"טבע הדברים", היא חוברת שחברי החברה להגנת הטבע מנויים עליה כחלק מחברותם. למעשה, היא יורשתה של "טבע וארץ" שהביאה את דברו של הטבע והסובב באוויר החופשי אל הקורא הממוצע השקוע ביום יום המשרדי והעסקי. מרחב נשימה והרחבה לנשמה. מעבר לזה רוב בני האדם נהנים גם להרחיב את האופקים, לשוטט במקומות עלומים, ולו בין דפי הכרומו, וגם לחדש בידוע ולספוג ידע מקצועי ממומחים.
אלא ששינוי השם, ואולי לא רק הוא, הביא גם לשינוי במגמה. הארץ שלנו קטנה כנראה, על חובביה בעיתון הזה ובחברה להגנת הטבע השותפה לו. ולכן אנו עדים לחלק גדל והולך של מאמרים העוסקים בחו"ל. "אסירי ציון מרצון" נחשבים פחות בעיני המערכת הנושאת עיניה לרעות בשדות זרים (תרתי משמע).
כך, למשל, החוברת האחרונה ( גיליון 111 ,ינואר05 ללא ציון תאריך עברי) מביאה הרבה כתבות, ארוכות ומפורטות, על: כפר בקניה, הקווקז, קפרי האיטלקית, ונציה ובופאל בהודו. רק כתבה אחת עוסקת במדע המטבעות ויש בה משהו מארץ ישראל. מלבד אלו מעט פינות קטנות מביאות מניחוחה של ארצנו. אולי זה באמת מה שכלול בהגדרה "החברה לחקר האדם והסובב" ללא זיקה ארץ ישראלית- המתנוססת בראש הגיליון. עיסוק ב- האדם בכללו. ושם כנראה מסתובבת המערכת של טבע הדברים. וידיעת ארצנו והכרת המולדת יוצאים נפסדים.
המגמה הזו יוצרת גם עגמת נפש באשר לתכנים עצמם. ובזמנו פניתי אל המערכת, ללא מענה, באשר לכתבה בגיליון אחר (109, נובמבר 04 ) שהשביעני מרורים רבים. שם צדה את עיני הכותרת "סבתא יהודיה" ויותר מכך כותרת המשנה "מסע לחיפוש שורשים ושורשי העם היהודי ...בפולין" . הן כמתעניין והן בהיותי מדריך קבוצות שם. והנה נחלתי אכזבה רבה. כמעט כל המאמר הוא תמצית היסטורית קצרצרה. ואף זו לוקה באי דיוקים.
כך, למשל, נכתב שם שבית הקברות בוורשה נשמר בתקופת השואה בגלל הצורך בקבורת יהודים. ולא היא שהרי ה"קבורה" אז הייתה השלכת הגופות לבור משותף. כך, לא העירייה בקאז'ימיש דולני אספה את המצבות המחוללות לאחר המלחמה, אלא כספו של יהודי מארה"ב. גם ישיבת חכמי לובלין, שבניינה המפואר שובה עין גם כיום, לא נשרפה, כפי שנכתב שם, אלא ספרייתה הענקית. ועוד ועוד. אולם יותר מכך, זווית הראייה בולטת בצילומים. במאמר על שורשי העם היהודי אין צילום ולו של בית כנסת אחד מתוך מגוון מפואר ומדהים של בתי כנסת שנותרו.
לעומת זאת, ישנן שבע תמונות של כנסיות. בכלל, מתוך 28 תמונות במאמר כולו, רק 9 מראות את מה שנקרא אתרים יהודיים- מחנות השמדה ובתי קברות בעיקר. כל היתר עוסקות בפולין הפולנית
יש הרבה מאד ללמוד על הנעשה ברחבי ארצנו. על הטבע, חידושי המחקר, תגליות שונות ועוד הרבה. וחבל שביטאון החברה להגנת הטבע אינו מבטא אותם. הכרת הארץ ויופייה הם מפתח לקשר חם בינה לבין בניה. ייעוד שהוא ודאי נר לרגלי הנהלת החברה. הוא גם יכול להקל עליה במאבקים שהיא מנהלת. ולמעשה, חסרונה של חוברת מעין זו הוא תעודת עניות לחברה הישראלית בכללותה. ואולי גם פתח ליוזמה חדשה.
