משום-מה, מקובל ומוסכם בקרב הציבור, ובייחוד בתקשורת, שהשואה שבאה עלינו במלחמת העולם השנייה היא היחידה שהייתה, הווה, ותהיה בכל הדורות ולא תהיה כמוה בלתה. האומנם? האם לאחר מעשי הנאצים במלחמת העולם השנייה, אנו כבר בטוחים מכל רע? האם כבר איש אינו חפץ, כיום, להשמידנו?
כדי להבין לפני מה אנו עומדים, די לשים לב להסתה במצרים, הפצת "הפרוטוקולים של זקני ציון" ועלילות הדם למיניהן, הנעשים שם בריש גלי בידיעה, ובתמיכת השלטון של מובארק. הסתה זו מגמדת בעוצמתה את זו של גבלס בשיא הנאציזם. ומדובר באותה מדינה, שמשום-מה, טוענים שיש איתה שלום, ועל חייליה אמור שרון לסמוך שהם יעצרו את הטרור, לאחר ההינתקות.
אבל בכך לא סגי. שכן גם סעודיה, ושאר מדינות המפרץ, הנחשבות כידידות ארה"ב, מתונות ולוחמות בטרור, הן שמממנות את תעמולת השטנה האנטישמית בעולם במליארדי הפטרו-דולארים שברשותן, כמו-גם, כמובן, את הטרור של אל-קעידה.
ראוי גם לזכור, שעם השתלטות המשפחה הסעודית הווהאבית על חבל חיג'אז, שבו המקומות הקדושים לאסלאם, השתלט הזרם הווהאבי על האיסלאם והפך אותו ממתון לקיצוני. על-פי תפישת הווהאבים והדבר ידוע ופורסם מפורשות, מטרת הג'יהאד מלחמת הקודש, לא רק, לשעבד את היהודים והנוצרים כפי שגרס האיסלאם המתון ששלט קודם, אלא, לבצע השמדה טוטאלית. והכוונה בייחוד לנו, היהודים הנחשבים כטרף קל.
המציאות היא שאנו, 5 מיליון יהודים, מוקפים ברבע מיליארד ערבים, ועוד כמה מאות מיליונים מוסלמים אחרים, שנשבעים כל יום להשמידנו ומנהיגיהם הצהירו לא-פעם, שהם מוכנים לשם כך להקריב מיליונים מבני עמם. זו מטרת הטרור. ברור שגם אם נחזור לגבולות 67, נפנה את ירושלים ונקבל פליטים, לא יבוא שלום.
לכן, בהליך עקירת ישובי גוש-קטיף מדובר בתקדים נורא של פינוי ועקירת ישובים, כשההתחלה בגוש קטיף, ההמשך בשומרון, יהודה וירושלים והסוף הוא סילוק כל היהודים, מכל שטחי ארץ ישראל. נוסיף לכך גם כתבות בתקשורת הישראלית והעולמית לפיהן הקמת מדינת ישראל היא טעות וכי הציונות היא גזענות, ונקל יהיה להבין שבסיטואציה זו אין לעם ישראל אפשרות קיום והוא יושמד.
אף אחד מהגויים לא יבוא להצילנו כפי שלא עשו זאת במלחמת העולם השנייה, כולל ידידתנו הגדולה, ארה"ב, ששלחה את הפליטים חזרה לתופת. ונמנעה שוב מלעזור לנו ערב "מלחמת ששת הימים", למרות חוזה הגנה חתום שהיה לנו עימה. לאור זאת, האם העקירה היא "מעבר-דירה" בלבד או צעד ראשון בדרך לשואה?
והנה, מספרים לנו אמצעי התקשורת המגויסים, השכם והערב, שצה"ל הוא הכי חזק ואנו הענק, גלית שמדכא את הפלסטינאים המסכנים, שכל הצרות באות בגלל הכיבוש, וכל שצריך הוא לפנות את השטחים, ויבוא שלום לעולם. ומעל לכל הם מהינים עוד להאשים את המתנחלים עונדי הטלאי הכתום בהכחשת השואה.
