מאז היוודע דבר זכייתו בפרס נובל לכימיה, הדגיש פרופ' אהרן צ'חנובר בראיונותיו התקשורתיים את חשיבותו המכרעת של הפיתוח המדעי לעתידה של מדינת ישראל. על מנת לחדד את המסר החינוכי, לא חסך פרופ' צ'חנובר בדוגמאות מאלפות להמחשת האיום הקיומי הגלום בהזנחת ההשכלה המדעית, והקפיד להבהיר שרק פיתוח מדעי הוא זה שיציל את מדינת ישראל מסכנת השמדה.
חתן פרס נובל, אומנם, צודק באשר לחשיבותו הקיומית של החינוך המדעי, אלא שמשנתו החינוכית נותרת פגומה, כל עוד אינה מעלה על נס את נחיצותה של מסגרת לאומית איתנה, כתנאי בסיס לקיומה של המדינה. שכן, שום שגשוג מדעי וטכנולוגי לא יועיל למדינת ישראל כל עוד צביונה הממלכתי, אינו מעוצב על פי נוסחת הקיום היהודי. כושר הישרדותה של ישראל תלוי בראש ובראשונה בהבנת משמעותו של הקיום היהודי, כתנאי מוקדם והכרחי לניצולם היעיל של כלי המחקר והפיתוח המדעי.
אנשי האקדמיה בישראל מפגינים, בדרך כלל, בורות מביכה ברזי הגורל היהודי. יתירה מזאת, המימסד האקדמי הדוגל בעקרונות המחקר השכלתני מגלה יחס אנטי-מדעי בכל הנוגע לחקר מהותו של העם היהודי. מדענים שהפנימו את ניסוחם המטפיזי של עקרונות יסוד בתורות הפיזיקה המודרנית, אינם מסוגלים להשלים עם המאפיינים המטפיזיים של הגורל היהודי.
אותה תפישה רציונאלית, כביכול, שהשתרשה בקהילה המדעית ביחס ליהדות, נגועה במינון כה גבוה של דיעות קדומות, חשיבה סטריאוטיפית ומטענים רגשיים עד שהיא מסכלת מראש את יכולתם האינטלקטואלית של מרבית המדענים לרדת לחקר נבכי ההוויה היהודית.
מדענים מוכשרים, השועטים בחזיתות הקדמה המדעית, נוטים לשכוח עקרון קיומי ראשון במעלה, על האנושות להבין קודם כל את עצמה לפני שהיא מחטטת בקרביו של הטבע ורותמת אותו לצרכיה. מדינת ישראל היא המעבדה האולטימטיבית להמחשתו של עקרון ההבנה העצמית. שכן, בניסוי לאומי טרגי עלולה ישראל להוכיח לעולם, כיצד המחקר המדעי אינו מסוגל להבטיח את הישרדותה, כאשר היא מתנכרת לזהותה האותנטית.
מעמד הענקת פרס נובל המחיש את שני קטביה של העשייה המדעית. בשטוקהולם העתירו מעניקי הפרס שבחים על הישגיהם המדעיים של הזוכים, ואילו באוסלו התריעה כלת פרס נובל לשלום נגד הפעילות האנושית המאיימת על כדור הארץ. הנה כי כן, הקדמה הטכנולוגית, שבתחילת המהפכה התעשייתית הביאה תועלת לאנושות, הפכה להיות חרב פיפיות המסכנת את משאבי הטבע החיוניים לקיומו של האדם. מזה כמה עשורים מתריעים הוגי דעות מפני השואה האקולוגית הגלומה במרוץ המדעי והטכנולוגי.
העולם סוגד למדע אך מתעלם מתרומתו העיקרית שמאפילה על כל הישגיו הטכנולוגיים. שכן, המהפכה המדעית המחישה לאנושות את צדדיה האפלים והבהירה עד כמה הבנת הטבע האנושי קודמת למחקר המדעי. המשבר האקולוגי המאיים על כדור הארץ מדגים את ההרס שנושא בחובו מחקר מדעי, המתעלם מהכרת תכונותיו של המין האנושי.
למרות זאת, ממשיך המירוץ המדעי והטכנולוגי לגרור את האנושות אל חורבנה. אם ברמה הבינלאומית מסכן מדע, מנוכר לטבע אנוש, את החיים על פני כדור הארץ, על אחת כמה וכמה חמורה סכנתו של מדע ישראלי המנוכר למוסר היהודי.
התהליכים המתרחשים במעבדת ההיסטוריה היהודית הם, אומנם, מורכבים וממושכים יותר מאשר אלה הנצפים במעבדות מדעי הטבע, אך ניתן להסיק מתוכם את כללי הקיום היהודי, לפחות, באותה וודאות מדעית הנטענת ביחס לחוקי הפיזיקה הבדוקים והמקובלים. מכאן, שאותה תפישה פשטנית ורדודה של קיום יהודי סתמי, אשר השתרשה בדעת הקהל מניבה, בהכרח, השקפות מעוותות ביחס לתהליכים, תופעות ומושגים השזורים בנתיב התפתחותו של העם היהודי.
