בכל עימות בין שני אנטגוניסטים הפיתרון האידיאלי, ע"פ חז"ל, הוא פשרה. כך, כל צד מרוויח משהו וכל צד מפסיד משהו, ולא נוצר מנצח שצוהל ומובס שמיילל.
כך גם בנושא הגדול המעסיק את עם ישראל ואת העולם כולו, תוכנית הטרנספר שקיבלה את השם היופומיסטי, "התנתקות". כדי למנוע ניצחון גדול מהערבים, שיעודד אותם בעתיד לדרוש, ללא תמורה, עוד ויתורים ועוד ועוד שטחים מארץ ישראל, עלינו לדרוש הדדיות, כך שכל צד ירוויח, וגם יפסיד בעסקה. זה המבחן האמיתי מבחן היושר גם כלפי הערבים וגם כלפי היהודים בארץ ישראל.
תכלס, אני מציע שהפיתרון לטרנספר יהיה מבוסס על הדדיות. קרי, שערביי המשולש כל אזור אום אל-פחם יועברו רק חמישה עשר קילומטרים מבתיהם הנוכחיים לאותו אזור שיימסר לרשות "הפלשתינאית", ובו-זמנית יהודי גוש קטיף יקבלו את בתיהם של אותם ערבים במשולש. המהלך הזה יחזק את אחיזת היהודים בגליל, ימנע רצף טריטוריאלי של הערבים מג'נין לוואדי ערה, ויראה שמה שעושים לאזרחי המדינה היהודים עושים בו- זמנית גם לערבים.
כולם שווים תחת החוק. בנוסף, מכיוון שהיהודים יקבלו את בתיהם של הערבים, הפיצויים שהם יקבלו יוקטנו והחיסכון יממן את הפיצויים שיידרשו לתת לערבים שיועברו לצפון השומרון. יהיה פה כאב שווה לכל המפונים, יהודים וערבים, אבל המהלך הזה יהיה טוב לשני העמים, כי הוא יהווה מודל לעתיד להפחתת החיכוכים בין יהודים וערבים. מי שלא יסכים לפתרון הזה יוכיח לכולם שהוא בעד חוק אחד ליהודים וחוק אחר לערבים, ושבמדינת ישראל לא טוב להיות יהודי. זה מבחן היושר הראשון של השמאל בישראל.
אם העם יכשל במבחן הנ"ל, תיווצר לו עוד הזדמנות והוא משאל העם. השמאל, בצביעות שקופה, טוען שמשאל עם הינו תהליך מנוגד לדמוקרטיה, פוגע בריבונותה של הכנסת, והינו לא יותר מתכסיס לדחיית "ההתנתקות", ואם הכנסת הכריעה בנושאי מלחמות היא רשאית להכריע נושא "ההתנתקות".
יש להזכיר לכל דואגי שלום הדמוקרטיה הללו שבארצות הברית הלא פחות דמוקרטית מישראל בלשון המעטה, ובעשרות מדינותיה מתקיימות משאלי עם בנושאים רגישים, בו-זמנית לבחירות. לדוגמא, בבחירות האחרונות לפני כשלושה חודשים ב-11 מדינות הועלה הנושא של הכרה בזכותם של בני זוג מאותו מין להינשא. מדוע שם התהליך של משאל עם הינו מקובל, ואף אחד לא מעלה על דעתו שהתהליך פוגע בדמוקרטיה הפרלמנטארית שלהם?
כנראה, ששם בארה"ב מבינים המחוקקים וגם האזרחים, שמקור הכוח הפוליטי שוכן אצל האזרחים, ושהם בוחרים נציגים לייצג אותם, רק מכיוון שזה יותר יעיל. כאשר נוצר נושא "חם", האזרחים לא מהססים להודיע לשליחיהם שנושא זה יוכרע ישירות על ידם. אין שם שום עלבון של בית הנבחרים, ושום פגיעה בדמוקרטיה! לכן, די לצביעות של השמאל. משאל עם הינו תהליך יותר דמוקרטי מאשר ההכרעה בבית הנציגים, כי כך מתקבלת ההכרעה ללא עיוותים, והרצון האמיתי של העם נודע לכולם.
באשר לטענה שאין ב"התנתקות" שום מאפיין מיוחד שדורש הפנייה למשאל עם, אני שואל: אם בכל מדינה באירופה שחפצה להצטרף לאיחוד האירופי, נושא שכרוך בביטול המטבע הלאומי של אותה מדינה, נושא כלכלי נטו, מצריך משאל עם, מדוע בארץ ישראל, גירוש של אזרחים מבתיהם, העברת קברי יקיריהם, הריסת בתי הכנסת שלהם, ומחיקת חלומותיהם לישוב הארץ, נושא שקורע את העם, לא מצריך הכרעה מיוחדת וישירה של העם עצמו, ולא דרך נציגיו? רק כך נדע בדיוק מהו רצונו של העם, ואם הדבר יגרום לדחיית מועד הגירוש, האם זה לא מחיר בטל ומבוטל לעומת הרווח החברתי?
