אריק שרון פסק לפני הבחירות האחרונות בריש גלי: "דין נצרים כדין תל-אביב". בכך הוא הביע את זלזולו המוחלט בתוכניתו של עמרם מצנע, אפילו במיני-התנתקות, מנצרים וכפר דרום בלבד.
לא לקח זמן רב אחרי שהעם נתן את אמונו במר שרון, והפקידים במשרדו של היועץ המשפטי לממשלה החלו לחקור את מעשיה המאוד בעייתיים של משפחת שרון. בתגובת בזק שמהווה סיבוב מדיני מסחרר וייחודי בתולדות ההיסטוריה של המדינות הדמוקרטיות, מי שלעג למצנע מ"תמול שלשום" הפך ליותר מצנע ממצנע, והמוטו המדיני של אריק שרון הוחלף כזוג גרביים ל: דין יש"ע כדין ימית.
יש להזכיר לאזרחי המדינה שזה לא אחר מאריק שרון שגירש את כל היהודים מימית, הרס אותה עד הכותל האחרון, ובדמעות תניניות הצהיר שנים לאחר מכן שהוא מצטער על שהרס את ימית.
היום אריק שרון, שכל כך דואג למשפחתו "המסכנה", למורשתו, ולמקומו בהיסטוריה (שתיכתב כפי שהוא יודע ע"י השמאל, כרגיל) נמצא במצוקה גדולה. "לשרוד איבר אלאס", זה המוטו הפניני שלו. וכדי לשרוד, הוא צריך לקבור עמוק עמוק בנפשו את האמת המרה על מטרתם האמיתית של אויבנו.
כדי לא להיפגש עם המציאות שהוא באמת מכיר היטב, חייב שרון לרחף גבוה גבוה מעל הקרקע היציבה שבני עמו עומדים עליה. רק כך הוא יוכל להטיף לנו שמה "שרואים מכאן לא רואים משם".
אבל מה לעשות, מי שרק פוקח את עיניו רואה שהפלשתינאצים מסכימים כמעט לגמרי עם מה שאריק הצהיר לפני הבחירות, כאשר הוא הכריז ש"דין נצרים כדין תל-אביב". הם דבקים בשלהם: שאין שום הבדל בין נצרים לנתניה, בין תל-אביב לתל-רומידה, בין שפיים לשכם, בין בית לחם לבת-ים. כן, במיוחד אחרי שהוא החליט למסור להם את נצרים, הם מסכימים יותר מאי פעם בעבר עם אמירתו, בהבדל "דק" וקטן: "דין תל-אביב כדין נצרים".
הגזמתי?! אנא, כל מי שחושב כך, שיפנה לאתר האינטרנט של הערבים: Palestine Remembered. שם הוא יראה לאלו ערים שואפים שוחרי השלום "הפלשתינאים" להגיע בסופו של מאבק. מפות האתר הזה, ולא את כל הדיבורים הנחמדים של אבו מאזן, מהווים את השורה התחתונה בהבנת האויב ויעדו האמיתי. הערים שהם זוכרים הינם חיפה, תל-אביב, נתניה ויתר ערי ישראל טרום 1967. אפילו אבו מאזן "החביב" מודה, בפה מלא, שהוא שותף לחלום הכלל ערבי והפלשתינאצי -- חלום שהם מכנים "זכות השיבה", חלום שקיומו דורש את חיסולו של החלום הציוני.
עם ישראל חייב להבין את הדבר הבסיסי הזה: בראשם של הערבים אין שום הבדל בין "השטחים הכבושים" מ-1948 ובין אלה ש"כבשנו" ב-1967. לומר את האמת, הם צודקים! על איזה בסיס אפשר, אינטלקטואלית, להפריד בין שני סוגי ה"שטחים" הללו חוץ ממועד כיבושם? כל יהודי הכנה עם עצמו חייב להבין שהיחס השונה והמוזר הזה, מצידינו, לשטחי ארצנו הינו מלאכותי לחלוטין. הארץ כולה שלנו, או כולה שלהם. נקודה!
הדבר הראשון שכל קצין טירון אמור ללמוד הינו: דע את האויב. רבבות בארץ לומדים ערבית. אבל כמה לומדים על האיסלם? על שנאתו למערב? על שאיפתו הדתית להשתלט על "הדימיס", היהודים והנוצרים שעליונותם על המוסלמים מהווה עלבון דתי חמור ובלתי נסבל?
מתי יבינו "האידיוטים המשכילים" (ביטוי שאול מליאון טרוצקי) שלנו שמדינת ישראל נמצאת בעין הסערה הגדולה בין האיסלם והמערב? ושהדבר האחרון שעלינו לעשות זה להיכנע, למענינו, אבל גם למען העולם הנאור כולו. זו משימתנו ומצוותינו הקדושה היום. מדוע גוי, נשיא ארה"ב, מבין זאת וכל הגאונים הכל כך מזלזלים בו אינם מבינים את המציאות הכל כך ברורה הזו?