כאשר האנטישמיות נרקחת באותה קלחת מושגים יחד עם גזענות, כאשר הציונות האתיאיסטית נתפשת כהתגשמותה של שיבת ציון המקראית, וכאשר תקומתה של מדינת ישראל מנוצלת למיזוגו הנכסף של העם היהודי במשפחת העמים, אין פלא ש"ההתנתקות" משווקת לציבור כהישג אסטרטגי.
שקיעתה של ישראל בסבך האבסורדים הקיומיים מדברת בעד עצמה. כמי שמתיימר לייצג את חזית הקדמה האנושית, אמור המימסד האקדמי להעמיד את חקר המטפיזיקה היהודית בראש מעייניו ובקדימות לכל תחום מדעי אחר. אך כשאר ממסדיה המובילים של המדינה, נותרת הקהילה המדעית אטומה לנוכח המציאות הקשה הצומחת מתוך אותה בורות גורלית בהלכות ההוויה היהודית, וגוררת את ההמון בעקבותיה.
יצירתיות מדעית, גאונית ככל שתהיה, לא תוכל להתמודד נגד עוצמת ההרס הגלומה בהפרת עקרונות הקיום של העם היהודי. כמרבית הציבור, גם המדענים המורגלים בנוהלי ניסוי לא השכילו לפענח את לקח מלחמת אוסלו שהמחיש את הפורענות הנובעת מהפרת עקרון שלמות הארץ. מכאן שמדינת ישראל ניצבת על פרשת דרכים גורלית שתכריע את עתידה.
אם אכן תתבצע "התנתקות", היא תסמן אבן דרך ראשונה בכרוניקת דעיכתה הבלתי נמנעת של ישראל לישות מדינית פלורליסטית בעלת מאפיינים מזרח-תיכוניים, שתשתבח בקהילה יהודית גדולה ומשגשגת. כדוגמת יהדות ארה"ב, תצמיח גם הקהילה היהודית במזרח התיכון החדש מדענים בעלי שם וחתני פרס נובל.
אלא, שהעולם ינוד ליהודים, אשר במשך אלפיים שנה נסמכו על שולחנותיהם של עמי העולם, אך משהגיע זמנם לכונן את אותה חברת מופת יהודית בארץ ישראל, שוב כשלו ונסו לגלות מבלי שיספקו את הסחורה. מעבדת ההיסטוריה היהודית מבהירה באופן חד משמעי את משמעותו של הגורל היהודי המזוהה בלעדית עם המוסר המקראי. כפי שמלמד הניסיון היהודי, שום התחכמויות בדרך החקיינות התרבותית, ההשכלה או המדע לא תושענה את העם המסרב לציית לכללי קיומו.
חתן פרס נובל, אומנם, צודק באשר לחשיבותו הקיומית של החינוך המדעי, אלא שמשנתו החינוכית נותרת פגומה, כל עוד אינה מעלה על נס את נחיצותה של מסגרת לאומית איתנה, כתנאי בסיס לקיומה של המדינה. שכן, שום שגשוג מדעי וטכנולוגי לא יועיל למדינת ישראל כל עוד צביונה הממלכתי, אינו מעוצב על פי נוסחת הקיום היהודי. כושר הישרדותה של ישראל תלוי בראש ובראשונה בהבנת משמעותו של הקיום היהודי, כתנאי מוקדם והכרחי לניצולם היעיל של כלי המחקר והפיתוח המדעי.
אנשי האקדמיה בישראל מפגינים, בדרך כלל, בורות מביכה ברזי הגורל היהודי. יתירה מזאת, המימסד האקדמי הדוגל בעקרונות המחקר השכלתני מגלה יחס אנטי-מדעי בכל הנוגע לחקר מהותו של העם היהודי. מדענים שהפנימו את ניסוחם המטפיזי של עקרונות יסוד בתורות הפיזיקה המודרנית, אינם מסוגלים להשלים עם המאפיינים המטפיזיים של הגורל היהודי.
אותה תפישה רציונאלית, כביכול, שהשתרשה בקהילה המדעית ביחס ליהדות, נגועה במינון כה גבוה של דיעות קדומות, חשיבה סטריאוטיפית ומטענים רגשיים עד שהיא מסכלת מראש את יכולתם האינטלקטואלית של מרבית המדענים לרדת לחקר נבכי ההוויה היהודית.
מדענים מוכשרים, השועטים בחזיתות הקדמה המדעית, נוטים לשכוח עקרון קיומי ראשון במעלה, על האנושות להבין קודם כל את עצמה לפני שהיא מחטטת בקרביו של הטבע ורותמת אותו לצרכיה. מדינת ישראל היא המעבדה האולטימטיבית להמחשתו של עקרון ההבנה העצמית. שכן, בניסוי לאומי טרגי עלולה ישראל להוכיח לעולם, כיצד המחקר המדעי אינו מסוגל להבטיח את הישרדותה, כאשר היא מתנכרת לזהותה האותנטית.
