למר שרון, ראש הממשלה, זו הזמנה לחתונה. שהרי כמי שמכהן בתפקיד המוגדר ככלל ישראלי, ראוי שתבקר את אזרחי המדינה לאורך השנה כולה, ותשתתף בשמחות כמו גם בימים עצובים. לפחות ככל שירשו לך המאבטחים.
יש הרבה חתונות, ב"ה. זה אחד הדברים שלא צריך לעמוד בתור ולהיות תלוי בפקידים. ואני רוצה לספר לך על חתונה אחת שהייתי בה השבוע. לא, היא לא מיוחדת ובולטת. וזו בדיוק הנקודה. יש הרבה כאלה ואנו מקווים שכן ירבו. חתונות בכלל ומהסוג הזה במיוחד. החתונה הזאת חיברה- במקרה, זה יכול להיות כל מקום אחר- שני צעירים, מבית אל ומשבי שומרון, לקשר קבע מחייב של אהבה. אנו קוראים לזה הקמת בית בישראל או גם בניין חורבה אחת מחורבות ירושלים.
נדמה שלא צריך להסביר לך את המילים ואת הצירופים. הם מדגישים את הקשר לעם ולהיסטוריה שלו ובד בבד את המחויבות האישית לעתידו.
והיית צריך להיות שם, מר שרון. ככה סתם בשביל הכיף וכדי שתכיר קצת את העם שלך. כן, היה רבע עוף וגם יותר. היו כל מיני סלטים וגם מנה אחרונה. אבל תתפלא. השולחנות היו בלתי מאוישים ברוב הזמן. זה לא שלא הגיעו אורחים. בדיוק להיפך. אלא שהם לא יודעים כל כך לשבת, לדבר, להעיר על רמת הבישול ועל מספר המנות או לפטפט. האורחים רקדו. לשם כך הם באו. והייתה אפילו תזמורת שמילאה את חלל האולם בדציבלים גבוהים. זה בהחלט סייע והוסיף לאווירה. אבל העיקר היו הרוקדים.
תערובת של צעירים, חברי בני הזוג, עם מבוגרים, חבריהם של ההורים. סלט אמיתי וטעים שאני לא בטוח שרואים במקומות אחרים. לא, לא, אל תחשוש. הגברים לא רקדו כדי להלהיב את הבחורות. גם הנשים לא חוללו כדי להרשים את הבנים. היתה הפרדה בין הקבוצות ואפילו מחיצות כדי שכולם יוכלו לרקוד באין מפריע. הם רקדו כדי לשמח את החתן, מזה, ואת הכלה, מזה. אולי קצת את עצמם.
החבר'ה הזיעו כדבעי. הם נטפו מים וגם החולצות הפסיקו להיות לבנות ... אבל למי היה איכפת. מעגל בתוך מעגל, מעגל חותך מעגל. קצת נדחפים, קצת דורכים על הרגליים, אבל מה זה משנה. העיקר לשמח חתן וכלה. והם שמחו כדבעי. היו גם כל מיני טריקים, ריקודים עם מגבעות בוערות, קפיצות וכרכורים.
ואני לא מדבר על מעשה הקידושין והנישואין שמתחת החופה שהיה עוד בתחילת הערב. היית צריך, אריק, לבוא וליהנות מהאנרגיה הפורצת- אגב, הם צוברים המון כושר בחתונות. אולי בגלל זה הם מעדיפים את החילות הקרביים, דווקא אולי היית גם מתרשם מהאהבה הרבה ששררה שם. טוב, אתה יודע שבאהבה לבד לא מנצחים. במיוחד כשהיא צריכה להתגבר על חומות של שנאה ושל אלימות.
אבל זה בהחלט נעים יותר, נכון יותר. ואתה יודע מה, זה גם עוזר יותר להגיע אל הניצחון בסוף הדרך. בשבילך זה היה כדאי לראות את דור העתיד. להבין טיפ טיפה איזה עם נפלא יש לך. כמה אנרגיה של אהבה. איזו אחווה מופלאה בין אנשים שנפגשים, לעיתים, לראשונה.
אריק שרון, היו שבוע שעבר גם הרבה חתונות מסוג אחר. הם משלימים עוד חלק במשולש שבתוכו חי איש ישראל. הכוונה היא לתורת ישראל שהיא היא הבסיס, הקיום היום יומי, וגם העתיד של עם ישראל. בשבוע שעבר נכרתה מחדש ברית הלימוד של עם ישראל. תרצה אריק, הישיבה הגדולה ביותר בעולם. אני מתכוון לחידוש של מחזור הלימוד של הש"ס. חיבור בהווה לכל קהילות ישראל.
תחשוב על הקוד המשותף, על יכולת התקשור שבין סב לנכדו, בין עולה חדש לוותיק, בין יהודי מתימן לחברו מנורווגיה. שפה יהודית ייחודית היוצרת קליק מיידי בכל מפגש. אתה יכול להגיע לניו- זילנד (אפילו בתור שליח מוסד) להכנס לבית כנסת ולשבת בצוותא משובבת נפש עם כל יתר לומדי הדף היומי. בכל גיל שלא יהיו. השפה המשותפת מחברת מיידית.
אריק שרון, זה העם האמיתי שלך. העם שבמנהרת הזמן אתה יכול לפגוש אותו לפני אלף שנים וליצור קליק מיידי. האומה שתוכל לרדת מהעולם הבא, באשר תהיה בו, ולנחות בכל בית שלו ולהיות אחד מן החבורה, גם אם הבגדים שלך לא יתאימו לאופנה. קח את זה בחשבון בבקשה. זה הפירוש האמיתי של עם ישראל. זו ההתחברות לשורשים ולעצים. עזוב את ההתנתקות שמביאה רק אובדן וחידלון. אנו באנו ארצה לבנות ולהבנות, ליצור ולעשות. אנא, תן לנו להמשיך. זה פשוט כדאי יותר.
