גם האו"ם אומר לא להתנתקות מחבל קטיף, האומנם?
אונס"קו (ארגון החינוך המדע והתרבות של האו"ם) יכריז בקרוב על ישראל, ארץ מורשת התנ"ך, כעל אתר מורשת עולמי.
ברשימת אתרי המורשת העולמית, נכללים אתרים הראויים לשמור בזכות חשיבותם המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות. זו הפעם הראשונה שבה עשויה ארץ שלמה כמכלול, להיבחר כאתר מורשת עולמי. התסריט הזה נראה אולי דמיוני, אולם הוא בהחלט יכול להפוך למעשי.
ארץ התנ"ך
מרבית אוכלוסיית העולם נמנית על שתי הדתות הגדולות הנצרות והאסלם. לנוצרים ולמוסלמים יש הערכה רבה לספר התנ"ך ובשביל כל העולם ארץ ישראל היא ארץ התנ"ך. התנ"ך זכה לתרגום למאות שפות, ובשפות רבות תורגם אף במספר גרסאות. בשפות אחדות היה תרגום התנ"ך, היצירה הכתובה הראשונה אשר לשמה היה צריך להמציא אלפבית.
מושג ה-בר קיימא
בוועידת כדור הארץ בריו דה ז'נירו 1992 הוחלט על פעילות להצלת כדור הארץ (אג'נדה 21) תוך קידום של פיתוח בר קיימא.
מושג הבר קיימא נשען על שני עקרונות, האחד הבטחת מילוי צרכי ההווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם (מתוך דו"ח "ברוטנלנד") והשני "חשוב עולמי פעל מקומי". משיקולים אלו נבחרו העיר ירושלים עכו העתיקה מצדה ו"העיר הלבנה" של תל אביב כאתרי מורשת עולמית.
בהסתכלות כלל עולמית כדור הארץ כולל בתוכו מקומות שלהם ערכים ומשאבים חשובים, חלקם נדירים ומחייבים בוודאי התייחסות סביבתית ברת קיימא. כזו היא ארץ ישראל המהווה דוגמא מצוינת למקום המרכז בתוכו ערכים רבים.
מורשת הנוף
תבנית הנוף של ארצנו עברה שינויים ותמורות מזה אלפי שנים שהואצו מאז הקמת מדינת ישראל, אולם, ניתן למצוא בה נופים תנ"כיים. מבחינה נופית ארצנו מגוונת מאד הן בנוף הטבעי, הרים, מצוקים, חופי ים ומדבר והן בנופים תרבותיים. מהם בני אלפי שנים כגון: מדרגות ההר ומעיינות הניקבה של הרי ירושלים ומהם צעירים יחסית כגון: פרדסי השרון ושדות העמקים.
במקורותינו ניתן למצוא פסוקים רבים המתארים את נוף הארץ: "כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא" (ירמיהו, מ"ו) או דברי רבן גמליאל "סימן להרים מילין, סימן לעמקים דקלים, סימן לשפלה שקמים" (פסחים פרק ד', נ"ג).
חשוב להזכיר כי נופיה המגוונים של הארץ היו תמיד בסיס ליצירות ספרותיות (כולל התנ"ך), שירה וציור, והיו בסיס לרגשות שהידקו את הקשר לארצנו עברה ומורשתה.
מעניין לציין כי אישים רבים וביניהם מדינאים ואנשי צבא תארו בזיכרונותיהם את השפעת הנוף וראו בה בסיס למורשת היהודית.
משה דיין בספרו לחיות עם התנ"ך מספר "לי שנולדתי בא"י, לא הייתה לי אהבת המולדת אהבה מופשטת. חבצלת השרון והר הכרמל היו ממש שבממש, פרח נותן ריח והר שרגלי דרכו בשביליו... ראיתי לנגדי לא רק את הקישון העובר בשדות נהלל וכפר יהושע, אלא גם את הקישון, נחל קדומים הגורף את צבא סיסרא. כשם שביקשו הורי הבאים מן הגולה, לעשות את א"י הרוחנית של הספרים למולדתם הגשמית, כך ביקשתי אני להקנות למולדתי הגשמית עומק רוחני היסטורי ולהפיח בחורבות ובתילים השוממים את נשמת העבר, ולהחיות את ישראל של ימי האבות השופטים והמלכים".
ד"ר אפרים וחנה הראובני כותבים "...אם את עצם צלצול דברי הנביאים לא נוכל לשמוע עוד, אבל לראות נוכל מאשר ראו הם ולהריח את אשר הריחו... הבה, איפוא, ונסדר גן צמחי ספרותנו העתיקה, ונלמד לכתוב בו ולקרוא שם מספר הספרים ושיר השירים באותיות ובצבעים אשר בהם כתוב ספר הספרים ומקור כל השירים...".
בהפיכת הנוף לחסר חשיבות בתודעה הישראלית מאבדת החברה הישראלית את אחד היסודות הקושרים את הציבור עם ארצו ויש להתייחס אליו כאל חלק מהמורשת התרבותית וההיסטורית שלנו ושל העולם כולו.
כמות ועושר מיני הצומח והחי בארץ
מגוון התצורות והנופים של הצומח בארץ מדהים בכל קנה מידה. יותר מ 2700 מיני צמחים עילאיים לעומת 1750 מינים בבריטניה, 2680 בגרמניה, 1800 בעיראק ו- 1500 במצרים וזאת למרות ששטחה של כל אחת מהן גדול פי כמה משטחה של ישראל.
מספר המינים של עופות ויונקים בארץ גדול גם הוא בהרבה מהצפוי בשטח כה קטן הנתון בקווי הרוחב של ישראל.
בארץ ישנם כ- 90 מיני זוחלים, 100 מיני יונקים ולמעלה מ- 500 מינים שונים של עופות. בישראל מצויים כ- 500 מיני ציפורים לעומת 489 מינים באנגליה המתפרשת על שטח גדול פי 8 ממדינת ישראל.
המגוון הגדול של תנאי קרקע, אקלים, וצמחיה והגשר היבשתי לאירופה, אסיה ואפריקה מאפשר למינים רבים מאד לחיות כאן. את חובתנו המוסרית נעשה אם נקפיד לשמור על הקיים.
שפע אתרים ארכיאולוגים ועתיקות
עושר האתרים הארכיאולוגיים והעתיקות בארץ הוא מן המפורסמות והיכן שלא תחפור בארץ אתה נוגע בעבר. הארץ והאדמה אוצרות בתוכם אתרים ועתיקות בני אלפי שנים.
רק לפני מספר שנים רעש העולם עם גילוי עתיקות בני המאה המיוחסות ל-2000-150 לפנה"ס ואילו כאן קיימים אתרי עתיקות רבים. חלקם אף קדום יותר כמו: תל ערד, תל חצור ונוספים כגון: חבל קטיף המיוחס לאיזור גרר המקראית.
באתרים הארכיאולוגיים ובאתרים ההיסטוריים חקוקים מאורעות בחיי העם, ובהם נשמרים עדיין נופה הקדום של ארץ התנ"ך. יתירה מזו, אין דבר טבעי יותר כאשר צאצאי אותם עברים קדמונים שבים היום לארץ התנ"ך.
מה מתבקש?
לכן, לאור הערכים הנ"ל הקיימים בישראל, על ממשלת ישראל לדאוג לקבלת הכרה בינ"ל (האו"מ) שארץ התנ"ך כולה היא אתר מורשת, ואתר בעל ערכי סביבה בקנה מידה עולמי. בנוסף צריכה הממשלה כבר היום לאמץ החלטה זו כלפי פנים, ולהחיל את עקרונות הבר קיימא על כל מרחבי הארץ. יתכן ורק צעד זה יביא את ההכרה הבינ"ל הנ"ל.
על המדינה לשמור ולשחזר נופים תנ"כיים (שימור הנוף כשלעצמו זכה עד היום להתייחסות מוגבלת בישראל), והפיתוח חשוב שיעשה על בסיס עקרונות הבר קיימא. השטח הפתוח שנותר היום חשוב לקיומה הפיסי של מורשת הארץ ולהמשכיות הזיכרון הקולקטיבי וההיסטורי של האומה. השטח הפתוח מהווה גם את הפוטנציאל והעתודה להגשמתם של מאווי הדור הבא, וחובתו המוסרית של הדור הנוכחי להעניק להם את האפשרות לממש את עתידם (הרחבת השטח הבנוי מהווה פגיעה בלתי הפיכה בהיקף אינוונטאר השטחים הפתוחים ובכל הערכים שהזכרנו לעיל).
לסיכום: התנ"ך וייתר המקורות היהודיים מורים לנו כי דרכו של העברי בהיסטוריה, היא דרך של אחריות לא רק כלפי רעיו בני האדם אלא גם כלפי הטבע שהוא חי בתוכו וניזון ממנו וכי אין להפריד בין השניים.האחריות שלנו, צאצאי אותם עברים, לארץ בפרט ולכדור הארץ בכלל, היא אחריות מוסרית שכלול בה גם פן אקולוגי.
במקורותינו מופיע: "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קילקלת אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבא. וכפי שנאמר במקרא "ויקח ה' אלוקים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה" (בראשית ב', ט"ו). פסוק זה מכיל בתוכו חזון עכשווי ומבטא אתגר וחזון ממשיים ודחופים של בנייה ופיתוח מבלי להרוס לכלל יצורי אנוש.
הכרת האו"ם בישראל תהיה גם סגירת מעגל של החלטת חבר הלאומים מ-1922 בה הוכרה ע"י גוף זה מציאות הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לבין ארץ ישראל, והוכרו היסודות לבניין מחדש של ביתו הלאומי בארץ הזאת.
אונס"קו (ארגון החינוך המדע והתרבות של האו"ם) יכריז בקרוב על ישראל, ארץ מורשת התנ"ך, כעל אתר מורשת עולמי.
ברשימת אתרי המורשת העולמית, נכללים אתרים הראויים לשמור בזכות חשיבותם המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות. זו הפעם הראשונה שבה עשויה ארץ שלמה כמכלול, להיבחר כאתר מורשת עולמי. התסריט הזה נראה אולי דמיוני, אולם הוא בהחלט יכול להפוך למעשי.
ארץ התנ"ך
מרבית אוכלוסיית העולם נמנית על שתי הדתות הגדולות הנצרות והאסלם. לנוצרים ולמוסלמים יש הערכה רבה לספר התנ"ך ובשביל כל העולם ארץ ישראל היא ארץ התנ"ך. התנ"ך זכה לתרגום למאות שפות, ובשפות רבות תורגם אף במספר גרסאות. בשפות אחדות היה תרגום התנ"ך, היצירה הכתובה הראשונה אשר לשמה היה צריך להמציא אלפבית.
מושג ה-בר קיימא
בוועידת כדור הארץ בריו דה ז'נירו 1992 הוחלט על פעילות להצלת כדור הארץ (אג'נדה 21) תוך קידום של פיתוח בר קיימא.
מושג הבר קיימא נשען על שני עקרונות, האחד הבטחת מילוי צרכי ההווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם (מתוך דו"ח "ברוטנלנד") והשני "חשוב עולמי פעל מקומי". משיקולים אלו נבחרו העיר ירושלים עכו העתיקה מצדה ו"העיר הלבנה" של תל אביב כאתרי מורשת עולמית.
בהסתכלות כלל עולמית כדור הארץ כולל בתוכו מקומות שלהם ערכים ומשאבים חשובים, חלקם נדירים ומחייבים בוודאי התייחסות סביבתית ברת קיימא. כזו היא ארץ ישראל המהווה דוגמא מצוינת למקום המרכז בתוכו ערכים רבים.
