מדינת ישראל עומדת היום לפני צעדים גורליים - "תכנית ההתנתקות" של ראש הממשלה אריאל שרון. לי, אזרח קטן ופשוט, יש הרבה שאלות. היש להם מענה?!
1. ההתנתקות ממה ומדוע?
אם מתכוננים, כפי שמצהירים, להמשיך לספק מים, חשמל, מערכת טלפונים, עבודה, תמיכה פיננסית ועזרה מכל סוג אחר לערבים אחרי ההתנתקות, ממה בדיוק מתנתקים?
עם נסיגת כוחותינו והעברת (או הרס) יישובינו בגוש קטיף, אין ספק שהכוחות הפלשתינאים ייכנסו למקומות שעזבנו. אשקלון, נמל אשדוד, מפעלי טיהור מים, תחנת הכוח באשקלון וצינור הנפט לאילת כולם יהיו בטווח האש של הערבים. האם זה נבון?
למה יש צורך להוציא את התושבים מאלי סיני, ניסנית ודוגית? הרי היישובים האלה ממש גובלים באשקלון ומנותקים גיאוגרפית מכל יתר גוש קטיף? מה יותר פשוט מאשר להכניס אותם "תחת כנפי" המדינה?
אם ההתנתקות החד צדדית כבר הפכה לדו-צדדית עם שיתוף פעולה של שכנינו הערבים, למה יישובי גוש קטיף אינם יכולים להישאר במקומם אם ירצו בכך, בדיוק כפי שערבים חיים במדינת ישראל?
מה כל החיפזון? אם "תכנית ההתנתקות" תתגשם בעוד כמה חודשים מה יקרה? אולי קצב איטי ומחושב יותר יפתור הרבה בעיות ויביא לתוצאות טובות יותר? אולי החיפזון המטורף והמבוהל הזה מוביל לנזק לאומי שאינו ניתן לתיקון?
2. חומה או גדר ביטחון?
למה חומה? מה מטרתה? בתקופה של גלובליזציה עולמית, כשפותחים שערים וגבולות בכל הארצות המתקדמות, האם חומה או גדר שמפרידה וחותכת בין ארצות אינה מהווה צעד ענק אחורה וחיסול התקווה לעתיד שליו יותר?
האם החומה או הגדר הזו טובה ליהודים? בכלל לא ברור. מה יהיה עם מעבר חופשי ממקום למקום בתוך המדינה? מה ייסגר ומה ייפתח? האם היא תכלא אותנו בתוך שטח סגור, מעין כלוב מחניק, כשסביבנו אויבינו הולכים חופשי?
האם החומה תהווה "גבול" פוליטי או בטחוני? קבוע או זמני? של 1948 או 1967 או משהו אחר לגמרי?
כמה כוחות יצטרכו לשמור עליה כדאי שלא יחבלו בה ולא יפרקו אותה (כפי שכבר קורה)?
האם הכוונה לגדר את כל המדינה? (יש דבר כזה בעולם מדינה מגודרת?) מתי הבנייה תסתיים? ואם לא תסתיים, האם יש בה תועלת? וכמה מאות (אלפי?) מיליוני שקלים היא תעלה? האם היא באמת מציעה לנו ביטחון, שקט, שלום?
ואחרי ההתנתקות, וקירוב הגבול לאשקלון, לאשדוד, לקיבוצי הנגב, וכו', האם גדר או חומה יפריעו לפצמרי"ם ולקסאמים מלנחות בישראל?
3. דמוקרטיה איך מפעילים אותה?
איפה הדמוקרטיה? לפנינו החלטות גורליות והרות אסון. למה הקצב המסחרר הזה? למה משתיקים כל צפצוף של אופוזיציה והופכים את מתנגדי התכנית ל"מסיתים" ומפירי חוק? לבוגדים ו"אויבי העם"? למה מפעילים משטרה, שב"כ, חוקים דרקוניים שלא היו ולא נבראו נגד אזרחים? האם אין לאזרח זכות חוקית להתנגד לתוכנית ממשלתית?
