מינויו של האלוף דן חלוץ לתפקיד הרמטכ"ל הבא של צה"ל התקבל בקיתונות של ביקורת מצד השמאל הקיצוני, הפוסל את חלוץ בגלל דבריו בעניין מותם של אזרחים פלשתינאיים במהלך הסיכול הממוקד שהוביל למותו המבורך של הרוצח סלאח שחאדה. רדיפת חלוץ בגלל מלחמתו הנחושה באויב היא אחד משיאי מעלליה של משטרת המחשבות בישראל האורווליאנית 2004-5.
על רקע דבריו הנ"ל נקרא סגן הרמטכ"ל, האלוף דן חלוץ, לבג"ץ כדי להציג את עמדתו הערכית. כלומר, לא מעשיו כאדם וכמפקד עמדו לדיון, אלא דעותיו וערכיו: האם הם עומדים באמות-המידה של העותרים, "אנשי הרוח" והעריקים, ובמקרה זה הוא היה נדרש להתפטר "בלבד", או שאינם עומדים בדרישותיהם של מי שבעיניהם אסור ליהודים להתגונן, ואז הוא היה אמור להישפט כפושע מלחמה. טוב עשה בג"ץ כאשר דחה את עתירתם של "אנשי הרוח". למרות זאת ממשיכים אותם עותרים ודומיהם לרדוף את הקצין המוכשר.
ייאמר מייד: הריגתו של מחבל מסוכן כדי למנוע ממנו את האפשרות לגרום לקורבנות נוספים איננה רק פעולה מחויבת המציאות, אלא גם כזו שלמענה קיים הנשק שבידי כוחות הביטחון, ואין טהורה ממנה. ולהיפך, הימנעות מהריגתו של מחבל מסוכן בגלל החשש שגם אזרחים השוהים בקרבתו ייפגעו, ותוך התרת דמם של קורבנותיו העתידיים של אותו מחבל היא הפעולה הבלתי טהורה והבלתי מוסרית.
אני קורא לאלוף דן חלוץ להמשיך ולבטא באומץ את משנתו הביטחונית ואת עמדתו הערכית, לפיה רק מלחמה נחושה ורצופה באויב, ואפילו אם לעתים נפגעים גם חפים מפשע, מסוגלת לצמצם את מוראות הטרור ואת מספר קורבנותיו, משני הצדדים.
אני קורא לאלוף דן חלוץ לומר את דבריו ללא מורא וללא גמגום, ולהבהיר כי חובתו וחובתם של כל כוחות הביטחון היא לפעול בנחרצות למיגור האויב. אם יגמגם ואם יתקפל, גם הוא וגם כולנו לא נישן טוב בלילה.
האלוף דן חלוץ ראוי לכל ברכה לקראת התפקיד הקשה הצפוי לו. יחד עם זאת יש לצפות ממנו שישמור על טוהר הנשק ויימנע משימוש בצה"ל למטרה שלא נועד לה: גירוש יהודים מבתיהם בארצם. פעולה זו היא הסותרת כל מוסר, חוק ודמוקרטיה, ולא מלחמה נחושה באויב.
יש לאחל לרמטכ"ל הבא שיידע להבהיר לדרג המדיני כי פעולה כזו מנוגדת לערכיו ולייעודו של צה"ל ועתידה, חלילה, לקרוע את הצבא. למעשה חובה עליו להבהיר לדרג המדיני שכשם שטוהר הנשק אוסר על צה"ל לגרש 8000 ערבים מ-22 כפרים אם כך היה מחליט הדרג המדיני, כך אותו טוהר נשק אוסר על צה"ל לגרש 8000 יהודים מ-22 כפרים אם כך יורה הדרג המדיני.
למעשה מוטל עליו לשכנע את הדרג המדיני כי צה"ל אינו מסוגל לבצע פקודה כזו וייכשל אם ינסה לבצעה, ולפיכך מוטב שהפקודה כלל לא תינתן. כך יינצלו צה"ל וטוהר הנשק שלו, וצה"ל יוכל להתפנות למשימותיו החשובות והאמיתיות.
על רקע דבריו הנ"ל נקרא סגן הרמטכ"ל, האלוף דן חלוץ, לבג"ץ כדי להציג את עמדתו הערכית. כלומר, לא מעשיו כאדם וכמפקד עמדו לדיון, אלא דעותיו וערכיו: האם הם עומדים באמות-המידה של העותרים, "אנשי הרוח" והעריקים, ובמקרה זה הוא היה נדרש להתפטר "בלבד", או שאינם עומדים בדרישותיהם של מי שבעיניהם אסור ליהודים להתגונן, ואז הוא היה אמור להישפט כפושע מלחמה. טוב עשה בג"ץ כאשר דחה את עתירתם של "אנשי הרוח". למרות זאת ממשיכים אותם עותרים ודומיהם לרדוף את הקצין המוכשר.
ייאמר מייד: הריגתו של מחבל מסוכן כדי למנוע ממנו את האפשרות לגרום לקורבנות נוספים איננה רק פעולה מחויבת המציאות, אלא גם כזו שלמענה קיים הנשק שבידי כוחות הביטחון, ואין טהורה ממנה. ולהיפך, הימנעות מהריגתו של מחבל מסוכן בגלל החשש שגם אזרחים השוהים בקרבתו ייפגעו, ותוך התרת דמם של קורבנותיו העתידיים של אותו מחבל היא הפעולה הבלתי טהורה והבלתי מוסרית.
אני קורא לאלוף דן חלוץ להמשיך ולבטא באומץ את משנתו הביטחונית ואת עמדתו הערכית, לפיה רק מלחמה נחושה ורצופה באויב, ואפילו אם לעתים נפגעים גם חפים מפשע, מסוגלת לצמצם את מוראות הטרור ואת מספר קורבנותיו, משני הצדדים.
אני קורא לאלוף דן חלוץ לומר את דבריו ללא מורא וללא גמגום, ולהבהיר כי חובתו וחובתם של כל כוחות הביטחון היא לפעול בנחרצות למיגור האויב. אם יגמגם ואם יתקפל, גם הוא וגם כולנו לא נישן טוב בלילה.
האלוף דן חלוץ ראוי לכל ברכה לקראת התפקיד הקשה הצפוי לו. יחד עם זאת יש לצפות ממנו שישמור על טוהר הנשק ויימנע משימוש בצה"ל למטרה שלא נועד לה: גירוש יהודים מבתיהם בארצם. פעולה זו היא הסותרת כל מוסר, חוק ודמוקרטיה, ולא מלחמה נחושה באויב.
יש לאחל לרמטכ"ל הבא שיידע להבהיר לדרג המדיני כי פעולה כזו מנוגדת לערכיו ולייעודו של צה"ל ועתידה, חלילה, לקרוע את הצבא. למעשה חובה עליו להבהיר לדרג המדיני שכשם שטוהר הנשק אוסר על צה"ל לגרש 8000 ערבים מ-22 כפרים אם כך היה מחליט הדרג המדיני, כך אותו טוהר נשק אוסר על צה"ל לגרש 8000 יהודים מ-22 כפרים אם כך יורה הדרג המדיני.
למעשה מוטל עליו לשכנע את הדרג המדיני כי צה"ל אינו מסוגל לבצע פקודה כזו וייכשל אם ינסה לבצעה, ולפיכך מוטב שהפקודה כלל לא תינתן. כך יינצלו צה"ל וטוהר הנשק שלו, וצה"ל יוכל להתפנות למשימותיו החשובות והאמיתיות.