חסידי הגדר הביאו תמיד את עזה כדוגמא. עובדה שאין טרור מרצועת עזה, כי רצועת עזה מוקפת בגדר. אחרי שתהיה גדר סביב יהודה ושומרון, הם אמרו וחזרו ואמרו, יהיה לנו ביטחון ושקט בחדרה ונתניה כמו שיש לנו בשדרות. ועכשיו הקסאמים ופגזי המרגמה עפים מעל הגדר של רצועת עזה, והקבינט של שרון, בהשתתפות מפלגת העבודה, שוקל אם לכבוש את כל עזה או רק חצי ממנה, או אולי לסמוך על אבו מאזן שיפסיק את זה, ובינתיים רק להיכנס ולצאת.
ואני קצת התבלבלתי כי בשלטי החוצות כתוב שחייבים לצאת מעזה מייד, וגם חיים רמון אמר שהוא הצטרף לממשלה כי הדבר הכי חשוב הוא שנצא מעזה, אז איך אפשר להיכנס לעזה אם צריך לצאת מעזה, ואיך אפשר לצאת מעזה אם לא נכנסנו לעזה? זה לא הגיוני. וכבר אמר שייקה לפולי איך התחתנתי אם לא התאלמנתי?
הבעיה עם חסידי הגדר, כמו עם חסידי ההינתקות, כמו עם חסידי המשיח מלובביץ', שאי אפשר בכלל להתווכח איתם. ההיגיון לא רלוונטי, לא העובדות ולא מבחן התוצאה. מדובר באמונה דתית. הרי מלכתחילה הוויכוח הגדול ניטש בין שתי אסכולות: חסידי הגדר אמרו שאין שום דרך לנצח את הטרור במלחמה. רק הינתקות וגדר גבוהה יפרידו בינינו ובין הטרור.
מתנגדי הגדר אמרו בדיוק להיפך: שום גדר לא תועיל, טרור יכול לעבור מעל הגדר ומתחת לגדר, ודרך הים או באוויר. הדבר היחיד האפשרי הוא לשלוט בשטח, להלחם בטרור בתוך תחום הגידול והמחיה שלו. ואז בא מבחן העובדות. ביהודה ושומרון אין גדר אבל צה"ל שולט בשטח, לעומת זאת ברצועת עזה צה"ל לא שולט בשטח אבל יש גדר. והתוצאה היא שבעזה, מקום שיש גדר, הטרור מתגבר וגדל ופוגע והורג אנשים ומשתק את שדרות, ולעומת זאת ביהודה ושומרון, מקום שאין גדר, מפלס הטרור ירד באופן דרמטי.
מדינה של שלוש מכלאות
ומה אומרים חסידי הגדר? שהטרור פסק בגלל הגדר. העובדות לא רלוונטיות כשמדובר בעיקרי אמונה. לפעמים הם מדברים על הדבר והיפוכו באותו נאום או מאמר בעיתון. כולנו רואים, הם אומרים, שבזכות הגדר הטרור כמעט נפסק. לכן חייבים לבנות את הגדר, וזו שערורייה שעדיין אין גדר שמגינה על תל אביב ועל ירושלים ועל באר שבע ואפילו על נתב"ג.
רגע, אין גדר או יש גדר? הטרור בתל אביב נפסק בגלל שבעפולה יש גדר? זה הרעיון? הגדר בעפולה, כמו קברי צדיקים בגליל, משפיעה שפע של ברכה שמקרינה אנרגיות חיוביות על המחבלים באזור ירושלים? אם כך אולי לא צריך לבנות עוד גדר אלא להשתטח על יד הגדר הקיימת, שכבר הוכיחה את סגולות הפלא שלה, ולומר תהילים.
ואותו דבר בעניין ה"לצאת מעזה". יצאנו מעזה כבר לפני שנים. התנתקנו לגמרי. עזה, רפיח, חאן יונס וכל מחנות הפליטים, חיים תחת שלטון פלשתיני ולא ראו חייל ישראלי 10 שנים. רק לאחרונה, עם התגברות הקסאמים, אנחנו נכנסים לפעמים לזמן קצר לשוליים של פאתי עזה. אבל לא ממש. לא כמו בשכם או בג'נין ואפילו לא כמו ברמאללה. אנחנו לא יכולים לצאת מעזה, כי אנחנו לא בעזה. להיפך, בגלל ירי הקסאמים הממשלה שוקלת אולי להיכנס לעזה. ומה אומרים חסידי ההינתקות? נכון שיורים עלינו קסאמים בגלל שיצאנו מעזה, אבל אחרי שנצא מעזה זה ייפסק.
המחבלים שיורים על שדרות אומרים דבר פשוט ומובן, אבל אנחנו כל כך שקועים באמונות הטפלות שלנו על הגדר ועל ההינתקות, שאנחנו לא שומעים. הם אומרים שהם לא יתנו לנו להתנתק. שאי אפשר לסגור אותם במכלאה צפופה מאחורי הגדר, לקחת את המפתח ולהסתלק. אי אפשר גם שאבו מאזן יבוא פעם בשבועיים מרמאללה ויעשה סדר בעזה. בין רמאללה לעזה מפרידים עשרות קילומטרים של שטח ישראל. אבו מאזן לא יכול להעביר כיתת חיילים מרמאללה לעזה. אי אפשר להקים מדינה משלוש מכלאות מפוצלות שסגורות בעל כורחן מאחורי גדר בלתי מוסכמת. אלה הזיות של הישראלי המפונק שחייב למצוא סיפוקים מיידיים, ואם לא נותנים לו הוא קופץ מהגג.
אומץ וסבלנות
רצועת עזה חייבת להיות מחוברת לאל עריש, ועד שמצרים לא תיקח אחריות על הרצועה, האחריות תהיה עלינו, אם נרצה ואם לא נרצה, אם נצא ואם לא נצא. כשניכנס הטרור יכריח אותנו לצאת, וכשנצא הטרור יכריח אותנו להיכנס, וכל הזמן נמשיך להיות מחוברים. כי אין התנתקות חד צדדית. מצרים צריכה לא רק לקחת אחריות אלא להקצות שטחים משלה לטובת הפלשתינים של הרצועה. כל ילד שמסתכל במפה רואה שזה הפתרון היחיד לרצועת עזה.
האם זה מעשי? לא. זה יהיה מעשי עשר שנים אחרי שישראל תתחיל לדרוש את זה. בהתחלה מצרים תשתגע מכעס והעולם יהיה בהלם. הוא רגיל שכל הזמן דורשים מישראל, וישראל אף פעם לא דורשת מאחרים. לכן הוא יגנה ויסתייג ויתרגז נורא. אבל אם אין לנו אומץ לדרוש, ואין לנו סבלנות להיאבק, אנחנו נשתה תמיד את מי הים של עזה.
ואני קצת התבלבלתי כי בשלטי החוצות כתוב שחייבים לצאת מעזה מייד, וגם חיים רמון אמר שהוא הצטרף לממשלה כי הדבר הכי חשוב הוא שנצא מעזה, אז איך אפשר להיכנס לעזה אם צריך לצאת מעזה, ואיך אפשר לצאת מעזה אם לא נכנסנו לעזה? זה לא הגיוני. וכבר אמר שייקה לפולי איך התחתנתי אם לא התאלמנתי?
הבעיה עם חסידי הגדר, כמו עם חסידי ההינתקות, כמו עם חסידי המשיח מלובביץ', שאי אפשר בכלל להתווכח איתם. ההיגיון לא רלוונטי, לא העובדות ולא מבחן התוצאה. מדובר באמונה דתית. הרי מלכתחילה הוויכוח הגדול ניטש בין שתי אסכולות: חסידי הגדר אמרו שאין שום דרך לנצח את הטרור במלחמה. רק הינתקות וגדר גבוהה יפרידו בינינו ובין הטרור.
מתנגדי הגדר אמרו בדיוק להיפך: שום גדר לא תועיל, טרור יכול לעבור מעל הגדר ומתחת לגדר, ודרך הים או באוויר. הדבר היחיד האפשרי הוא לשלוט בשטח, להלחם בטרור בתוך תחום הגידול והמחיה שלו. ואז בא מבחן העובדות. ביהודה ושומרון אין גדר אבל צה"ל שולט בשטח, לעומת זאת ברצועת עזה צה"ל לא שולט בשטח אבל יש גדר. והתוצאה היא שבעזה, מקום שיש גדר, הטרור מתגבר וגדל ופוגע והורג אנשים ומשתק את שדרות, ולעומת זאת ביהודה ושומרון, מקום שאין גדר, מפלס הטרור ירד באופן דרמטי.