ומה כל הפחד ממשאל עם? בדמוקרטיה, השלטון בא לשרת את העם. העם לא קיים לקדם את השלטון! תן לעם לשוחח, לשקול, להחליט. תן לו את הזמן, האינפורמציה והאפשרות לקיים דיון ציבורי בנושא. תן תשובות רציניות לשאלות, ולא הכרזות של כוח . תקשיב לקולות בלי להפוך חלק מהאזרחים ל"קיצוני" ו"אנטי-דמוקרטי". ככה פועלת משטר דמוקרטי בריא.
4. זכויות האדם איזה אדם ואיזו זכויות?
גם במקרים שמדינה מחליטה להלאים שטח לצרכי הכלל, התהליך הוא איטי. יש דיונים רבים, אולי משאל עם, החלטות, חקיקה. ותמיד אפשר לגשת לבתי משפט ולתבוע את המדינה.
גם אצלנו, כשמדובר בהריסת בתי מחבלים, מגיעים לבג"ץ. ועכשיו בכלל, החליטו לא להרוס בתים של מחבלים או רוצחים בגלל הסבל שנגרם למשפחותיהם. גם נותנים למחבלים לחזור לבתיהם מ"גלות" בעזה. ומשחררים אסירים ביטחוניים (עם דם על הידיים) מן הכלא מחווה בעד השלום.
ובאותו הזמן, הולכים להרוס קהילות של עשרים ואחד ישובים יהודיים, לגרש אלפים מבתיהם, לקרוע את פרנסתם ולמסור את אדמותיהם ובתיהם לאויבים!
ופה מדובר ביהודים, אזרחים טובים ונאמנים המשרתים בצבא ומשלמים מיסים וחפים מכל פשע. ואת כל זה עושים במדינה היהודית, על ידי "רוב" מפוקפק של כמה קולות בודדים הכוללים קולות ערבים! (ואתכם הסליחה אם זה לא נשמע מספיק "דמוקרטי" ופוליטיקלי קורקט!)
איזה טירוף! איזה חוסר דמוקרטיה! איזה עוול! וכל זה בשם ה"דמוקרטיה" כשראש הממשלה עושה כמו בביתו מחליט ומבצע בלי להסביר, בלי לשקול, בלי משים לב לסימני אזהרה וקולות העם. הוא ממשיך בדרכו כאילו שהמדינה היא רכוש פרטי שלו.
5. דורשי הצדק איפה הם?
מי כעם ישראל ממהר להרים את דגל הצדק בעולם?
אבל עכשיו, איפה הם, האנשים החושבים, טובי הלב שנלחמים תמיד נגד כל עוול?
איפה השמאל שמגן על כל ערבי ומחבל ועל משפחותיהם?
איפה הצעקה נגד הרס עשרים ושתיים ישובים? איפה ההגנה ל-8000 אנשים טובים וחפים מפשע שהולכים להרוס את עולמם אחרי ששלחו אותם ועודדו אותם ושיבחו אותם על חלוציותם ובניית חבל ארץ פורח? הכושי עשה את שלו. עכשיו אפשר לזרוק אותו. תן לו כמה שקלים, תעבירו לו את בתי הקברות והכל תקין. יחי הצדק.
6. התקשרות או התנתקות
יש לנו כלי תקשורת להפליא, אבל הם אינם "מקשרים", אלא מנתקים את העם. תפקידם לשמור על הדמוקרטיה אבל הם אינם נותנים לקולות שונים ודעות אחרות להישמע. הם הופכים אותי וכמוני ל"מסיתים" ו"מסוכנים" וסותמים פיות מכל צד ועבר. לי אישית עצוב. לעם, למדינה ולדמוקרטיה מסוכן.
ובכלל, איפה כל אזרחי המדינה הטובים? האם כולם משחקים בשלג החרמון ולא מוצאים פנאי להתעסק בשאלות גורליות? האם הם מוכנים לשבת בצד בלי להכיר ולהתמודד עם כל הסכנות העורבות לנו, ובלי לראות את סבל אחיהם? האם "לא לראות, לא לשמוע, לא להשמיע" הפך לסיסמת המדינה?
יש מדרש האומר שסוף השעבוד במצרים התחיל במילה "וייאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו". אולי הגיע הזמן לזעוק - בקולי קולות, לשאול שאלות נוקבות, ולדרוש מראש הממשלה תשובות ברורות, אמיתיות ומספקות.