מעמד הענקת פרס נובל המחיש את שני קטביה של העשייה המדעית. בשטוקהולם העתירו מעניקי הפרס שבחים על הישגיהם המדעיים של הזוכים, ואילו באוסלו התריעה כלת פרס נובל לשלום נגד הפעילות האנושית המאיימת על כדור הארץ. הנה כי כן, הקדמה הטכנולוגית, שבתחילת המהפכה התעשייתית הביאה תועלת לאנושות, הפכה להיות חרב פיפיות המסכנת את משאבי הטבע החיוניים לקיומו של האדם. מזה כמה עשורים מתריעים הוגי דעות מפני השואה האקולוגית הגלומה במרוץ המדעי והטכנולוגי.
העולם סוגד למדע אך מתעלם מתרומתו העיקרית שמאפילה על כל הישגיו הטכנולוגיים. שכן, המהפכה המדעית המחישה לאנושות את צדדיה האפלים והבהירה עד כמה הבנת הטבע האנושי קודמת למחקר המדעי. המשבר האקולוגי המאיים על כדור הארץ מדגים את ההרס שנושא בחובו מחקר מדעי, המתעלם מהכרת תכונותיו של המין האנושי.
למרות זאת, ממשיך המירוץ המדעי והטכנולוגי לגרור את האנושות אל חורבנה. אם ברמה הבינלאומית מסכן מדע, מנוכר לטבע אנוש, את החיים על פני כדור הארץ, על אחת כמה וכמה חמורה סכנתו של מדע ישראלי המנוכר למוסר היהודי.
התהליכים המתרחשים במעבדת ההיסטוריה היהודית הם, אומנם, מורכבים וממושכים יותר מאשר אלה הנצפים במעבדות מדעי הטבע, אך ניתן להסיק מתוכם את כללי הקיום היהודי, לפחות, באותה וודאות מדעית הנטענת ביחס לחוקי הפיזיקה הבדוקים והמקובלים. מכאן, שאותה תפישה פשטנית ורדודה של קיום יהודי סתמי, אשר השתרשה בדעת הקהל מניבה, בהכרח, השקפות מעוותות ביחס לתהליכים, תופעות ומושגים השזורים בנתיב התפתחותו של העם היהודי.
כאשר האנטישמיות נרקחת באותה קלחת מושגים יחד עם גזענות, כאשר הציונות האתיאיסטית נתפשת כהתגשמותה של שיבת ציון המקראית, וכאשר תקומתה של מדינת ישראל מנוצלת למיזוגו הנכסף של העם היהודי במשפחת העמים, אין פלא ש"ההתנתקות" משווקת לציבור כהישג אסטרטגי.
שקיעתה של ישראל בסבך האבסורדים הקיומיים מדברת בעד עצמה. כמי שמתיימר לייצג את חזית הקדמה האנושית, אמור המימסד האקדמי להעמיד את חקר המטפיזיקה היהודית בראש מעייניו ובקדימות לכל תחום מדעי אחר. אך כשאר ממסדיה המובילים של המדינה, נותרת הקהילה המדעית אטומה לנוכח המציאות הקשה הצומחת מתוך אותה בורות גורלית בהלכות ההוויה היהודית, וגוררת את ההמון בעקבותיה.
יצירתיות מדעית, גאונית ככל שתהיה, לא תוכל להתמודד נגד עוצמת ההרס הגלומה בהפרת עקרונות הקיום של העם היהודי. כמרבית הציבור, גם המדענים המורגלים בנוהלי ניסוי לא השכילו לפענח את לקח מלחמת אוסלו שהמחיש את הפורענות הנובעת מהפרת עקרון שלמות הארץ. מכאן שמדינת ישראל ניצבת על פרשת דרכים גורלית שתכריע את עתידה.
אם אכן תתבצע "התנתקות", היא תסמן אבן דרך ראשונה בכרוניקת דעיכתה הבלתי נמנעת של ישראל לישות מדינית פלורליסטית בעלת מאפיינים מזרח-תיכוניים, שתשתבח בקהילה יהודית גדולה ומשגשגת. כדוגמת יהדות ארה"ב, תצמיח גם הקהילה היהודית במזרח התיכון החדש מדענים בעלי שם וחתני פרס נובל.
אלא, שהעולם ינוד ליהודים, אשר במשך אלפיים שנה נסמכו על שולחנותיהם של עמי העולם, אך משהגיע זמנם לכונן את אותה חברת מופת יהודית בארץ ישראל, שוב כשלו ונסו לגלות מבלי שיספקו את הסחורה. מעבדת ההיסטוריה היהודית מבהירה באופן חד משמעי את משמעותו של הגורל היהודי המזוהה בלעדית עם המוסר המקראי. כפי שמלמד הניסיון היהודי, שום התחכמויות בדרך החקיינות התרבותית, ההשכלה או המדע לא תושענה את העם המסרב לציית לכללי קיומו.