיבלנו את תולדות חייהם המפורטים, ואת מוסדות הלימוד שבהם למדו. ובכלל, מה עושים כל בני משפחותיהם?
כמו שאמר שר המשפטים. זה רק הרצח הראשון. חשוב מאד מי הוא הנרצח, במדינה. אין ספק שזה קובע את היחס לרצח. מעמד הנרצח, תפקידו, ייחוסו ונסיבות הרצח. לא פחות חשוב בדיון הציבורי מי הוא הרוצח. וכמובן, החיבור בין השניים.
נניח, שהשופט היה נרצח בידי תימני, קטן וחובש כיפה. היו בוודאי קוראים רחובות וכיכרות על שמו. מעניין אם תוקם אנדרטה לזכרו ויצוין עליה, על ידי אמן עצוב עיניים, שהוא נרצח על ידי חילוני לבן.
ובסמיכות מקרים, שאינה תמיד מקרית, גם נודע לציבור על ההסכם המתרקם בין ראש הממשלה לבין סיעת "יהדות התורה" ואולי גם "ש"ס". וכצפוי, ללא שיהוי קל, חזרו החרדים לככב כסחטנים בפי פוליטיקאים ותקשורתנים. ומיד "מפלגת החילוניים בישראל" (על פי הגדרתה. וזה אגב, יופי, שהם נכנסים לנישה ההולכת והופכת למיעוט) ניערה את המילון שלה מימי הבחירות וחזרה לכל הטיעונים שהמשותף להם הוא הדמגוגיה וחוסר הענייניות. ובעניין זה, מתבלטת טיפשותם של החרדים, ובעצם גם של הדתיים. חברים יקרים, שימו לב: לא צריך לבקש כספים ייחודיים. צריך לדרוש שוויון.
אנו רוצים לדעת, במספרים ובאופן יחסי, כמה חרדים ודתיים מאכלסים את בתי הכלא. ולהוסיף זאת כנתון לתקציב המדינה. כמה עולים בתי הכלא, על הסוהרים, האש"ל וגם הביגוד במלונות הסגורים הללו, האבטחה, המודיעין ועוד. כמה עולים השוטרים ויתר גורמי אכיפת החוק. כמה מפסידה המדינה ממעשי הגניבה, השוד, עבירות הרכוש וגניבות הרכב.
כן, וגם ממעשי הרצח. כמה עולים מנגנוני השיקום וכמה מפסידה הכלכלה הישראלית מחוסר הפרודוקטיביות של כל אלה ובני משפחותיהם. כמה עולה לנו לתמוך בילדיהם האומללים ונשותיהם המסכנות. כמה עולה לנו לבנות אזרח מועיל מילדים חסרי בית אלו. כמה עולה לשקם מסוממים, אלכוהוליסטים ויתר מרעין בישין. מה עלות המאושפזים שמחזירים מגואה. את כל זה נא לשקלל. ומול כל שקל מבוזבז כזה להקצות לפחות סכום כפול לתמיכה בגידול ילדים שאינם מעסיקים עובדים סוציאליים ושוטרים.
לא. גם הציבור החרדי וגם זה הדתי אינו נקי מפגעים אלו ואחרים. אבל אנו מדברים על פרופורציה, על יחסיות. מי שטוען נגד הקצאה לישיבות, שיספור כמה פושעים יצאו מהן. מי שכואבת לו הקצאה לארוחות בתלמודי תורה, שיתייחס לכך כאל אמצעי למניעת גידולם של עוברי עבירה. הקצבאות למשפחות ברוכות ילדים, אינן מוצאות שם על בזבוז מטבע זר במסעות תענוגים לחו"ל, או על רכישת "חגיגת". ומי שטרם חזה בסרט "אושפיזין", יכול לראות שם בהקצנה, כמובן, אך במוסכמה כללית, את ההבדל בין מי שהמשיך במסלול חייו ה"טבעי" לבין מי שקפץ מהקרון והמשיך בעגלת חיים עמוסה מאד, ללא פחד המשטרה.
ואפשר להמשיך. במקביל להקצאות לאמנים, קולנוע ותיאטרון לתת סכום שווה ליצירה תורנית יהודית. הרי למעשה, גם אלו כספים ייחודיים שאינם מיועדים לקהל החרדי לכתחילה. מגרשי הכדורגל- אלימות, מישהו הזכיר אותה? אינם בילוי תרבותי יותר בשבת משיעורים של הרב, או מסתם התכנסות משפחתית יחדיו בזמירות מתובלות בארוחה חגיגית.
בתפילת שבת אין תאונות דרכים, חיסול אלכוהול בפאב ואלימות מתפרצת. ראש השנה בבתי כנסת אינו פוגע באיש, והצמים ביום כיפור אינם ניזוקים באופניים וגלגיליות. ואגב, האמנם ההשקעה בגידול ילדים יהודיים אינה זולה יותר מהבאת גויים מבוגרים במסווה של "עולים"?
אז בואו ונרד מהויכוח על הסחטנות וה"ייחודיים" ונתחיל לדבר על זכויות, על שימוש מושכל ושווה בתקציב המדינה. וכאן, כדאי להוסיף את גורם הצביעות. כלכלנים מחשבים את תשלומי המיסים של המגזר הערבי, כמגזר, ב- 400 מיליון שקל. ולעומת זאת ההקצאה הממשלתית למגזר הערבי מגיעה ל- 7 מיליארד שקלים.
ואם "שינוי" טוענת לאפליה בבקשה להלחם. אם הם באמת רוצים שינוי ומדברים על מגזרים שונים ותרומתם למשק, הנה שדה אמיתי להגיע להישגים. ואגב, לא צריך לקצץ בהקצעות, צריך להגדיל את ההכנסות. גם מפלגת ה"עבודה" ו"יחד" צריכות להבין. יש זכויות במדינה גם למי שחושב אחרת מהם.
ואתם החרדים והדתיים, הרימו ראשיכם. עמדו על זכויותיכם. יש בידכם טיעונים ונתוני פתיחה מצוינים למערכה שכופים עליכם.