1. ההתנתקות ממה ומדוע?
אם מתכוננים, כפי שמצהירים, להמשיך לספק מים, חשמל, מערכת טלפונים, עבודה, תמיכה פיננסית ועזרה מכל סוג אחר לערבים אחרי ההתנתקות, ממה בדיוק מתנתקים?
עם נסיגת כוחותינו והעברת (או הרס) יישובינו בגוש קטיף, אין ספק שהכוחות הפלשתינאים ייכנסו למקומות שעזבנו. אשקלון, נמל אשדוד, מפעלי טיהור מים, תחנת הכוח באשקלון וצינור הנפט לאילת כולם יהיו בטווח האש של הערבים. האם זה נבון?
למה יש צורך להוציא את התושבים מאלי סיני, ניסנית ודוגית? הרי היישובים האלה ממש גובלים באשקלון ומנותקים גיאוגרפית מכל יתר גוש קטיף? מה יותר פשוט מאשר להכניס אותם "תחת כנפי" המדינה?
אם ההתנתקות החד צדדית כבר הפכה לדו-צדדית עם שיתוף פעולה של שכנינו הערבים, למה יישובי גוש קטיף אינם יכולים להישאר במקומם אם ירצו בכך, בדיוק כפי שערבים חיים במדינת ישראל?
מה כל החיפזון? אם "תכנית ההתנתקות" תתגשם בעוד כמה חודשים מה יקרה? אולי קצב איטי ומחושב יותר יפתור הרבה בעיות ויביא לתוצאות טובות יותר? אולי החיפזון המטורף והמבוהל הזה מוביל לנזק לאומי שאינו ניתן לתיקון?
2. חומה או גדר ביטחון?
למה חומה? מה מטרתה? בתקופה של גלובליזציה עולמית, כשפותחים שערים וגבולות בכל הארצות המתקדמות, האם חומה או גדר שמפרידה וחותכת בין ארצות אינה מהווה צעד ענק אחורה וחיסול התקווה לעתיד שליו יותר?
האם החומה או הגדר הזו טובה ליהודים? בכלל לא ברור. מה יהיה עם מעבר חופשי ממקום למקום בתוך המדינה? מה ייסגר ומה ייפתח? האם היא תכלא אותנו בתוך שטח סגור, מעין כלוב מחניק, כשסביבנו אויבינו הולכים חופשי?
האם החומה תהווה "גבול" פוליטי או בטחוני? קבוע או זמני? של 1948 או 1967 או משהו אחר לגמרי?
כמה כוחות יצטרכו לשמור עליה כדאי שלא יחבלו בה ולא יפרקו אותה (כפי שכבר קורה)?
האם הכוונה לגדר את כל המדינה? (יש דבר כזה בעולם מדינה מגודרת?) מתי הבנייה תסתיים? ואם לא תסתיים, האם יש בה תועלת? וכמה מאות (אלפי?) מיליוני שקלים היא תעלה? האם היא באמת מציעה לנו ביטחון, שקט, שלום?
ואחרי ההתנתקות, וקירוב הגבול לאשקלון, לאשדוד, לקיבוצי הנגב, וכו', האם גדר או חומה יפריעו לפצמרי"ם ולקסאמים מלנחות בישראל?
3. דמוקרטיה איך מפעילים אותה?
איפה הדמוקרטיה? לפנינו החלטות גורליות והרות אסון. למה הקצב המסחרר הזה? למה משתיקים כל צפצוף של אופוזיציה והופכים את מתנגדי התכנית ל"מסיתים" ומפירי חוק? לבוגדים ו"אויבי העם"? למה מפעילים משטרה, שב"כ, חוקים דרקוניים שלא היו ולא נבראו נגד אזרחים? האם אין לאזרח זכות חוקית להתנגד לתוכנית ממשלתית?
