עוד בראשית הציונות החל הבלבול, בקביעת האמרה הנוראה: "הציונות דבר אין לה עם הדת". באופן תמוה, התקבלה אמירה זו, על פורקי העול, ועל אותו פלג ירא שמיים שהתנגד לציונות. כאז כן עתה, ניכרת לה "הברית" המוזרה הזו. אבל ברחמי אלוקי ישראל, עמד מרן הרב והכריז כבר אז מלחמת חרמה, על "החוק האלילי" הזה, ש"תועבה הוא לישראל", ושיש "לשאוף לגדיעתה של אשרה זו ועקירת שרשיה, הפורים ראש ולענה.."(אג' תצז'). ועבודתו הקדושה לא לשווא הייתה.
והנה הגיע היום, ומכוחו, וכח בנו מורנו הרב צבי יהודה זצ"ל, קרתה המהפכה הגדולה. ההולכים בדרכו של מרן הרב, התגדלו בתורה כמו בעשייה, הקימו התיישבות, ישיבות אינספור, תפסו פיקוד ביחידות הקרביות, והפכו לציונים היחידים שממשיכים להוביל למען העם כולו, את העשייה הציונית, תחת האמרה האמיתית הראויה לקץ המגולה "זכרו לעולם בריתו דבר ציוה לאלף דור, אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה ליעקב לחוק, לישראל ברית עולם, לאמר לך אתן ארץ כנען חבל נחלתכם'. ציונות אמיתית שורשית, נאמנה ואוהבת, כפי שראו אותה, הגר"א והבעש"ט, החתם סופר והאור החיים הקדוש.
ואם לא די בכך, הרי שכפי שחזה מרן הרב, אורה של ארץ ישראל התחיל להשפיע על עם קדוש, להתקרב שוב לאלוקיו, והציבור הכללי התחיל להיפתח, ולחפש רוחניות. ובנים צעירים יוצאים לרחובות, מקרבים לתורה, מפנים לשיעורים, מדריכים ומסייעים, באהבה ובאמונה.
ואז, מישהו קרא מפה. מישהו הבין שזהו סוף הדרך של הציונות החילונית. מישהו הבין שהקיץ הקץ על האמרה הנוראית ש"הציונות דבר אין לה עם הדת". מישהו תפס לפי מבטו הקטן את אוהבי ארץ ישראל, כמפלגה פוליטית שעלולה לתפוס את השלטון. מישהו החליט לעשות מעשה מכוער ומרושע לגדוע התיישבות בת שלושים שנה, תוך תעמולה נוראית ומסיתה, וד"ל. והאויב הערבי התחיל לחגוג "אמר אויב, אשיג, אחלק שלל.. אריק חרבי, תורישמו ידי..".
אל ניתן למציאות הקשה הזו לשבור את רוחנו. אין סיבה. כל מי שעיניו בראשו, מבין שאת המהפכה התרבותית חברתית הזו, כבר אי אפשר לעצור, יהיה מה שיהיה. כל שנה מתווספים עוד ועוד חיילי אהבת ישראל, תורתו, וארצו. מדינתנו, יסוד כסא ד' בעולם, הולכת ומקבלת את צורתה הנכונה, כפי שלימדנו מרן הרב. ובוודאי, ככל שתשתפר בפועל דמותה, יצטרפו אלינו עוד ועוד מאחינו היקרים, מן הציבור הכללי, וודאי מפלג יראי שמיים. אל תיפול רוחנו, נמשיך בעשייה, הבאה מתוך אהבת ישראל, מתוך אמונה בנצח ישראל, שלא אדם הוא להינחם.
אכן, צריכים לפעול כנגד הפשע הנורא של גירוש יהודים, למען כל עם ישראל, ואף למען אחינו המבולבלים, זוממי הגירוש עצמם. ואך טיבעי הוא שבמצב כה קשה, תהיינה דעות שונות אף בין הרבנים, כיצד בדיוק יש לפעול. אולם, בפעולותינו כולן, נמשיך מתוך שמחה בצדקת דרכנו הנפלאה, מתוך אהבה גדולה, ומתוך אמונה מוחלטת, בוודאותה של תשובת עם ישראל, ומתוך הבטה מעמיקה, נצחית ומלאת הודיה, אל דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה, שאנו זוכים להסתופף בצילה. אין אדם או בריה כלשהי בכל העולמות כולם, שיוכל לעצור, רחמנא לצלן, את אלוקי ישראל, מלמלא הבטחתו ושבועתו לאבותינו הקדושים.
ואם יבוא אדם וינסה לפגוע במהלך גאולתנו, ימצא את עצמו במוקדם או במאוחר, כמי שתרם רבות, ושימש כזרז אדיר, להתקדמות הנפלאה של גאולתנו ופדות נפשנו, שגאולת העולם כולו תלויה בה.
"ובבוא התור, אשר האור הקדום יופיע, ופאר חדש-ישן יגלה, הנה קול מפץ נשמע, בקעים בקעים מתגלים, ורעם ורעש בלבבות, דכאות רוח כפולה, והחיים מתמוגגים. ומבחוץ קול המון עלז, קול ענות גס ופרוע.., אמנם, מכאובי שברון כאלה הם צער הלידה, העומדת על הפרק. החיים האיתנים ממקור קדשם מתנוצצים, לשוב, לחדש את העולם בהדר גאונם. והמית קול תשובה עילאה, מכל עברים נשמע. פקוחי אזנים יבינו מלולה, ולבבות ברות יקשיבו את שאגת געגועיה"(אוה"ק א' קנג').
