לכבוד
אלוף אלעזר שטרן
ראש אכ"א
שלום רב,
לשום אדם או ארגון בארץ אין מונופול על זכר השואה. בלחץ מועצת יש"ע ויתרו תושבי חבל קטיף על ענידת הטלאי, אך חברי התנועות העממיות למען שלמות העם והארץ ימשיכו לענוד אותו במופגן.
שכן, שום משטרת מחשבות ורגשות לא תדכא את תחושותינו הפנימיות שבאות לידי ביטויין הנאמן ביותר בסמל הטלאי הכתום לנוכח איומי הטיהור האתני על יהודי הנגב הצפוני והשומרון.
מחול השדים הציבורי להוקעתם של עונדי הטלאי הכתום הוא הוכחה נוקבת למצבה הטרגי של האומה. אוי ואבוי לו לעם המזדעזע מענידת סמלי השואה, אך בו-בזמן רוקם טיהור אתני נגד אחיו ואחיותיו. עמי העולם נדים בראשם לנוכח התבהמותו המוסרית של העם היושב בציון ותוהים: הזה העם המתלונן על השואה...
הוריי ז"ל נאלצו לענוד את הטלאי הצהוב במלחמת העולם השנייה, ואני עונד את הטלאי הכתום המשקף באופן ההולם ביותר את תחושות הזוועה שלי על עצם כוונתה של הנהגה יהודית לבצע פשעי טיהור אתני נגד בני העם ששרד את השואה. הטלאי הכתום נענד מאליו על דש בגדי, ככל שישראל שועטת במרוץ הפורעני להפוך למדינה האנטישמית ביותר בעולם.
במקום להרכין את ראשם בחרפה אל מול תוכחת הטלאי הכתום, מעדיפים המתנתקים להשתלח בעונדי הטלאי ולהטיף להם מוסר. ייתכן שאותה טקטיקה נפסדת של חוצפה מהולה בהתחסדות, המאפיינת את מתקפת הגינוי נגד הטלאי הכתום, היא זו המסייעת למוקיעי הטלאי להתנתק ממצפונם היהודי ומצלם האדם שעוד נותר בהם. שכן, כיצד ניתן להסביר את אותו מוסר עוועים המתחלחל מהטלאי הכתום אך משלים עם טיהור אתני של שרידי השואה.
הטלאי אומנם הורד מבגדיהם של תושבי חבל קטיף, אך הוא ימשיך להתנוסס מול עיניכם, לפעפע במחשבותיכם ולחלחל למצפונכם. שכן, את האמת הגלומה בו אי אפשר להביס, והיא זו אשר תנצח.
אלוף אלעזר שטרן
ראש אכ"א
שלום רב,
לשום אדם או ארגון בארץ אין מונופול על זכר השואה. בלחץ מועצת יש"ע ויתרו תושבי חבל קטיף על ענידת הטלאי, אך חברי התנועות העממיות למען שלמות העם והארץ ימשיכו לענוד אותו במופגן.
שכן, שום משטרת מחשבות ורגשות לא תדכא את תחושותינו הפנימיות שבאות לידי ביטויין הנאמן ביותר בסמל הטלאי הכתום לנוכח איומי הטיהור האתני על יהודי הנגב הצפוני והשומרון.
מחול השדים הציבורי להוקעתם של עונדי הטלאי הכתום הוא הוכחה נוקבת למצבה הטרגי של האומה. אוי ואבוי לו לעם המזדעזע מענידת סמלי השואה, אך בו-בזמן רוקם טיהור אתני נגד אחיו ואחיותיו. עמי העולם נדים בראשם לנוכח התבהמותו המוסרית של העם היושב בציון ותוהים: הזה העם המתלונן על השואה...
הוריי ז"ל נאלצו לענוד את הטלאי הצהוב במלחמת העולם השנייה, ואני עונד את הטלאי הכתום המשקף באופן ההולם ביותר את תחושות הזוועה שלי על עצם כוונתה של הנהגה יהודית לבצע פשעי טיהור אתני נגד בני העם ששרד את השואה. הטלאי הכתום נענד מאליו על דש בגדי, ככל שישראל שועטת במרוץ הפורעני להפוך למדינה האנטישמית ביותר בעולם.
במקום להרכין את ראשם בחרפה אל מול תוכחת הטלאי הכתום, מעדיפים המתנתקים להשתלח בעונדי הטלאי ולהטיף להם מוסר. ייתכן שאותה טקטיקה נפסדת של חוצפה מהולה בהתחסדות, המאפיינת את מתקפת הגינוי נגד הטלאי הכתום, היא זו המסייעת למוקיעי הטלאי להתנתק ממצפונם היהודי ומצלם האדם שעוד נותר בהם. שכן, כיצד ניתן להסביר את אותו מוסר עוועים המתחלחל מהטלאי הכתום אך משלים עם טיהור אתני של שרידי השואה.
הטלאי אומנם הורד מבגדיהם של תושבי חבל קטיף, אך הוא ימשיך להתנוסס מול עיניכם, לפעפע במחשבותיכם ולחלחל למצפונכם. שכן, את האמת הגלומה בו אי אפשר להביס, והיא זו אשר תנצח.