ומה כל הפחד ממשאל עם? בדמוקרטיה, השלטון בא לשרת את העם. העם לא קיים לקדם את השלטון! תן לעם לשוחח, לשקול, להחליט. תן לו את הזמן, האינפורמציה והאפשרות לקיים דיון ציבורי בנושא. תן תשובות רציניות לשאלות, ולא הכרזות של כוח . תקשיב לקולות בלי להפוך חלק מהאזרחים ל"קיצוני" ו"אנטי-דמוקרטי". ככה פועלת משטר דמוקרטי בריא.
4. זכויות האדם איזה אדם ואיזו זכויות?
גם במקרים שמדינה מחליטה להלאים שטח לצרכי הכלל, התהליך הוא איטי. יש דיונים רבים, אולי משאל עם, החלטות, חקיקה. ותמיד אפשר לגשת לבתי משפט ולתבוע את המדינה.
גם אצלנו, כשמדובר בהריסת בתי מחבלים, מגיעים לבג"ץ. ועכשיו בכלל, החליטו לא להרוס בתים של מחבלים או רוצחים בגלל הסבל שנגרם למשפחותיהם. גם נותנים למחבלים לחזור לבתיהם מ"גלות" בעזה. ומשחררים אסירים ביטחוניים (עם דם על הידיים) מן הכלא מחווה בעד השלום.
ובאותו הזמן, הולכים להרוס קהילות של עשרים ואחד ישובים יהודיים, לגרש אלפים מבתיהם, לקרוע את פרנסתם ולמסור את אדמותיהם ובתיהם לאויבים!
ופה מדובר ביהודים, אזרחים טובים ונאמנים המשרתים בצבא ומשלמים מיסים וחפים מכל פשע. ואת כל זה עושים במדינה היהודית, על ידי "רוב" מפוקפק של כמה קולות בודדים הכוללים קולות ערבים! (ואתכם הסליחה אם זה לא נשמע מספיק "דמוקרטי" ופוליטיקלי קורקט!)
איזה טירוף! איזה חוסר דמוקרטיה! איזה עוול! וכל זה בשם ה"דמוקרטיה" כשראש הממשלה עושה כמו בביתו מחליט ומבצע בלי להסביר, בלי לשקול, בלי משים לב לסימני אזהרה וקולות העם. הוא ממשיך בדרכו כאילו שהמדינה היא רכוש פרטי שלו.
5. דורשי הצדק איפה הם?
מי כעם ישראל ממהר להרים את דגל הצדק בעולם?
אבל עכשיו, איפה הם, האנשים החושבים, טובי הלב שנלחמים תמיד נגד כל עוול?
איפה השמאל שמגן על כל ערבי ומחבל ועל משפחותיהם?
איפה הצעקה נגד הרס עשרים ושתיים ישובים? איפה ההגנה ל-8000 אנשים טובים וחפים מפשע שהולכים להרוס את עולמם אחרי ששלחו אותם ועודדו אותם ושיבחו אותם על חלוציותם ובניית חבל ארץ פורח? הכושי עשה את שלו. עכשיו אפשר לזרוק אותו. תן לו כמה שקלים, תעבירו לו את בתי הקברות והכל תקין. יחי הצדק.
6. התקשרות או התנתקות
יש לנו כלי תקשורת להפליא, אבל הם אינם "מקשרים", אלא מנתקים את העם. תפקידם לשמור על הדמוקרטיה אבל הם אינם נותנים לקולות שונים ודעות אחרות להישמע. הם הופכים אותי וכמוני ל"מסיתים" ו"מסוכנים" וסותמים פיות מכל צד ועבר. לי אישית עצוב. לעם, למדינה ולדמוקרטיה מסוכן.
ובכלל, איפה כל אזרחי המדינה הטובים? האם כולם משחקים בשלג החרמון ולא מוצאים פנאי להתעסק בשאלות גורליות? האם הם מוכנים לשבת בצד בלי להכיר ולהתמודד עם כל הסכנות העורבות לנו, ובלי לראות את סבל אחיהם? האם "לא לראות, לא לשמוע, לא להשמיע" הפך לסיסמת המדינה?
יש מדרש האומר שסוף השעבוד במצרים התחיל במילה "וייאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו". אולי הגיע הזמן לזעוק - בקולי קולות, לשאול שאלות נוקבות, ולדרוש מראש הממשלה תשובות ברורות, אמיתיות ומספקות.