האומנם? האין בכל הדברים שהוצגו כאן סימני שואה? ואם בשואה שעומדת בפתחנו עסקינן, הרי מכחישי השואה אינם עונדי הטלאי הכתום, אלא, אותם ברוני התקשורת, שמונעים את המידע מהעם ומלעיטים אותנו באשליות מסוכנות.
לכן, קורא אני מכאן לכל עונדי הטלאי הכתום. התחלתם לזעזע את התקשורת החסומה תדיר בפנינו, ופרצתם אותה, המשיכו בכך! כל הטענות נגדכם באות מתוך מטרה לסתום פיות ולזרות חול בעיניים. זכרו, שאכן אנו עומדים בפני שואה חדשה, ודאגו להזכיר זאת לאמצעי התקשורת בכל רגע שתגיעו לשם. אל תגמגמו ואל תצטדקו כי האמת והצדק לצידנו! רק כך, באמצעים בלתי מקובלים ניתן להגיע לתקשורת, אשר מסיבות שלא כאן המקום לפרטן, עוינת את היהדות והציונות.
ובאשר לפתרון בטווח הארוך, גם הוא כבר נראה באופק. הערבים והאיסלאם אינם רק אויבינו אלא אויבי כל העולם הנאור. מלחמת העולם השלישית כבר נפתחה ובסופה, או שהרשע האיסלאמי יתקפל נוכח הלחץ הגובר של המערב, או שהעולם הנאור ימגר את הרשע האיסלאמי, כפי שעשה זאת לנאציזם הגרמני. אין זה רחוק. מדובר, בלא יותר מעשר-עשרים שנה. כל שעלינו לעשות הוא לא לוותר ולא להתקפל, כי אלה רק מגבירים את תאוות הרשע.
נדרשים אנו להחזיק מעמד, עד שיבוא היום והוא אינו רחוק, שבו הרשע האיסלאמי ימוגר. בל נתייאש ונזכור את הסיסמא בה ניצחנו במלחמת השחרור: "אין ברירה!"
כותב המאמר הוא חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני.
כדי להבין לפני מה אנו עומדים, די לשים לב להסתה במצרים, הפצת "הפרוטוקולים של זקני ציון" ועלילות הדם למיניהן, הנעשים שם בריש גלי בידיעה, ובתמיכת השלטון של מובארק. הסתה זו מגמדת בעוצמתה את זו של גבלס בשיא הנאציזם. ומדובר באותה מדינה, שמשום-מה, טוענים שיש איתה שלום, ועל חייליה אמור שרון לסמוך שהם יעצרו את הטרור, לאחר ההינתקות.
אבל בכך לא סגי. שכן גם סעודיה, ושאר מדינות המפרץ, הנחשבות כידידות ארה"ב, מתונות ולוחמות בטרור, הן שמממנות את תעמולת השטנה האנטישמית בעולם במליארדי הפטרו-דולארים שברשותן, כמו-גם, כמובן, את הטרור של אל-קעידה.
ראוי גם לזכור, שעם השתלטות המשפחה הסעודית הווהאבית על חבל חיג'אז, שבו המקומות הקדושים לאסלאם, השתלט הזרם הווהאבי על האיסלאם והפך אותו ממתון לקיצוני. על-פי תפישת הווהאבים והדבר ידוע ופורסם מפורשות, מטרת הג'יהאד מלחמת הקודש, לא רק, לשעבד את היהודים והנוצרים כפי שגרס האיסלאם המתון ששלט קודם, אלא, לבצע השמדה טוטאלית. והכוונה בייחוד לנו, היהודים הנחשבים כטרף קל.