מורשת הנוף
תבנית הנוף של ארצנו עברה שינויים ותמורות מזה אלפי שנים שהואצו מאז הקמת מדינת ישראל, אולם, ניתן למצוא בה נופים תנ"כיים. מבחינה נופית ארצנו מגוונת מאד הן בנוף הטבעי, הרים, מצוקים, חופי ים ומדבר והן בנופים תרבותיים. מהם בני אלפי שנים כגון: מדרגות ההר ומעיינות הניקבה של הרי ירושלים ומהם צעירים יחסית כגון: פרדסי השרון ושדות העמקים.
במקורותינו ניתן למצוא פסוקים רבים המתארים את נוף הארץ: "כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא" (ירמיהו, מ"ו) או דברי רבן גמליאל "סימן להרים מילין, סימן לעמקים דקלים, סימן לשפלה שקמים" (פסחים פרק ד', נ"ג).
חשוב להזכיר כי נופיה המגוונים של הארץ היו תמיד בסיס ליצירות ספרותיות (כולל התנ"ך), שירה וציור, והיו בסיס לרגשות שהידקו את הקשר לארצנו עברה ומורשתה.
מעניין לציין כי אישים רבים וביניהם מדינאים ואנשי צבא תארו בזיכרונותיהם את השפעת הנוף וראו בה בסיס למורשת היהודית.
משה דיין בספרו לחיות עם התנ"ך מספר "לי שנולדתי בא"י, לא הייתה לי אהבת המולדת אהבה מופשטת. חבצלת השרון והר הכרמל היו ממש שבממש, פרח נותן ריח והר שרגלי דרכו בשביליו... ראיתי לנגדי לא רק את הקישון העובר בשדות נהלל וכפר יהושע, אלא גם את הקישון, נחל קדומים הגורף את צבא סיסרא. כשם שביקשו הורי הבאים מן הגולה, לעשות את א"י הרוחנית של הספרים למולדתם הגשמית, כך ביקשתי אני להקנות למולדתי הגשמית עומק רוחני היסטורי ולהפיח בחורבות ובתילים השוממים את נשמת העבר, ולהחיות את ישראל של ימי האבות השופטים והמלכים".
ד"ר אפרים וחנה הראובני כותבים "...אם את עצם צלצול דברי הנביאים לא נוכל לשמוע עוד, אבל לראות נוכל מאשר ראו הם ולהריח את אשר הריחו... הבה, איפוא, ונסדר גן צמחי ספרותנו העתיקה, ונלמד לכתוב בו ולקרוא שם מספר הספרים ושיר השירים באותיות ובצבעים אשר בהם כתוב ספר הספרים ומקור כל השירים...".
בהפיכת הנוף לחסר חשיבות בתודעה הישראלית מאבדת החברה הישראלית את אחד היסודות הקושרים את הציבור עם ארצו ויש להתייחס אליו כאל חלק מהמורשת התרבותית וההיסטורית שלנו ושל העולם כולו.
כמות ועושר מיני הצומח והחי בארץ
מגוון התצורות והנופים של הצומח בארץ מדהים בכל קנה מידה. יותר מ 2700 מיני צמחים עילאיים לעומת 1750 מינים בבריטניה, 2680 בגרמניה, 1800 בעיראק ו- 1500 במצרים וזאת למרות ששטחה של כל אחת מהן גדול פי כמה משטחה של ישראל.
מספר המינים של עופות ויונקים בארץ גדול גם הוא בהרבה מהצפוי בשטח כה קטן הנתון בקווי הרוחב של ישראל.
בארץ ישנם כ- 90 מיני זוחלים, 100 מיני יונקים ולמעלה מ- 500 מינים שונים של עופות. בישראל מצויים כ- 500 מיני ציפורים לעומת 489 מינים באנגליה המתפרשת על שטח גדול פי 8 ממדינת ישראל.
