חזרנו לימי "אחוות הלוחמים" בין צבא ההגנה לישראל לבין צבא המחבלים לישמעאל, "שוטרים" בלשון סגי נהור. חבל, שהחמצנו את חנוכה, וילדינו לא זכו לתמונות שילדי אוסלו התענגו עליהם: חגיגת חנוכה בסיורים המשותפים של שני הצבאות, מחזה סוריאליסטי כיצד אנטיוכוס הרשע מדליק נרות חנוכה!

הסיורים המשותפים נסתיימו, כידוע, כאשר עמית לסיור, פלסטיני, היפנה את הקלץ' כלפי עמיתו, קצין משטרה יהודי, והרגו. וזה היה אקורד הפתיחה, בספטמבר 2000, של מלחמת אוסלו, או מלחמת-הטרור, האמורה להסתיים השבוע בשארם-א-שייך, תחת הכותרת הזועקת מכל העתונים – "סוף האינתיפאדה"!

אבל אם החמצנו את חנוכה, אולי עוד נזכה, בכל זאת, לחגוג את הפורים עם צבא המרצחים הפלסטיני (שלפי תכנית אבו מאזן יכלול גם החמאס והג'יהאד). אם פמלייה ממשלתית ישראלית, אוסלואידית, למו'מ עם הערבים, הייתה יכולה להזמין אותם לקבלת שבת, ליהנות מזמירותיו של אלייקים רובינשטיין, למה בפורים הקרוב לא יאכלו אתנו המרצחים אזני המן? אפילו לא – וזאת מטעמים הומניטריים : השמאל לא יאהב את הרעיון שהמן יאכל את האוזניים שלו.

אבל אחרי פורים בא פסח, ויש בינינו מופרעים, שיזמינו את שופכי דמנו לסדר. זו תהיה להם ההזדמנות, ללמד את הפלסטינים, מה זה "דיינו", אולם הפעם הפלסטינים ישתפו אותנו ב"דיינו" שלהם. יש לי את המילים, אולי מישהו גם יחבר מנגינה ל"דיינו" הפלסטיני, שהרי הוא לפניכם:

כמה מעלות טובות לאריאל שרון עלינו:

אילו רק חדל להכות בנו, המנוצחים, שכבר היינו רגע לפני הנפת דגלים לבנים, ולא שיחרר לנו מאות מחבלים-אסירים – דיינו.

אילו שיחרר אסירים, ולא חנן שלוש מאות מבוקשים, מעמודי התווך של הטרור ובהם מרצח ההמונים מחמד דיף - דיינו.

אילו חנן את המבוקשים, ולא העביר לידינו את השליטה הבלעדית על חמש ערים – דיינו.

אילו העביר לנו חמש ערים, ולא וויתר על המכשול האחרון המונע הקמת פלסטין הריבונית, פירוק ארגוני הטרור ונשקם – דיינו.

אילו ויתר על פירוק ארגוני הטרור ולא פירק את המחסומים – דיינו.

אילו פירק את המחסומים ולא החזיר מן הגלות את הטרוריסטים מכנסיית בית לחם וממקומות אחרים, שגורשו לחוץ לארץ – דיינו.

אילו החזיר את המגורשים ולא פתח לנו את המעברים, אחרי שנשכנו שם את היד שהאכילה אותנו – דיינו.

אילו פתח לנו את המעברים ולא החזיר לראשי הצבא את דיסקט אוסלו הכובל את ידי החיילים הציונים – דיינו.

אילו כבל את חייליו ולא חדל מלהפריע לנו לחפור מנהרות ולהכניס נשק לסיבוב הבא – דיינו.

אילו חדל מלהפריע לנו לחפור ולא היה מתחייב לפתוח את נמל עזה לשינוע ציוד צבאי כבד יותר – דיינו.

אילו נתן לנו את נמל הים ולא פתח את נמל התעופה דהנייה – דיינו.

אילו פתח את הנמלים ולא היה מתכונן לסגת מציר פילדלפי – דיינו.

אילו נסוג מציר פילדלפי ולא קרב את גדר ההפרדה לקו הירוק – דיינו.

אילו קרב את הגדר לקו הירוק, ולא התחייב לאמריקנים לפרק ולהרוס כל יישוב יהודי השוכן מזרחה לו, ולגרש את תושביו – דיינו.

אילו התחייב "לנקות" מיהודים את כל גב ההר ולא את בקעת הירדן – דיינו.

אילו התחייב לסגת מבקעת הירדן – וכבר הקים צפונית למחולה תחנת גבול – ולא היה מוסר לנו, עוד השנה, 25 יישובים יהודים חרבים – דיינו.