לעילוי נשמת אחי - יעקב אבי (קובי) זאגא הי"ד.
המאמר באדיבות ראש יהודי המרכז למודעות עצמית בתל אביב
והנה הגיע היום, ומכוחו, וכח בנו מורנו הרב צבי יהודה זצ"ל, קרתה המהפכה הגדולה. ההולכים בדרכו של מרן הרב, התגדלו בתורה כמו בעשייה, הקימו התיישבות, ישיבות אינספור, תפסו פיקוד ביחידות הקרביות, והפכו לציונים היחידים שממשיכים להוביל למען העם כולו, את העשייה הציונית, תחת האמרה האמיתית הראויה לקץ המגולה "זכרו לעולם בריתו דבר ציוה לאלף דור, אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה ליעקב לחוק, לישראל ברית עולם, לאמר לך אתן ארץ כנען חבל נחלתכם'. ציונות אמיתית שורשית, נאמנה ואוהבת, כפי שראו אותה, הגר"א והבעש"ט, החתם סופר והאור החיים הקדוש.
ואם לא די בכך, הרי שכפי שחזה מרן הרב, אורה של ארץ ישראל התחיל להשפיע על עם קדוש, להתקרב שוב לאלוקיו, והציבור הכללי התחיל להיפתח, ולחפש רוחניות. ובנים צעירים יוצאים לרחובות, מקרבים לתורה, מפנים לשיעורים, מדריכים ומסייעים, באהבה ובאמונה.
ואז, מישהו קרא מפה. מישהו הבין שזהו סוף הדרך של הציונות החילונית. מישהו הבין שהקיץ הקץ על האמרה הנוראית ש"הציונות דבר אין לה עם הדת". מישהו תפס לפי מבטו הקטן את אוהבי ארץ ישראל, כמפלגה פוליטית שעלולה לתפוס את השלטון. מישהו החליט לעשות מעשה מכוער ומרושע לגדוע התיישבות בת שלושים שנה, תוך תעמולה נוראית ומסיתה, וד"ל. והאויב הערבי התחיל לחגוג "אמר אויב, אשיג, אחלק שלל.. אריק חרבי, תורישמו ידי..".
אל ניתן למציאות הקשה הזו לשבור את רוחנו. אין סיבה. כל מי שעיניו בראשו, מבין שאת המהפכה התרבותית חברתית הזו, כבר אי אפשר לעצור, יהיה מה שיהיה. כל שנה מתווספים עוד ועוד חיילי אהבת ישראל, תורתו, וארצו. מדינתנו, יסוד כסא ד' בעולם, הולכת ומקבלת את צורתה הנכונה, כפי שלימדנו מרן הרב. ובוודאי, ככל שתשתפר בפועל דמותה, יצטרפו אלינו עוד ועוד מאחינו היקרים, מן הציבור הכללי, וודאי מפלג יראי שמיים. אל תיפול רוחנו, נמשיך בעשייה, הבאה מתוך אהבת ישראל, מתוך אמונה בנצח ישראל, שלא אדם הוא להינחם.
אכן, צריכים לפעול כנגד הפשע הנורא של גירוש יהודים, למען כל עם ישראל, ואף למען אחינו המבולבלים, זוממי הגירוש עצמם. ואך טיבעי הוא שבמצב כה קשה, תהיינה דעות שונות אף בין הרבנים, כיצד בדיוק יש לפעול. אולם, בפעולותינו כולן, נמשיך מתוך שמחה בצדקת דרכנו הנפלאה, מתוך אהבה גדולה, ומתוך אמונה מוחלטת, בוודאותה של תשובת עם ישראל, ומתוך הבטה מעמיקה, נצחית ומלאת הודיה, אל דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה, שאנו זוכים להסתופף בצילה. אין אדם או בריה כלשהי בכל העולמות כולם, שיוכל לעצור, רחמנא לצלן, את אלוקי ישראל, מלמלא הבטחתו ושבועתו לאבותינו הקדושים.
ואם יבוא אדם וינסה לפגוע במהלך גאולתנו, ימצא את עצמו במוקדם או במאוחר, כמי שתרם רבות, ושימש כזרז אדיר, להתקדמות הנפלאה של גאולתנו ופדות נפשנו, שגאולת העולם כולו תלויה בה.
"ובבוא התור, אשר האור הקדום יופיע, ופאר חדש-ישן יגלה, הנה קול מפץ נשמע, בקעים בקעים מתגלים, ורעם ורעש בלבבות, דכאות רוח כפולה, והחיים מתמוגגים. ומבחוץ קול המון עלז, קול ענות גס ופרוע.., אמנם, מכאובי שברון כאלה הם צער הלידה, העומדת על הפרק. החיים האיתנים ממקור קדשם מתנוצצים, לשוב, לחדש את העולם בהדר גאונם. והמית קול תשובה עילאה, מכל עברים נשמע. פקוחי אזנים יבינו מלולה, ולבבות ברות יקשיבו את שאגת געגועיה"(אוה"ק א' קנג').
לעילוי נשמת אחי - יעקב אבי (קובי) זאגא הי"ד.
המאמר באדיבות ראש יהודי המרכז למודעות עצמית בתל אביב