אלא ששינוי השם, ואולי לא רק הוא, הביא גם לשינוי במגמה. הארץ שלנו קטנה כנראה, על חובביה בעיתון הזה ובחברה להגנת הטבע השותפה לו. ולכן אנו עדים לחלק גדל והולך של מאמרים העוסקים בחו"ל. "אסירי ציון מרצון" נחשבים פחות בעיני המערכת הנושאת עיניה לרעות בשדות זרים (תרתי משמע).
כך, למשל, החוברת האחרונה ( גיליון 111 ,ינואר05 ללא ציון תאריך עברי) מביאה הרבה כתבות, ארוכות ומפורטות, על: כפר בקניה, הקווקז, קפרי האיטלקית, ונציה ובופאל בהודו. רק כתבה אחת עוסקת במדע המטבעות ויש בה משהו מארץ ישראל. מלבד אלו מעט פינות קטנות מביאות מניחוחה של ארצנו. אולי זה באמת מה שכלול בהגדרה "החברה לחקר האדם והסובב" ללא זיקה ארץ ישראלית- המתנוססת בראש הגיליון. עיסוק ב- האדם בכללו. ושם כנראה מסתובבת המערכת של טבע הדברים. וידיעת ארצנו והכרת המולדת יוצאים נפסדים.
המגמה הזו יוצרת גם עגמת נפש באשר לתכנים עצמם. ובזמנו פניתי אל המערכת, ללא מענה, באשר לכתבה בגיליון אחר (109, נובמבר 04 ) שהשביעני מרורים רבים. שם צדה את עיני הכותרת "סבתא יהודיה" ויותר מכך כותרת המשנה "מסע לחיפוש שורשים ושורשי העם היהודי ...בפולין" . הן כמתעניין והן בהיותי מדריך קבוצות שם. והנה נחלתי אכזבה רבה. כמעט כל המאמר הוא תמצית היסטורית קצרצרה. ואף זו לוקה באי דיוקים.
כך, למשל, נכתב שם שבית הקברות בוורשה נשמר בתקופת השואה בגלל הצורך בקבורת יהודים. ולא היא שהרי ה"קבורה" אז הייתה השלכת הגופות לבור משותף. כך, לא העירייה בקאז'ימיש דולני אספה את המצבות המחוללות לאחר המלחמה, אלא כספו של יהודי מארה"ב. גם ישיבת חכמי לובלין, שבניינה המפואר שובה עין גם כיום, לא נשרפה, כפי שנכתב שם, אלא ספרייתה הענקית. ועוד ועוד. אולם יותר מכך, זווית הראייה בולטת בצילומים. במאמר על שורשי העם היהודי אין צילום ולו של בית כנסת אחד מתוך מגוון מפואר ומדהים של בתי כנסת שנותרו.
לעומת זאת, ישנן שבע תמונות של כנסיות. בכלל, מתוך 28 תמונות במאמר כולו, רק 9 מראות את מה שנקרא אתרים יהודיים- מחנות השמדה ובתי קברות בעיקר. כל היתר עוסקות בפולין הפולנית
יש הרבה מאד ללמוד על הנעשה ברחבי ארצנו. על הטבע, חידושי המחקר, תגליות שונות ועוד הרבה. וחבל שביטאון החברה להגנת הטבע אינו מבטא אותם. הכרת הארץ ויופייה הם מפתח לקשר חם בינה לבין בניה. ייעוד שהוא ודאי נר לרגלי הנהלת החברה. הוא גם יכול להקל עליה במאבקים שהיא מנהלת. ולמעשה, חסרונה של חוברת מעין זו הוא תעודת עניות לחברה הישראלית בכללותה. ואולי גם פתח ליוזמה חדשה.