ח"כ בני אלון הסכים למחוק מהפרוטוקול את צעקתו "קראדי שקרן, שקרן, שקרן", אבל אי אפשר למחוק דבר כזה. לא את הזעם והחרדה מהלב של בני אלון ולא את הכתם מהרקורד של המשטרה. לא נראה לי שיש תקדים לזה, שמפכ"ל המשטרה יכונה שקרן בכנסת, וכשזה קורה כדאי למשטרה להיות מודאגת. ואגב אני חושב שקראדי לא שקרן. הוא נגרר אחרי אווירה. הוא קורא עיתונים, ואולי אפילו מבין משהו בפוליטיקה, והוא הבין שזה מה ששומעיו מצפים ממנו. שייגרר אחרי האווירה ושיספק עוד קצת מאותו דבר: אלימות מתנחלים, תמהוניות רבנים, הקצנה, חששות. נכון שמעולם לא היה ולא נברא "פסק הלכה" שמתיר לירות בחיילים דרוזים, אבל אולי היה איזה טמבל בן 16, שנעצר על ידי שוטר דרוזי, ואמר לו חבל שאין פסק הלכה שמתיר להרוג אותך. כך שלמעשה אפשר לומר שיש לחצים לקבל פסק הלכה כזה.
אם אתה מפכ"ל, אתה לא יכול להיגרר. כי בזמן שאתה נגרר, אתה גם גורר אחריך עגלה מלאה מוקשים. בכלל, כל האווירה של שנאת המתנחלים בשבועות האחרונים היא מין ביצה ותרנגולת, ואתה לא יודע מי גורר ומי נגרר ואיפה כל זה התחיל. זה כנראה לא התחיל מהמשטרה. יכול להיות שהפרפר נפנף בכנפיו בלישכת ראש הממשלה, והטורנדו התפרץ במשטרה. יכול היות שהתקשורת אשמה. יכול להיות שהעורך תופף על השולחן בקוצר רוח ואמר: אני צריך סיפור על אלימות מתנחלים. תביאו לי אלימות מתנחלים. זה מה שהולך היום. לא יכול להיות שלכולם יהיה ולנו אין. ויכול להיות שהמאפיה השמאלנית היא באמת מאפיה, ומישהו מגלגל את הגל ביודעין. זה לא משנה מי התחיל, ואם זה נעשה ביודעין או התפרץ כמו מחלה. מה שחשוב הוא שעכשיו זה מתחולל במשטרה.
משמר מופז
המשטרה הודתה שאת הכרזות "שרון לילי מחכה לך" הפיץ סוכן משטרתי. בקרית גת המשטרה כלאה חבר מועצת העיר בתוך חדרו בעירייה, למשך שעה וחצי, רק משום שהוא מתנגד להתנתקות, והיה חשש שהוא עלול להשמיע דברים קשים באוזני השר מופז שביקר במקום. בקרית מלאכי שוטרים הורו לפעיל אחר להסתגר בבית ולא לצאת כל זמן ששר הביטחון מבקר בעיר. למותר לציין שבשני המקרים המשטרה פעלה בניגוד לחוק, ובניגוד לעקרונות הבכי בסיסיים של הדמוקרטיה. במקרה שלישי, בנתיבות, המשטרה עצרה אזרח שאמר לחבריו שצריך לזרוק עגבניות על שר הבטחון. במקרה הזה המעצר היה תיקני, החשוד הובא לתחנת המשטרה, נכבל באזיקים, נרשם, וכו'. אבל העבירה גם במקרה הזה היתה דיבורים והשקפות.
אגב, בשלושת המקרים מדובר בביקור של שר הביטחון, ובשלושת המקרים נראה על פניו שלא מדובר בביקור מקצועי בטחוני, אלא בחלק מן הקמפיין הפוליטי, הפנים ליכודי, של שאול מופז. אין לי שום טענות נגד זה. מופז הוא פוליטיקאי, והוא צריך להסתובב בעיירות ולבקר את חברי מרכז הליכוד שם. אלה הם בוחריו הישירים וזה בסדר גמור. אבל לענייננו, זה הופך את הגנת היתר של המשטרה לתופעה עוד יותר מפחידה. פוליטיקאי בא לעיר, לעשות לביתו, והמשטרה כולאת את מתנגדיו הפוליטיים כדי שהביקור יעבור בנעימים. זה נשמע רע.
לא נמחק מהפרוטוקול
עצורי הפגנות ימין מדווחים על מכות רצח והתעללות של השוטרים. בגוש קטיף נעצרו מפגינים והוחזקו במעצר עשרה ימים. עשרה ימי מעצר על עבירה של התקהלות בלתי חוקית. ציפי לבני הודתה שזה נעשה כדי להרתיע מפגינים אחרים, והנה הגענו כבר גבוה יותר מן המפכ"ל. אולי זה המקום להזכיר גם לשרת המשפטים, שלמשטרה אין סמכויות ענישה ולא רשות להרתיע. לזה יש בתי משפט. אסור למדינה לכלוא אדם ללא משפט. מעצר הוא כלי שניתן בידי המשטרה אך ורק כדי לאפשר חקירה. לא כדי להעניש ולא כדי להרתיע. בוודאי ובוודאי לא כדי להרתיע מפגינים.
זכות ההפגנה, כמו חופש העיתונות, היא אחד מיסודות הדמוקרטיה, ושלטון שעוצר מפגינים פוליטיים לצורך הרתעה, לא רחוק הרבה משלטון שעוצר עיתונאים לצורך הרתעה.
