"מה אתם מחפשים, ג'ובים?" קראה ח"כ לימור לבנת לעבר חברי ועידת הליכוד."כן" רועם ענו לה המשתתפים.
לא אני אמרתי זאת, השרה לימור לבנת היא זאת שהסתכלה בבוז על חברי מפלגתה שכל האידיאולוגיה שלהם מתומצתת בקבלת "ג'ובים".
"הוא זקן, מוטב שילך ללטף כבשים בחווה שלו". לא אני אמרתי זאת. אמרה את זה הגברת ג'ודי שלום ניר מוזס, שדרנית רדיו ואשתו של שר החוץ הנוכחי.
ועכשיו באה האמירה של ראש הממשלה "אני החלטתי ואני אבצע" והמשיך כעבור זמן "ההתנתקות תבוצע, נקודה". במעשהו ההזוי הפך עצמו, בדיבורו, מציוני בונה המדינה לפוסט ציוני הורס חזון המדינה. לא מזכיר לכם את דבריו של רחבעם מלך ישראל: "אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים" ובכך קרע את המדינה לשתיים?
אצלי נדלקו כל המנורות האדומות, והאזעקה החלה לצפצף.
הזיקנה אינה רחמנית ואינה תמיד מכובדת. אמנם יש הנהפכים לשוטים עם אלצהיימר בגיל 50 ויש הנמצאים במלוא צלילותם מעל 80. אבל אצל כולם הכישורים ובעיקר כושר השיפוט יורד עם הגיל. הצרה היא שהסניליות (שיטיון הזיקנה) היא מחלה מתגנבת. החולה בה אינו מרגיש במצבו עד מאוחר מאד. הסובבים אותו מרגישים בכך הרבה יותר מוקדם, אבל בדרך כלל מכסים על ההיבטים הבלתי נעימים, ולעיתים אף מסוכנים, בכל מיני צורות, כך שהקהל הרחב אינו מרגיש בכך.
כאשר מדובר במנהיג, זה מתחיל להיות מסוכן מאד. מעטים המנהיגים שהיה להם את היושרה של ראש הממשלה מנחם בגין לקום יום אחד ולומר "אני לא יכול יותר". וללכת.
ההיסטוריה מלאה דוגמאות של מנהיגים שלא אמרו כך, לא הלכו, ועמם קיבל "בכיה לדורות" ממעשיהם.
ואז בא המחזה המביש של התקפלות שרי הליכוד, לעיני צופי הטלביזיה, בהצבעה על ה"התנתקות".
כמה עלובים נראו שרים אלה. כמה נראו כ"מחפשי ג'ובים".
ובסוף באה ועידת הליכוד ואישרה את מהלכיו המסוכנים של שרון. למה? הרי לפני כמה ימים אמרתם ההיפך. אתם כנראה, באמת, "מחפשי ג'ובים"
למחרת פגשתי את חברי מהשמאל צוהלים. ידידי עמוס אמר בצהלה: "נדפקתם, עכשיו נפנה את כולכם ונחזור לממדינו הנכונים, ובני לא יצטרך ללכת לצבא". הוסיף ידידי ק.: "נהדר , להחזיר את הכל ומהר, כי זה מה שרוצים האמריקאים ואנו תלויים בהם". ולבסוף בא ידידי ע. ואמר: "מוטב שנכיר בעובדה שהקמת מדינת ישראל היא ניסיון שנכשל. לא בגלל הערבים, אלא, בגלל היהודים. אני כבר לא אלך מכאן, אבל ילדי כבר באמריקה וזה מה שצריך לעשות".
תראו לאן הוביל אותנו המנהיג הזקן. לא אמרתי שהוא סנילי, אבל התנהגותו בהחלט נותנת מקום למחשבה.
אז אנא חשבו על כך, לפני שיהיה מאוחר מדי.
לא אני אמרתי זאת, השרה לימור לבנת היא זאת שהסתכלה בבוז על חברי מפלגתה שכל האידיאולוגיה שלהם מתומצתת בקבלת "ג'ובים".
"הוא זקן, מוטב שילך ללטף כבשים בחווה שלו". לא אני אמרתי זאת. אמרה את זה הגברת ג'ודי שלום ניר מוזס, שדרנית רדיו ואשתו של שר החוץ הנוכחי.
ועכשיו באה האמירה של ראש הממשלה "אני החלטתי ואני אבצע" והמשיך כעבור זמן "ההתנתקות תבוצע, נקודה". במעשהו ההזוי הפך עצמו, בדיבורו, מציוני בונה המדינה לפוסט ציוני הורס חזון המדינה. לא מזכיר לכם את דבריו של רחבעם מלך ישראל: "אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים" ובכך קרע את המדינה לשתיים?
אצלי נדלקו כל המנורות האדומות, והאזעקה החלה לצפצף.
הזיקנה אינה רחמנית ואינה תמיד מכובדת. אמנם יש הנהפכים לשוטים עם אלצהיימר בגיל 50 ויש הנמצאים במלוא צלילותם מעל 80. אבל אצל כולם הכישורים ובעיקר כושר השיפוט יורד עם הגיל. הצרה היא שהסניליות (שיטיון הזיקנה) היא מחלה מתגנבת. החולה בה אינו מרגיש במצבו עד מאוחר מאד. הסובבים אותו מרגישים בכך הרבה יותר מוקדם, אבל בדרך כלל מכסים על ההיבטים הבלתי נעימים, ולעיתים אף מסוכנים, בכל מיני צורות, כך שהקהל הרחב אינו מרגיש בכך.
כאשר מדובר במנהיג, זה מתחיל להיות מסוכן מאד. מעטים המנהיגים שהיה להם את היושרה של ראש הממשלה מנחם בגין לקום יום אחד ולומר "אני לא יכול יותר". וללכת.
ההיסטוריה מלאה דוגמאות של מנהיגים שלא אמרו כך, לא הלכו, ועמם קיבל "בכיה לדורות" ממעשיהם.
ואז בא המחזה המביש של התקפלות שרי הליכוד, לעיני צופי הטלביזיה, בהצבעה על ה"התנתקות".
כמה עלובים נראו שרים אלה. כמה נראו כ"מחפשי ג'ובים".
ובסוף באה ועידת הליכוד ואישרה את מהלכיו המסוכנים של שרון. למה? הרי לפני כמה ימים אמרתם ההיפך. אתם כנראה, באמת, "מחפשי ג'ובים"
למחרת פגשתי את חברי מהשמאל צוהלים. ידידי עמוס אמר בצהלה: "נדפקתם, עכשיו נפנה את כולכם ונחזור לממדינו הנכונים, ובני לא יצטרך ללכת לצבא". הוסיף ידידי ק.: "נהדר , להחזיר את הכל ומהר, כי זה מה שרוצים האמריקאים ואנו תלויים בהם". ולבסוף בא ידידי ע. ואמר: "מוטב שנכיר בעובדה שהקמת מדינת ישראל היא ניסיון שנכשל. לא בגלל הערבים, אלא, בגלל היהודים. אני כבר לא אלך מכאן, אבל ילדי כבר באמריקה וזה מה שצריך לעשות".
תראו לאן הוביל אותנו המנהיג הזקן. לא אמרתי שהוא סנילי, אבל התנהגותו בהחלט נותנת מקום למחשבה.
אז אנא חשבו על כך, לפני שיהיה מאוחר מדי.