המגוון הגדול של תנאי קרקע, אקלים, וצמחיה והגשר היבשתי לאירופה, אסיה ואפריקה מאפשר למינים רבים מאד לחיות כאן. את חובתנו המוסרית נעשה אם נקפיד לשמור על הקיים.
שפע אתרים ארכיאולוגים ועתיקות
עושר האתרים הארכיאולוגיים והעתיקות בארץ הוא מן המפורסמות והיכן שלא תחפור בארץ אתה נוגע בעבר. הארץ והאדמה אוצרות בתוכם אתרים ועתיקות בני אלפי שנים.
רק לפני מספר שנים רעש העולם עם גילוי עתיקות בני המאה המיוחסות ל-2000-150 לפנה"ס ואילו כאן קיימים אתרי עתיקות רבים. חלקם אף קדום יותר כמו: תל ערד, תל חצור ונוספים כגון: חבל קטיף המיוחס לאיזור גרר המקראית.
באתרים הארכיאולוגיים ובאתרים ההיסטוריים חקוקים מאורעות בחיי העם, ובהם נשמרים עדיין נופה הקדום של ארץ התנ"ך. יתירה מזו, אין דבר טבעי יותר כאשר צאצאי אותם עברים קדמונים שבים היום לארץ התנ"ך.
מה מתבקש?
לכן, לאור הערכים הנ"ל הקיימים בישראל, על ממשלת ישראל לדאוג לקבלת הכרה בינ"ל (האו"מ) שארץ התנ"ך כולה היא אתר מורשת, ואתר בעל ערכי סביבה בקנה מידה עולמי. בנוסף צריכה הממשלה כבר היום לאמץ החלטה זו כלפי פנים, ולהחיל את עקרונות הבר קיימא על כל מרחבי הארץ. יתכן ורק צעד זה יביא את ההכרה הבינ"ל הנ"ל.
על המדינה לשמור ולשחזר נופים תנ"כיים (שימור הנוף כשלעצמו זכה עד היום להתייחסות מוגבלת בישראל), והפיתוח חשוב שיעשה על בסיס עקרונות הבר קיימא. השטח הפתוח שנותר היום חשוב לקיומה הפיסי של מורשת הארץ ולהמשכיות הזיכרון הקולקטיבי וההיסטורי של האומה. השטח הפתוח מהווה גם את הפוטנציאל והעתודה להגשמתם של מאווי הדור הבא, וחובתו המוסרית של הדור הנוכחי להעניק להם את האפשרות לממש את עתידם (הרחבת השטח הבנוי מהווה פגיעה בלתי הפיכה בהיקף אינוונטאר השטחים הפתוחים ובכל הערכים שהזכרנו לעיל).
לסיכום: התנ"ך וייתר המקורות היהודיים מורים לנו כי דרכו של העברי בהיסטוריה, היא דרך של אחריות לא רק כלפי רעיו בני האדם אלא גם כלפי הטבע שהוא חי בתוכו וניזון ממנו וכי אין להפריד בין השניים.האחריות שלנו, צאצאי אותם עברים, לארץ בפרט ולכדור הארץ בכלל, היא אחריות מוסרית שכלול בה גם פן אקולוגי.
במקורותינו מופיע: "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קילקלת אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבא. וכפי שנאמר במקרא "ויקח ה' אלוקים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה" (בראשית ב', ט"ו). פסוק זה מכיל בתוכו חזון עכשווי ומבטא אתגר וחזון ממשיים ודחופים של בנייה ופיתוח מבלי להרוס לכלל יצורי אנוש.
הכרת האו"ם בישראל תהיה גם סגירת מעגל של החלטת חבר הלאומים מ-1922 בה הוכרה ע"י גוף זה מציאות הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לבין ארץ ישראל, והוכרו היסודות לבניין מחדש של ביתו הלאומי בארץ הזאת.