אם, חס וחלילה, יצליח שרון במבצע ההרס השני שלו, גירוש יהודי חבל עזה וצפון השומרון, כל יהודי צריך להבין שהשלב השני יהיה גירוש כל היהודים מכל יש"ע, והשלב השלישי בתסריטם של הערבים יהיה דרישת פינוי היהודים מהגליל והנגב.
הגזמתי?! מה לעשות, אבל קשה להתווכח עם העובדות. והעובדות נמצאות שוב ב- Palestine Remembered ועשרות אתרים הדומים לו. הערבים חולמים על פלשתין מהירדן ועד הים הגדול. עד מתי נתעלם מהעובדה הפשוטה הזו שהם מפיצים יום יום בכל כלי המדיה שלהם? עד שהחבל יהיה כה הדוק לצווארינו המדיני שלא נוכל כבר לנשום?
המסקנה האסטרטגית היא ששלום עם הפלשתינאצים הינו בגדר חלום בלבד. עלינו להתעורר ומהר לפני שהמציאות תפגע בנו קשות. אין מה לעשות, אנו חיים בשכונה הקשה ביותר בתבל. יש לנו רק שלוש אופציות: לחיות, למות או להתאסלם.
אני תקווה שהעם בחר ויבחר תמיד לחיות בארצנו כיהודים. ועם כך, חובה עלינו להבין שאסור "להתנתק" משום חלקי מולדת. כי תורת השלבים שאימצו הערבים לפני כשלושים שנה לא הוזנחה מעולם, האסטרטגיה נשארה כפי שהייתה תמיד: חיסולה של מדינת היהודים, אם בדרכי שלום ואם בדרכי מלחמה ואינתיפאדה.
לכן, עד כה תואר מה לא לעשות. ואכן, כפי שנוהגים לשאול בשמאל, מה החזון שלנו? מה כן לעשות? התשובה: לפני כמה שנות אור פוליטיות היה לעם ישראל אדם חכם, מצביא ואלוף שאמר שהפתרון פשוט, ושמוקדם ומאוחר המציאות תוכיח את העובדה שירדן היא "פלשתינה". מאז הרבה מים זרמו בירדן אבל האמת נשארה האמת, וכל פתרון אחר יוביל לשתי מדינות פלשתינאיות וחיסולה של מדינת היהודים.
כידוע קובע המדיניות הזו היה לא אחר מאריק שרון.
לא לקח זמן רב אחרי שהעם נתן את אמונו במר שרון, והפקידים במשרדו של היועץ המשפטי לממשלה החלו לחקור את מעשיה המאוד בעייתיים של משפחת שרון. בתגובת בזק שמהווה סיבוב מדיני מסחרר וייחודי בתולדות ההיסטוריה של המדינות הדמוקרטיות, מי שלעג למצנע מ"תמול שלשום" הפך ליותר מצנע ממצנע, והמוטו המדיני של אריק שרון הוחלף כזוג גרביים ל: דין יש"ע כדין ימית.
יש להזכיר לאזרחי המדינה שזה לא אחר מאריק שרון שגירש את כל היהודים מימית, הרס אותה עד הכותל האחרון, ובדמעות תניניות הצהיר שנים לאחר מכן שהוא מצטער על שהרס את ימית.
היום אריק שרון, שכל כך דואג למשפחתו "המסכנה", למורשתו, ולמקומו בהיסטוריה (שתיכתב כפי שהוא יודע ע"י השמאל, כרגיל) נמצא במצוקה גדולה. "לשרוד איבר אלאס", זה המוטו הפניני שלו. וכדי לשרוד, הוא צריך לקבור עמוק עמוק בנפשו את האמת המרה על מטרתם האמיתית של אויבנו.
כדי לא להיפגש עם המציאות שהוא באמת מכיר היטב, חייב שרון לרחף גבוה גבוה מעל הקרקע היציבה שבני עמו עומדים עליה. רק כך הוא יוכל להטיף לנו שמה "שרואים מכאן לא רואים משם".
אבל מה לעשות, מי שרק פוקח את עיניו רואה שהפלשתינאצים מסכימים כמעט לגמרי עם מה שאריק הצהיר לפני הבחירות, כאשר הוא הכריז ש"דין נצרים כדין תל-אביב". הם דבקים בשלהם: שאין שום הבדל בין נצרים לנתניה, בין תל-אביב לתל-רומידה, בין שפיים לשכם, בין בית לחם לבת-ים. כן, במיוחד אחרי שהוא החליט למסור להם את נצרים, הם מסכימים יותר מאי פעם בעבר עם אמירתו, בהבדל "דק" וקטן: "דין תל-אביב כדין נצרים".