המציאות היא שאנו, 5 מיליון יהודים, מוקפים ברבע מיליארד ערבים, ועוד כמה מאות מיליונים מוסלמים אחרים, שנשבעים כל יום להשמידנו ומנהיגיהם הצהירו לא-פעם, שהם מוכנים לשם כך להקריב מיליונים מבני עמם. זו מטרת הטרור. ברור שגם אם נחזור לגבולות 67, נפנה את ירושלים ונקבל פליטים, לא יבוא שלום.
לכן, בהליך עקירת ישובי גוש-קטיף מדובר בתקדים נורא של פינוי ועקירת ישובים, כשההתחלה בגוש קטיף, ההמשך בשומרון, יהודה וירושלים והסוף הוא סילוק כל היהודים, מכל שטחי ארץ ישראל. נוסיף לכך גם כתבות בתקשורת הישראלית והעולמית לפיהן הקמת מדינת ישראל היא טעות וכי הציונות היא גזענות, ונקל יהיה להבין שבסיטואציה זו אין לעם ישראל אפשרות קיום והוא יושמד.
אף אחד מהגויים לא יבוא להצילנו כפי שלא עשו זאת במלחמת העולם השנייה, כולל ידידתנו הגדולה, ארה"ב, ששלחה את הפליטים חזרה לתופת. ונמנעה שוב מלעזור לנו ערב "מלחמת ששת הימים", למרות חוזה הגנה חתום שהיה לנו עימה. לאור זאת, האם העקירה היא "מעבר-דירה" בלבד או צעד ראשון בדרך לשואה?
והנה, מספרים לנו אמצעי התקשורת המגויסים, השכם והערב, שצה"ל הוא הכי חזק ואנו הענק, גלית שמדכא את הפלסטינאים המסכנים, שכל הצרות באות בגלל הכיבוש, וכל שצריך הוא לפנות את השטחים, ויבוא שלום לעולם. ומעל לכל הם מהינים עוד להאשים את המתנחלים עונדי הטלאי הכתום בהכחשת השואה.
האומנם? האין בכל הדברים שהוצגו כאן סימני שואה? ואם בשואה שעומדת בפתחנו עסקינן, הרי מכחישי השואה אינם עונדי הטלאי הכתום, אלא, אותם ברוני התקשורת, שמונעים את המידע מהעם ומלעיטים אותנו באשליות מסוכנות.
לכן, קורא אני מכאן לכל עונדי הטלאי הכתום. התחלתם לזעזע את התקשורת החסומה תדיר בפנינו, ופרצתם אותה, המשיכו בכך! כל הטענות נגדכם באות מתוך מטרה לסתום פיות ולזרות חול בעיניים. זכרו, שאכן אנו עומדים בפני שואה חדשה, ודאגו להזכיר זאת לאמצעי התקשורת בכל רגע שתגיעו לשם. אל תגמגמו ואל תצטדקו כי האמת והצדק לצידנו! רק כך, באמצעים בלתי מקובלים ניתן להגיע לתקשורת, אשר מסיבות שלא כאן המקום לפרטן, עוינת את היהדות והציונות.
ובאשר לפתרון בטווח הארוך, גם הוא כבר נראה באופק. הערבים והאיסלאם אינם רק אויבינו אלא אויבי כל העולם הנאור. מלחמת העולם השלישית כבר נפתחה ובסופה, או שהרשע האיסלאמי יתקפל נוכח הלחץ הגובר של המערב, או שהעולם הנאור ימגר את הרשע האיסלאמי, כפי שעשה זאת לנאציזם הגרמני. אין זה רחוק. מדובר, בלא יותר מעשר-עשרים שנה. כל שעלינו לעשות הוא לא לוותר ולא להתקפל, כי אלה רק מגבירים את תאוות הרשע.
נדרשים אנו להחזיק מעמד, עד שיבוא היום והוא אינו רחוק, שבו הרשע האיסלאמי ימוגר. בל נתייאש ונזכור את הסיסמא בה ניצחנו במלחמת השחרור: "אין ברירה!"
כותב המאמר הוא חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני.