אנחנו מצויים בעיצומו של מאבק קשה נגד תכנית הגירוש. ואתה לפעמים עומד ותמה אל מול העוצמות שמפעיל השלטון נגד ציבור נאמני א"י: מה כל כך בוער לו? האם השלטון כל כל טיפש, לחשוב שגירוש יהודי עזה וצפון השומרון יביא איזו שהיא תועלת למדינה? הטענות שלנו חזרו ונשנו עד לעייפה: זה לא יפתור שום בעיה דמוגרפית (אין כמעט ערבים בשטחים המועמדים לפינוי); לא יצמצם את הטרור (המחבלים דווקא רואים בזה הוכחה לנכונות דרכם); לא יקל את העומס על חיילי צה"ל (הם יצטרכו לחזור לשם כתגובה על הטילים שיגיעו לעוד יישובים); לא יקל את הלחץ הבינלאומי (העולם רק יצפה לעוד נסיגות); וכו' וכו'.
התשובה האמיתית היא: הרצון לשלוט. האליטות המחזיקות בעמדות המפתח במערכות המדינה - תקשורת, משפט, תרבות, חינוך, כלכלה - התרגלו לכך שהשלטון בידם, ורואים בכך את זכותם הטבעית. וכשהם חשים את עליית כוחו של הציבור האמוני, הם מרגישים את הכסא רועד תחתם, ולכן הם נלחמים נגדו בכל כוחם. האמצעי שהם נוקטים עכשו הוא - תכנית הגירוש מעזה ומצפון השומרון, שבעקבותיו הם מתכננים פינוי מלא של ישובי יש"ע. הם רוצים לשבור בכך את רוחו של הציבור האמוני, בציפייה שכך ימנעו ממנו להגיע לשלטון.
זו דרכם של האליטות מאז קום המדינה. הם נוקטים במדיניות עקבית לעשות את כל מה שדרוש להבטחת שלטונם, גם אם הדבר הוא לרעת המדינה. כפי שהסביר אמו"ר הרב כהנא (כהן ונביא חלק ב, עמ' 57), בראשית ימי המדינה, הם העבירו את העולים הספרדים על דתם, מתוך חשש שאם יישארו דתיים, לא יצביעו בעד מפא"י אלא למפלגות אחרות. זו גם הסיבה שהתנגדו כל כך ליוזמתו של הרב כהנא לשלם לערבים המוכנים להגר - הערבים אזרחי ישראל הם אחד מבסיסי הכוח של שלטון השמאל, שהרי לעולם לא יצביעו למפלגה ימנית או דתית. וזו גם הסיבה שהם מעלים מספרים גדולים של גויים ממדינות חבר העמים - גם אלו בוודאי יצביעו למפלגות שמצען אינו יהודי במהותו. הכל כשר למען השלטון.
יתר על כן: האליטות מחזיקות בהשקפת עולם קוסמופוליטית; "מדינת כל אזרחיה"; דבר אין להם עם היהדות. מדוע, אם כן, הם נשארים בארץ? למה להם כל הפיגועים, המילואים, המיסים הגבוהים - ילכו להם לאיזו מדינה "נאורה" באירופה, שם ימצאו אחים רבים לדיעה! הסיבה שהם נשארים בארץ היא שוב: תאוות השלטון. באירופה אף אחד לא יתן להם להיות שרים, שופטים, מנכלי"ם וכו'. לכן הם נשארים בארץ, ושואפים לברוא את כולנו בצלמם. הכל כדאי למען השלטון.
ולכן אל יעלה מאן דהוא רעיון נואל כמו "למה נכלה את כוחנו במאבק על א"י, עדיף שלום בתוכנו". כי אם נוותר להם בזה - ימצאו דרך אחרת לדכא אותנו. אם הציבור האמוני ירים, למשל, את הדגל החברתי - המערכת תמציא עבירות פליליות של פגיעה בכלכלה חפשית, התקשורת תשים אותנו ללעג ולקלס, וכו'. אם נתחיל לאמץ את ענין איכות הסביבה, כל מערכות השלטון יגויסו למאבק נגד שמירת איכות הסביבה, יעלו טענות כגון פגיעה בכלכלה ובתעשייה. הכל מחשש שמא הציבור האמוני ימצא חן בעיני העם ויגיע לשלטון.
אכן, הוויכוח אינו איך להגיב לאויב הערבי, אלא על האחיזה בהגה השלטון. והבנה זו צריכה להנחות אותנו במאבקנו.
התשובה האמיתית היא: הרצון לשלוט. האליטות המחזיקות בעמדות המפתח במערכות המדינה - תקשורת, משפט, תרבות, חינוך, כלכלה - התרגלו לכך שהשלטון בידם, ורואים בכך את זכותם הטבעית. וכשהם חשים את עליית כוחו של הציבור האמוני, הם מרגישים את הכסא רועד תחתם, ולכן הם נלחמים נגדו בכל כוחם. האמצעי שהם נוקטים עכשו הוא - תכנית הגירוש מעזה ומצפון השומרון, שבעקבותיו הם מתכננים פינוי מלא של ישובי יש"ע. הם רוצים לשבור בכך את רוחו של הציבור האמוני, בציפייה שכך ימנעו ממנו להגיע לשלטון.
זו דרכם של האליטות מאז קום המדינה. הם נוקטים במדיניות עקבית לעשות את כל מה שדרוש להבטחת שלטונם, גם אם הדבר הוא לרעת המדינה. כפי שהסביר אמו"ר הרב כהנא (כהן ונביא חלק ב, עמ' 57), בראשית ימי המדינה, הם העבירו את העולים הספרדים על דתם, מתוך חשש שאם יישארו דתיים, לא יצביעו בעד מפא"י אלא למפלגות אחרות. זו גם הסיבה שהתנגדו כל כך ליוזמתו של הרב כהנא לשלם לערבים המוכנים להגר - הערבים אזרחי ישראל הם אחד מבסיסי הכוח של שלטון השמאל, שהרי לעולם לא יצביעו למפלגה ימנית או דתית. וזו גם הסיבה שהם מעלים מספרים גדולים של גויים ממדינות חבר העמים - גם אלו בוודאי יצביעו למפלגות שמצען אינו יהודי במהותו. הכל כשר למען השלטון.
יתר על כן: האליטות מחזיקות בהשקפת עולם קוסמופוליטית; "מדינת כל אזרחיה"; דבר אין להם עם היהדות. מדוע, אם כן, הם נשארים בארץ? למה להם כל הפיגועים, המילואים, המיסים הגבוהים - ילכו להם לאיזו מדינה "נאורה" באירופה, שם ימצאו אחים רבים לדיעה! הסיבה שהם נשארים בארץ היא שוב: תאוות השלטון. באירופה אף אחד לא יתן להם להיות שרים, שופטים, מנכלי"ם וכו'. לכן הם נשארים בארץ, ושואפים לברוא את כולנו בצלמם. הכל כדאי למען השלטון.
ולכן אל יעלה מאן דהוא רעיון נואל כמו "למה נכלה את כוחנו במאבק על א"י, עדיף שלום בתוכנו". כי אם נוותר להם בזה - ימצאו דרך אחרת לדכא אותנו. אם הציבור האמוני ירים, למשל, את הדגל החברתי - המערכת תמציא עבירות פליליות של פגיעה בכלכלה חפשית, התקשורת תשים אותנו ללעג ולקלס, וכו'. אם נתחיל לאמץ את ענין איכות הסביבה, כל מערכות השלטון יגויסו למאבק נגד שמירת איכות הסביבה, יעלו טענות כגון פגיעה בכלכלה ובתעשייה. הכל מחשש שמא הציבור האמוני ימצא חן בעיני העם ויגיע לשלטון.
אכן, הוויכוח אינו איך להגיב לאויב הערבי, אלא על האחיזה בהגה השלטון. והבנה זו צריכה להנחות אותנו במאבקנו.