הגזמתי?! אנא, כל מי שחושב כך, שיפנה לאתר האינטרנט של הערבים: Palestine Remembered. שם הוא יראה לאלו ערים שואפים שוחרי השלום "הפלשתינאים" להגיע בסופו של מאבק. מפות האתר הזה, ולא את כל הדיבורים הנחמדים של אבו מאזן, מהווים את השורה התחתונה בהבנת האויב ויעדו האמיתי. הערים שהם זוכרים הינם חיפה, תל-אביב, נתניה ויתר ערי ישראל טרום 1967. אפילו אבו מאזן "החביב" מודה, בפה מלא, שהוא שותף לחלום הכלל ערבי והפלשתינאצי -- חלום שהם מכנים "זכות השיבה", חלום שקיומו דורש את חיסולו של החלום הציוני.
עם ישראל חייב להבין את הדבר הבסיסי הזה: בראשם של הערבים אין שום הבדל בין "השטחים הכבושים" מ-1948 ובין אלה ש"כבשנו" ב-1967. לומר את האמת, הם צודקים! על איזה בסיס אפשר, אינטלקטואלית, להפריד בין שני סוגי ה"שטחים" הללו חוץ ממועד כיבושם? כל יהודי הכנה עם עצמו חייב להבין שהיחס השונה והמוזר הזה, מצידינו, לשטחי ארצנו הינו מלאכותי לחלוטין. הארץ כולה שלנו, או כולה שלהם. נקודה!
הדבר הראשון שכל קצין טירון אמור ללמוד הינו: דע את האויב. רבבות בארץ לומדים ערבית. אבל כמה לומדים על האיסלם? על שנאתו למערב? על שאיפתו הדתית להשתלט על "הדימיס", היהודים והנוצרים שעליונותם על המוסלמים מהווה עלבון דתי חמור ובלתי נסבל?
מתי יבינו "האידיוטים המשכילים" (ביטוי שאול מליאון טרוצקי) שלנו שמדינת ישראל נמצאת בעין הסערה הגדולה בין האיסלם והמערב? ושהדבר האחרון שעלינו לעשות זה להיכנע, למענינו, אבל גם למען העולם הנאור כולו. זו משימתנו ומצוותינו הקדושה היום. מדוע גוי, נשיא ארה"ב, מבין זאת וכל הגאונים הכל כך מזלזלים בו אינם מבינים את המציאות הכל כך ברורה הזו?
אם, חס וחלילה, יצליח שרון במבצע ההרס השני שלו, גירוש יהודי חבל עזה וצפון השומרון, כל יהודי צריך להבין שהשלב השני יהיה גירוש כל היהודים מכל יש"ע, והשלב השלישי בתסריטם של הערבים יהיה דרישת פינוי היהודים מהגליל והנגב.
הגזמתי?! מה לעשות, אבל קשה להתווכח עם העובדות. והעובדות נמצאות שוב ב- Palestine Remembered ועשרות אתרים הדומים לו. הערבים חולמים על פלשתין מהירדן ועד הים הגדול. עד מתי נתעלם מהעובדה הפשוטה הזו שהם מפיצים יום יום בכל כלי המדיה שלהם? עד שהחבל יהיה כה הדוק לצווארינו המדיני שלא נוכל כבר לנשום?
המסקנה האסטרטגית היא ששלום עם הפלשתינאצים הינו בגדר חלום בלבד. עלינו להתעורר ומהר לפני שהמציאות תפגע בנו קשות. אין מה לעשות, אנו חיים בשכונה הקשה ביותר בתבל. יש לנו רק שלוש אופציות: לחיות, למות או להתאסלם.
אני תקווה שהעם בחר ויבחר תמיד לחיות בארצנו כיהודים. ועם כך, חובה עלינו להבין שאסור "להתנתק" משום חלקי מולדת. כי תורת השלבים שאימצו הערבים לפני כשלושים שנה לא הוזנחה מעולם, האסטרטגיה נשארה כפי שהייתה תמיד: חיסולה של מדינת היהודים, אם בדרכי שלום ואם בדרכי מלחמה ואינתיפאדה.
לכן, עד כה תואר מה לא לעשות. ואכן, כפי שנוהגים לשאול בשמאל, מה החזון שלנו? מה כן לעשות? התשובה: לפני כמה שנות אור פוליטיות היה לעם ישראל אדם חכם, מצביא ואלוף שאמר שהפתרון פשוט, ושמוקדם ומאוחר המציאות תוכיח את העובדה שירדן היא "פלשתינה". מאז הרבה מים זרמו בירדן אבל האמת נשארה האמת, וכל פתרון אחר יוביל לשתי מדינות פלשתינאיות וחיסולה של מדינת היהודים.
כידוע קובע המדיניות הזו היה לא אחר מאריק שרון.