מעבר למחלוקות בענייני משיחיות ונורמליזציה, הזרמים המובילים של הציונות מאז ומעולם לא חלקו על כך שמדינת ישראל נועדה לעם היהודי כבית לאומי לתחייתו הגשמית, התרבותית והרוחנית. זאת היא מדינת ישראל של מעלה.
אלא שמאז היווסדה, שקעה מדינת ישראל מטה, בעוד שבתודעת העם היא נותרה ישראל של מעלה. הקונפליקט המודחק בין מעלה לבין מטה, בין אידיאל לבין מציאות, צבר מתח מעיק עם השנים, אך נפץ "ההתנתקות" הוא זה ששחרר את האנרגיה הכבושה שהתפרצה בלחץ אדיר.
הסתירה המתסכלת בין אידיאל המדינה היהודית לבין המדינה שצמחה מן החזון הכתיבה גסיסה אינטלקטואלית ורגשית ברמה הלאומית. שכן, מחמת הכאב הכרוך בחשבון נפש כה נוקב ומייסר, השיח הציבורי מעולם לא העז לגעת בשורש הדברים. אלא שכאשר העם מתחמק מטיפול שורש, באה המציאות וטופחת על פניו. מאחר שהעם התקשה להגדיר את מצבו, באה "ההתנתקות" ועשתה סדר בדברים על ידי חלוקה ברורה בין מתנתקים למתחברים.
תודעתם היהודית של המתנתקים מזוהה עם מדינת ישראל של מטה ומסתפקת בשפה העברית, שמות ישראליים וציון מועדי ישראל ברמה רדודה וספוגת סממני התבוללות. כל עולה חדש, שליבו מלא רחשי לב יהודיים, סופג הלם ושוקע בדיכאון למראה צביונה הכל כך לא יהודי של המדינה היהודית. רבים מהתיירים הנבוכים לנוכח המראות הססגוניים של ארץ הקודש מתארים את ישראל כמדינה החילונית ביותר בעולם.
אלא שכאשר המדינה היהודית מאבדת את צביונה היהודי היא גם מאבדת צלם אנוש. ישראל של מטה מתגלה במלוא מערומיה הכעורים בעידן "ההתנתקות". ממדינתו של העם היהודי היא נחשפת ללא בושה כיישות רודנית המשעבדת את העם היהודי ורודה בו לצורך האינטרסים הצרים של החונטה התורנית. זה לא התחיל בעידן שרון, שרק שכלל את השיטה לשיאים של הפקרות, אלא בזרע הפורענות שנטמן עם כינונה של המדינה של מעלה.
יש להישיר מבט אל המציאות המרה. ישראל של מטה היא מדינתם של המתנתקים, ואין לנו חלק בה אלא כאנוסים, מומרים ומשועבדים. היא מזוהה עם מנגנוני שלטון דורסניים, שהפכו להיות מטרת קיומה. ישראל של מטה היא מדינת כל אזרחיה כל עוד הם עומדים לשירותה הבלעדי. בשום פנים ואופן היא איננה מדינה יהודית, אלא מדינה המאכלסת את הקהילה היהודית הגדולה בעולם אך גם את הריכוז הגבוה ביותר של אויבי העם היהודי.
כשם שהמציאות כופה עלינו להתבונן במציאות הקשה, היא גם לא תותיר לנו ברירה אלא להתנתק מממלכת המתנתקים. ישראל של מטה כה נגועה בזוהמת ההתנתקות, עד שכורח השעה מכתיב לגזור עליה גט כריתות. שכן, ממדמנת המתנתקים לא יצמח שום עץ שתול על פלגי מים. הויתור על אזרחות הוא מהלך התנתקות מישראל של מטה, על מנת לשוב לארץ ישראל של מעלה.
אלא שמאז היווסדה, שקעה מדינת ישראל מטה, בעוד שבתודעת העם היא נותרה ישראל של מעלה. הקונפליקט המודחק בין מעלה לבין מטה, בין אידיאל לבין מציאות, צבר מתח מעיק עם השנים, אך נפץ "ההתנתקות" הוא זה ששחרר את האנרגיה הכבושה שהתפרצה בלחץ אדיר.
הסתירה המתסכלת בין אידיאל המדינה היהודית לבין המדינה שצמחה מן החזון הכתיבה גסיסה אינטלקטואלית ורגשית ברמה הלאומית. שכן, מחמת הכאב הכרוך בחשבון נפש כה נוקב ומייסר, השיח הציבורי מעולם לא העז לגעת בשורש הדברים. אלא שכאשר העם מתחמק מטיפול שורש, באה המציאות וטופחת על פניו. מאחר שהעם התקשה להגדיר את מצבו, באה "ההתנתקות" ועשתה סדר בדברים על ידי חלוקה ברורה בין מתנתקים למתחברים.
תודעתם היהודית של המתנתקים מזוהה עם מדינת ישראל של מטה ומסתפקת בשפה העברית, שמות ישראליים וציון מועדי ישראל ברמה רדודה וספוגת סממני התבוללות. כל עולה חדש, שליבו מלא רחשי לב יהודיים, סופג הלם ושוקע בדיכאון למראה צביונה הכל כך לא יהודי של המדינה היהודית. רבים מהתיירים הנבוכים לנוכח המראות הססגוניים של ארץ הקודש מתארים את ישראל כמדינה החילונית ביותר בעולם.
אלא שכאשר המדינה היהודית מאבדת את צביונה היהודי היא גם מאבדת צלם אנוש. ישראל של מטה מתגלה במלוא מערומיה הכעורים בעידן "ההתנתקות". ממדינתו של העם היהודי היא נחשפת ללא בושה כיישות רודנית המשעבדת את העם היהודי ורודה בו לצורך האינטרסים הצרים של החונטה התורנית. זה לא התחיל בעידן שרון, שרק שכלל את השיטה לשיאים של הפקרות, אלא בזרע הפורענות שנטמן עם כינונה של המדינה של מעלה.
יש להישיר מבט אל המציאות המרה. ישראל של מטה היא מדינתם של המתנתקים, ואין לנו חלק בה אלא כאנוסים, מומרים ומשועבדים. היא מזוהה עם מנגנוני שלטון דורסניים, שהפכו להיות מטרת קיומה. ישראל של מטה היא מדינת כל אזרחיה כל עוד הם עומדים לשירותה הבלעדי. בשום פנים ואופן היא איננה מדינה יהודית, אלא מדינה המאכלסת את הקהילה היהודית הגדולה בעולם אך גם את הריכוז הגבוה ביותר של אויבי העם היהודי.
כשם שהמציאות כופה עלינו להתבונן במציאות הקשה, היא גם לא תותיר לנו ברירה אלא להתנתק מממלכת המתנתקים. ישראל של מטה כה נגועה בזוהמת ההתנתקות, עד שכורח השעה מכתיב לגזור עליה גט כריתות. שכן, ממדמנת המתנתקים לא יצמח שום עץ שתול על פלגי מים. הויתור על אזרחות הוא מהלך התנתקות מישראל של מטה, על מנת לשוב לארץ ישראל של מעלה.