אגב, גם לך.
יש הרבה חתונות, ב"ה. זה אחד הדברים שלא צריך לעמוד בתור ולהיות תלוי בפקידים. ואני רוצה לספר לך על חתונה אחת שהייתי בה השבוע. לא, היא לא מיוחדת ובולטת. וזו בדיוק הנקודה. יש הרבה כאלה ואנו מקווים שכן ירבו. חתונות בכלל ומהסוג הזה במיוחד. החתונה הזאת חיברה- במקרה, זה יכול להיות כל מקום אחר- שני צעירים, מבית אל ומשבי שומרון, לקשר קבע מחייב של אהבה. אנו קוראים לזה הקמת בית בישראל או גם בניין חורבה אחת מחורבות ירושלים.
נדמה שלא צריך להסביר לך את המילים ואת הצירופים. הם מדגישים את הקשר לעם ולהיסטוריה שלו ובד בבד את המחויבות האישית לעתידו.
והיית צריך להיות שם, מר שרון. ככה סתם בשביל הכיף וכדי שתכיר קצת את העם שלך. כן, היה רבע עוף וגם יותר. היו כל מיני סלטים וגם מנה אחרונה. אבל תתפלא. השולחנות היו בלתי מאוישים ברוב הזמן. זה לא שלא הגיעו אורחים. בדיוק להיפך. אלא שהם לא יודעים כל כך לשבת, לדבר, להעיר על רמת הבישול ועל מספר המנות או לפטפט. האורחים רקדו. לשם כך הם באו. והייתה אפילו תזמורת שמילאה את חלל האולם בדציבלים גבוהים. זה בהחלט סייע והוסיף לאווירה. אבל העיקר היו הרוקדים.
תערובת של צעירים, חברי בני הזוג, עם מבוגרים, חבריהם של ההורים. סלט אמיתי וטעים שאני לא בטוח שרואים במקומות אחרים. לא, לא, אל תחשוש. הגברים לא רקדו כדי להלהיב את הבחורות. גם הנשים לא חוללו כדי להרשים את הבנים. היתה הפרדה בין הקבוצות ואפילו מחיצות כדי שכולם יוכלו לרקוד באין מפריע. הם רקדו כדי לשמח את החתן, מזה, ואת הכלה, מזה. אולי קצת את עצמם.
החבר'ה הזיעו כדבעי. הם נטפו מים וגם החולצות הפסיקו להיות לבנות ... אבל למי היה איכפת. מעגל בתוך מעגל, מעגל חותך מעגל. קצת נדחפים, קצת דורכים על הרגליים, אבל מה זה משנה. העיקר לשמח חתן וכלה. והם שמחו כדבעי. היו גם כל מיני טריקים, ריקודים עם מגבעות בוערות, קפיצות וכרכורים.
ואני לא מדבר על מעשה הקידושין והנישואין שמתחת החופה שהיה עוד בתחילת הערב. היית צריך, אריק, לבוא וליהנות מהאנרגיה הפורצת- אגב, הם צוברים המון כושר בחתונות. אולי בגלל זה הם מעדיפים את החילות הקרביים, דווקא אולי היית גם מתרשם מהאהבה הרבה ששררה שם. טוב, אתה יודע שבאהבה לבד לא מנצחים. במיוחד כשהיא צריכה להתגבר על חומות של שנאה ושל אלימות.
אבל זה בהחלט נעים יותר, נכון יותר. ואתה יודע מה, זה גם עוזר יותר להגיע אל הניצחון בסוף הדרך. בשבילך זה היה כדאי לראות את דור העתיד. להבין טיפ טיפה איזה עם נפלא יש לך. כמה אנרגיה של אהבה. איזו אחווה מופלאה בין אנשים שנפגשים, לעיתים, לראשונה.
אריק שרון, היו שבוע שעבר גם הרבה חתונות מסוג אחר. הם משלימים עוד חלק במשולש שבתוכו חי איש ישראל. הכוונה היא לתורת ישראל שהיא היא הבסיס, הקיום היום יומי, וגם העתיד של עם ישראל. בשבוע שעבר נכרתה מחדש ברית הלימוד של עם ישראל. תרצה אריק, הישיבה הגדולה ביותר בעולם. אני מתכוון לחידוש של מחזור הלימוד של הש"ס. חיבור בהווה לכל קהילות ישראל.
תחשוב על הקוד המשותף, על יכולת התקשור שבין סב לנכדו, בין עולה חדש לוותיק, בין יהודי מתימן לחברו מנורווגיה. שפה יהודית ייחודית היוצרת קליק מיידי בכל מפגש. אתה יכול להגיע לניו- זילנד (אפילו בתור שליח מוסד) להכנס לבית כנסת ולשבת בצוותא משובבת נפש עם כל יתר לומדי הדף היומי. בכל גיל שלא יהיו. השפה המשותפת מחברת מיידית.
אריק שרון, זה העם האמיתי שלך. העם שבמנהרת הזמן אתה יכול לפגוש אותו לפני אלף שנים וליצור קליק מיידי. האומה שתוכל לרדת מהעולם הבא, באשר תהיה בו, ולנחות בכל בית שלו ולהיות אחד מן החבורה, גם אם הבגדים שלך לא יתאימו לאופנה. קח את זה בחשבון בבקשה. זה הפירוש האמיתי של עם ישראל. זו ההתחברות לשורשים ולעצים. עזוב את ההתנתקות שמביאה רק אובדן וחידלון. אנו באנו ארצה לבנות ולהבנות, ליצור ולעשות. אנא, תן לנו להמשיך. זה פשוט כדאי יותר.
אגב, גם לך.