עוד טענה נשמעת בעת האחרונה מן השמאל ובמיוחד מראש הממשלה: המתנחלים לא יקבלו את תוצאות משאל העם. אין דבר יותר אירוני ומרושע מאשר לשמוע את הטענה הזו ממי שהבטיח לכל בוחרי הליכוד שתוצאות משאל-הליכוד יחייבו את כולם.
אחרי שהוא הפסיד, כידוע לכולם, הוא, ללא בושה, הפר את הבטחתו. יש לזכור שאם הימין יפסיד במשאל, כל מי שינסה להתנגד לטרנספר יאבד את תמיכת הרוב הגדול של הציבור מכל הקשת הפוליטית. אם עם ישראל יחליט סוף סוף, הוא יצליח במבחן היושר השני, ובכך ימנע קרע גדול ועמוק שייקח דורות להגליד אי פעם, אם בכלל.
יש רק בעיה אחת עם משאל העם: האם מותר, הלכתית, לרוב העם היהודי ע"י הצבעה דמוקרטית, לבטל מצוות מן התורה, קרי ישוב הארץ ומסירת חלקי הארץ לנוכרים? כדי למנוע את התקדים המסוכן שבמשאל העם, עדיף בחירות חדשות, כך שהעם יאמר את דברו על המהלך המהפכני שדורש ראש הממשלה לבצע, מהלך שהוא בניגוד לכל מה שהוא אמר לפני בחירתו נגד ראש מפלגת העבודה, עמרם מצנע. מי שהכריז "דין נצרים כדין תל אביב" לא יכול להפוך את נצרים לשטח אקס- טריטוריאלי אחרי בחירתו, ולצפות להסכמה לכך מן העם המרומה.
לכן זה מבחן היושר השלישי של המדינה, היינו, האם נאפשר לאריק שרון לרמות את כל אזרחי המדינה?
הצלחה באחד משלושת מבחני היושר תציל את עם ישראל מאסון גדול על ידי מי ששם את טובתו האישית מעל טובת המדינה.
הזמן קצר והמלאכה מרובה, הבולדוזר מתקרב והעם חייב להתעורר, כי אסון גדול מאוד עלול להחריב את ביתנו השלישי.
כך גם בנושא הגדול המעסיק את עם ישראל ואת העולם כולו, תוכנית הטרנספר שקיבלה את השם היופומיסטי, "התנתקות". כדי למנוע ניצחון גדול מהערבים, שיעודד אותם בעתיד לדרוש, ללא תמורה, עוד ויתורים ועוד ועוד שטחים מארץ ישראל, עלינו לדרוש הדדיות, כך שכל צד ירוויח, וגם יפסיד בעסקה. זה המבחן האמיתי מבחן היושר גם כלפי הערבים וגם כלפי היהודים בארץ ישראל.
תכלס, אני מציע שהפיתרון לטרנספר יהיה מבוסס על הדדיות. קרי, שערביי המשולש כל אזור אום אל-פחם יועברו רק חמישה עשר קילומטרים מבתיהם הנוכחיים לאותו אזור שיימסר לרשות "הפלשתינאית", ובו-זמנית יהודי גוש קטיף יקבלו את בתיהם של אותם ערבים במשולש. המהלך הזה יחזק את אחיזת היהודים בגליל, ימנע רצף טריטוריאלי של הערבים מג'נין לוואדי ערה, ויראה שמה שעושים לאזרחי המדינה היהודים עושים בו- זמנית גם לערבים.
כולם שווים תחת החוק. בנוסף, מכיוון שהיהודים יקבלו את בתיהם של הערבים, הפיצויים שהם יקבלו יוקטנו והחיסכון יממן את הפיצויים שיידרשו לתת לערבים שיועברו לצפון השומרון. יהיה פה כאב שווה לכל המפונים, יהודים וערבים, אבל המהלך הזה יהיה טוב לשני העמים, כי הוא יהווה מודל לעתיד להפחתת החיכוכים בין יהודים וערבים. מי שלא יסכים לפתרון הזה יוכיח לכולם שהוא בעד חוק אחד ליהודים וחוק אחר לערבים, ושבמדינת ישראל לא טוב להיות יהודי. זה מבחן היושר הראשון של השמאל בישראל.