גם אחרי שפורסם בהבלטה, שמעולם לא היה ולא נברא פסק הלכה שמתיר להרוג חיילים דרוזים, קשה לכבות את האש שקראדי הדליק. תסתכלו באתרי האינטרנט, תקראו את העיתונים. זה ממשיך לבעבע, זה לא נמחק מהפרוטוקול. יכול להיות שלראש הממשלה יש אינטרס להדליק את האש הזו. יכול להיות שגם התקשורת אוהבת את הריגוש הפירומאני. אוי ואבוי לנו אם גם המשטרה תיגרר אחריהם. כבאים מתיזים מים, לא שופכים דלק.
אם אתה מפכ"ל, אתה לא יכול להיגרר. כי בזמן שאתה נגרר, אתה גם גורר אחריך עגלה מלאה מוקשים. בכלל, כל האווירה של שנאת המתנחלים בשבועות האחרונים היא מין ביצה ותרנגולת, ואתה לא יודע מי גורר ומי נגרר ואיפה כל זה התחיל. זה כנראה לא התחיל מהמשטרה. יכול להיות שהפרפר נפנף בכנפיו בלישכת ראש הממשלה, והטורנדו התפרץ במשטרה. יכול היות שהתקשורת אשמה. יכול להיות שהעורך תופף על השולחן בקוצר רוח ואמר: אני צריך סיפור על אלימות מתנחלים. תביאו לי אלימות מתנחלים. זה מה שהולך היום. לא יכול להיות שלכולם יהיה ולנו אין. ויכול להיות שהמאפיה השמאלנית היא באמת מאפיה, ומישהו מגלגל את הגל ביודעין. זה לא משנה מי התחיל, ואם זה נעשה ביודעין או התפרץ כמו מחלה. מה שחשוב הוא שעכשיו זה מתחולל במשטרה.
משמר מופז
המשטרה הודתה שאת הכרזות "שרון לילי מחכה לך" הפיץ סוכן משטרתי. בקרית גת המשטרה כלאה חבר מועצת העיר בתוך חדרו בעירייה, למשך שעה וחצי, רק משום שהוא מתנגד להתנתקות, והיה חשש שהוא עלול להשמיע דברים קשים באוזני השר מופז שביקר במקום. בקרית מלאכי שוטרים הורו לפעיל אחר להסתגר בבית ולא לצאת כל זמן ששר הביטחון מבקר בעיר. למותר לציין שבשני המקרים המשטרה פעלה בניגוד לחוק, ובניגוד לעקרונות הבכי בסיסיים של הדמוקרטיה. במקרה שלישי, בנתיבות, המשטרה עצרה אזרח שאמר לחבריו שצריך לזרוק עגבניות על שר הבטחון. במקרה הזה המעצר היה תיקני, החשוד הובא לתחנת המשטרה, נכבל באזיקים, נרשם, וכו'. אבל העבירה גם במקרה הזה היתה דיבורים והשקפות.
אגב, בשלושת המקרים מדובר בביקור של שר הביטחון, ובשלושת המקרים נראה על פניו שלא מדובר בביקור מקצועי בטחוני, אלא בחלק מן הקמפיין הפוליטי, הפנים ליכודי, של שאול מופז. אין לי שום טענות נגד זה. מופז הוא פוליטיקאי, והוא צריך להסתובב בעיירות ולבקר את חברי מרכז הליכוד שם. אלה הם בוחריו הישירים וזה בסדר גמור. אבל לענייננו, זה הופך את הגנת היתר של המשטרה לתופעה עוד יותר מפחידה. פוליטיקאי בא לעיר, לעשות לביתו, והמשטרה כולאת את מתנגדיו הפוליטיים כדי שהביקור יעבור בנעימים. זה נשמע רע.
לא נמחק מהפרוטוקול
עצורי הפגנות ימין מדווחים על מכות רצח והתעללות של השוטרים. בגוש קטיף נעצרו מפגינים והוחזקו במעצר עשרה ימים. עשרה ימי מעצר על עבירה של התקהלות בלתי חוקית. ציפי לבני הודתה שזה נעשה כדי להרתיע מפגינים אחרים, והנה הגענו כבר גבוה יותר מן המפכ"ל. אולי זה המקום להזכיר גם לשרת המשפטים, שלמשטרה אין סמכויות ענישה ולא רשות להרתיע. לזה יש בתי משפט. אסור למדינה לכלוא אדם ללא משפט. מעצר הוא כלי שניתן בידי המשטרה אך ורק כדי לאפשר חקירה. לא כדי להעניש ולא כדי להרתיע. בוודאי ובוודאי לא כדי להרתיע מפגינים.
זכות ההפגנה, כמו חופש העיתונות, היא אחד מיסודות הדמוקרטיה, ושלטון שעוצר מפגינים פוליטיים לצורך הרתעה, לא רחוק הרבה משלטון שעוצר עיתונאים לצורך הרתעה.
גם אחרי שפורסם בהבלטה, שמעולם לא היה ולא נברא פסק הלכה שמתיר להרוג חיילים דרוזים, קשה לכבות את האש שקראדי הדליק. תסתכלו באתרי האינטרנט, תקראו את העיתונים. זה ממשיך לבעבע, זה לא נמחק מהפרוטוקול. יכול להיות שלראש הממשלה יש אינטרס להדליק את האש הזו. יכול להיות שגם התקשורת אוהבת את הריגוש הפירומאני. אוי ואבוי לנו אם גם המשטרה תיגרר אחריהם. כבאים מתיזים מים, לא שופכים דלק.