אילו החריב לנו את ההתנחלויות, אך היה מתנה זאת, שלא תהיה בתוך עמו מלחמת אחים, כפי שאנחנו התנינו – דיינו.

אילו הכין לעצמו מלחמת אחים ולא הכניס את הצבא המצרי לרצועה – דיינו.

אילו הכניס את הצבא המצרי ולא הזמינו לבנות צבא פלסטיני חדש – דיינו.

אילו בנה צבא פלסטיני-מצרי ולא שיתף גם את הסי.איי.אי. ויחידות עלית בריטיות וירדניות, להכשיר לנו דור חדש של צלפים וחבלנים – דיינו.

אילו מסר לידינו את כל רצועת עזה, נקייה מיהודים, ולא היה חוצה את הנגב לתת לנו פרוזדור ריבוני אל הגדה המערבית – דיינו.

אילו חתך את הנגב, ומסר לנו את הרצועה ולא איפשר לנו להכניס לתוכה אלפי פצצות וטילים וליצור מאזן אימה מול דרום ישראל במקביל למאזן האימה מול החיזבללה בצפון – דיינו.

אילו איפשר לנו הכנסת הטילים רק לרצועה ולא לצפון השומרון, שמשם נוכל לאיים על בית שאן, עפולה, חדרה, נתניה ועשרות יישובים – דיינו.

אילו איפשר הכנסת טילים לשומרון ולא צרב בתודעתנו ובתודעת העם והעולם – בניגוד למציאות – שאנחנו הפלסטינים ניצחנו במלחמת אל-אקצה – דיינו.

אילו הפך לנו מפלה לנצחון ולא הסתיר מן העולם, שמנהיגנו החדש, מכחיש השואה, מחמוד עבאס, לא נבחר בבחירות דמוקרטיות, ולא ברוב של 60%, כ'א ע'י הצבעות חוזרות של לוחמינו החמושים, שוב ושוב באותה תעודת זהות, ללא ספר בוחרים, ובתוך שעתיים, שבהם האריכו את הבחירות לצורך זה – דיינו.

אילו עצם את עיניו מזיוף הבחירות ולא נתן יד להפיכת מנהיגנו החדש לאישיות בינלאומית, מחוזרת ע'י ארה'ב, אירופה, תורכיה, רוסיה ואירן, משופעת במתנות, ממדי חורף תורכיים ועד מסוקי קרב רוסיים – דיינו.

אילו רומם את אבו מאזן ולא עודד את רוח הקרב של עמנו שירדה פלאים לאחר מפלתו הצבאית, ע"י השמדת מפעל ההתנחלות והפיכת המתנחלים לפליטים – דיינו.

אילו שלח את צה"ל לגרש מן השטחים שלנו רבע מליון מתנחלים, ולא נמנע מלגרש במקביל 400,000 מסתננים ומתחתנים שלנו, שעברו אל תוך הקו הירוק ומגשימים את "זכות השיבה" – דיינו.

אילו השאיר בישראל את המתנחלים שלנו, ולא שבר את המילה שלו, שלא יהיה מו'מ תחת אש – דיינו.

אלו שבר את המילה שלו ולא חתם על מפת הדרכים, המבטיחה לנו גם את אל-קודס וגם את "זכות השיבה" – דיינו.

על אחת כמה וכמה טובה, כפולה ומכופלת לאריאל שרון עלינו,

שהעניק טעם, תכלית והצדקה לאלפי קרבנותינו במלחמת אל-אקצה ואת הרוגי בני עמו, אלף וחמש מאות מאז פרוץ "השלום" ואלפי פצועים, הפך לקרבנות שווא שנפלו על מזבח הקמת מדינה לאויב שלהם,

שהשיג לנו את המטרה שלמענה פתחנו במלחמת אל-אקצה – גם נסיגה וגם חורבן ההתנחלויות – מבלי שנוותר על זכות השיבה, מה שלא יכולנו להשיג מקודמו, ברק,

ש"בהתנתקות" שלו ניתק רק את היהודים מיישוביהם ולא את הזרמת הכספים ואספקת המים, החשמל, התקשורת ומקומות העבודה וקניית הסחורות שעליהם כל פרנסתנו,

שיושיב אותנו על שלושה גבולות - בגבול מצרים, בגבול ירדן – אנחנו ולא היהודים נשב על הגשרים – ובגבול סוריה באל-חמה, שתוחזר, אינשאללה , לפלסטין כאשר ייפול הגולן, מיד אחרי נפילת ירושלים,

הבונה לנו את מדינת פלסטין הריבונית, ורק אללה יכפר לו, אם יוכל, על כל חטאותיו ופשעיו, שחטא ופשע לעמו ולארצו.