אם העם יכשל במבחן הנ"ל, תיווצר לו עוד הזדמנות והוא משאל העם. השמאל, בצביעות שקופה, טוען שמשאל עם הינו תהליך מנוגד לדמוקרטיה, פוגע בריבונותה של הכנסת, והינו לא יותר מתכסיס לדחיית "ההתנתקות", ואם הכנסת הכריעה בנושאי מלחמות היא רשאית להכריע נושא "ההתנתקות".
יש להזכיר לכל דואגי שלום הדמוקרטיה הללו שבארצות הברית הלא פחות דמוקרטית מישראל בלשון המעטה, ובעשרות מדינותיה מתקיימות משאלי עם בנושאים רגישים, בו-זמנית לבחירות. לדוגמא, בבחירות האחרונות לפני כשלושה חודשים ב-11 מדינות הועלה הנושא של הכרה בזכותם של בני זוג מאותו מין להינשא. מדוע שם התהליך של משאל עם הינו מקובל, ואף אחד לא מעלה על דעתו שהתהליך פוגע בדמוקרטיה הפרלמנטארית שלהם?
כנראה, ששם בארה"ב מבינים המחוקקים וגם האזרחים, שמקור הכוח הפוליטי שוכן אצל האזרחים, ושהם בוחרים נציגים לייצג אותם, רק מכיוון שזה יותר יעיל. כאשר נוצר נושא "חם", האזרחים לא מהססים להודיע לשליחיהם שנושא זה יוכרע ישירות על ידם. אין שם שום עלבון של בית הנבחרים, ושום פגיעה בדמוקרטיה! לכן, די לצביעות של השמאל. משאל עם הינו תהליך יותר דמוקרטי מאשר ההכרעה בבית הנציגים, כי כך מתקבלת ההכרעה ללא עיוותים, והרצון האמיתי של העם נודע לכולם.
באשר לטענה שאין ב"התנתקות" שום מאפיין מיוחד שדורש הפנייה למשאל עם, אני שואל: אם בכל מדינה באירופה שחפצה להצטרף לאיחוד האירופי, נושא שכרוך בביטול המטבע הלאומי של אותה מדינה, נושא כלכלי נטו, מצריך משאל עם, מדוע בארץ ישראל, גירוש של אזרחים מבתיהם, העברת קברי יקיריהם, הריסת בתי הכנסת שלהם, ומחיקת חלומותיהם לישוב הארץ, נושא שקורע את העם, לא מצריך הכרעה מיוחדת וישירה של העם עצמו, ולא דרך נציגיו? רק כך נדע בדיוק מהו רצונו של העם, ואם הדבר יגרום לדחיית מועד הגירוש, האם זה לא מחיר בטל ומבוטל לעומת הרווח החברתי?
עוד טענה נשמעת בעת האחרונה מן השמאל ובמיוחד מראש הממשלה: המתנחלים לא יקבלו את תוצאות משאל העם. אין דבר יותר אירוני ומרושע מאשר לשמוע את הטענה הזו ממי שהבטיח לכל בוחרי הליכוד שתוצאות משאל-הליכוד יחייבו את כולם.
אחרי שהוא הפסיד, כידוע לכולם, הוא, ללא בושה, הפר את הבטחתו. יש לזכור שאם הימין יפסיד במשאל, כל מי שינסה להתנגד לטרנספר יאבד את תמיכת הרוב הגדול של הציבור מכל הקשת הפוליטית. אם עם ישראל יחליט סוף סוף, הוא יצליח במבחן היושר השני, ובכך ימנע קרע גדול ועמוק שייקח דורות להגליד אי פעם, אם בכלל.
יש רק בעיה אחת עם משאל העם: האם מותר, הלכתית, לרוב העם היהודי ע"י הצבעה דמוקרטית, לבטל מצוות מן התורה, קרי ישוב הארץ ומסירת חלקי הארץ לנוכרים? כדי למנוע את התקדים המסוכן שבמשאל העם, עדיף בחירות חדשות, כך שהעם יאמר את דברו על המהלך המהפכני שדורש ראש הממשלה לבצע, מהלך שהוא בניגוד לכל מה שהוא אמר לפני בחירתו נגד ראש מפלגת העבודה, עמרם מצנע. מי שהכריז "דין נצרים כדין תל אביב" לא יכול להפוך את נצרים לשטח אקס- טריטוריאלי אחרי בחירתו, ולצפות להסכמה לכך מן העם המרומה.
לכן זה מבחן היושר השלישי של המדינה, היינו, האם נאפשר לאריק שרון לרמות את כל אזרחי המדינה?
הצלחה באחד משלושת מבחני היושר תציל את עם ישראל מאסון גדול על ידי מי ששם את טובתו האישית מעל טובת המדינה.
הזמן קצר והמלאכה מרובה, הבולדוזר מתקרב והעם חייב להתעורר, כי אסון גדול מאוד עלול להחריב את ביתנו השלישי.