מדינה של שלוש מכלאות
ומה אומרים חסידי הגדר? שהטרור פסק בגלל הגדר. העובדות לא רלוונטיות כשמדובר בעיקרי אמונה. לפעמים הם מדברים על הדבר והיפוכו באותו נאום או מאמר בעיתון. כולנו רואים, הם אומרים, שבזכות הגדר הטרור כמעט נפסק. לכן חייבים לבנות את הגדר, וזו שערורייה שעדיין אין גדר שמגינה על תל אביב ועל ירושלים ועל באר שבע ואפילו על נתב"ג.
רגע, אין גדר או יש גדר? הטרור בתל אביב נפסק בגלל שבעפולה יש גדר? זה הרעיון? הגדר בעפולה, כמו קברי צדיקים בגליל, משפיעה שפע של ברכה שמקרינה אנרגיות חיוביות על המחבלים באזור ירושלים? אם כך אולי לא צריך לבנות עוד גדר אלא להשתטח על יד הגדר הקיימת, שכבר הוכיחה את סגולות הפלא שלה, ולומר תהילים.
ואותו דבר בעניין ה"לצאת מעזה". יצאנו מעזה כבר לפני שנים. התנתקנו לגמרי. עזה, רפיח, חאן יונס וכל מחנות הפליטים, חיים תחת שלטון פלשתיני ולא ראו חייל ישראלי 10 שנים. רק לאחרונה, עם התגברות הקסאמים, אנחנו נכנסים לפעמים לזמן קצר לשוליים של פאתי עזה. אבל לא ממש. לא כמו בשכם או בג'נין ואפילו לא כמו ברמאללה. אנחנו לא יכולים לצאת מעזה, כי אנחנו לא בעזה. להיפך, בגלל ירי הקסאמים הממשלה שוקלת אולי להיכנס לעזה. ומה אומרים חסידי ההינתקות? נכון שיורים עלינו קסאמים בגלל שיצאנו מעזה, אבל אחרי שנצא מעזה זה ייפסק.
המחבלים שיורים על שדרות אומרים דבר פשוט ומובן, אבל אנחנו כל כך שקועים באמונות הטפלות שלנו על הגדר ועל ההינתקות, שאנחנו לא שומעים. הם אומרים שהם לא יתנו לנו להתנתק. שאי אפשר לסגור אותם במכלאה צפופה מאחורי הגדר, לקחת את המפתח ולהסתלק. אי אפשר גם שאבו מאזן יבוא פעם בשבועיים מרמאללה ויעשה סדר בעזה. בין רמאללה לעזה מפרידים עשרות קילומטרים של שטח ישראל. אבו מאזן לא יכול להעביר כיתת חיילים מרמאללה לעזה. אי אפשר להקים מדינה משלוש מכלאות מפוצלות שסגורות בעל כורחן מאחורי גדר בלתי מוסכמת. אלה הזיות של הישראלי המפונק שחייב למצוא סיפוקים מיידיים, ואם לא נותנים לו הוא קופץ מהגג.
אומץ וסבלנות
רצועת עזה חייבת להיות מחוברת לאל עריש, ועד שמצרים לא תיקח אחריות על הרצועה, האחריות תהיה עלינו, אם נרצה ואם לא נרצה, אם נצא ואם לא נצא. כשניכנס הטרור יכריח אותנו לצאת, וכשנצא הטרור יכריח אותנו להיכנס, וכל הזמן נמשיך להיות מחוברים. כי אין התנתקות חד צדדית. מצרים צריכה לא רק לקחת אחריות אלא להקצות שטחים משלה לטובת הפלשתינים של הרצועה. כל ילד שמסתכל במפה רואה שזה הפתרון היחיד לרצועת עזה.
האם זה מעשי? לא. זה יהיה מעשי עשר שנים אחרי שישראל תתחיל לדרוש את זה. בהתחלה מצרים תשתגע מכעס והעולם יהיה בהלם. הוא רגיל שכל הזמן דורשים מישראל, וישראל אף פעם לא דורשת מאחרים. לכן הוא יגנה ויסתייג ויתרגז נורא. אבל אם אין לנו אומץ לדרוש, ואין לנו סבלנות להיאבק, אנחנו נשתה תמיד את מי הים של עזה.